הפועלים משיב לביהמ"ש: "העברת תרומות למי שנכלל בסנקציות תחשוף אותנו לסיכונים"
הפועלים משיב לביהמ"ש: "העברת תרומות למי שנכלל בסנקציות תחשוף אותנו לסיכונים"
לטענת עמותת חיבורים, שגייסה תרומות להקמת מרכז הנצחה לסרן הראל שרביט ז"ל שנפל בעזה, הבנק הורה להשיב את הכספים לתורמים מאשר שהם מיועדים לאחיו ולחווה בניהולו, עליהם הוטלו סנקציות אמריקאיות. בתגובה לביהמ"ש טוען הבנק כי "אין שחר לדברים" וכי הוא רק ביקש להסיר את הקישור לביט מעמוד הקמפיין
בנק הפועלים השיב אתמול (ג') לבקשה שהוגשה נגדו בשבוע שעבר המבקשת להורות לו להעביר כספי תרומות להנצחת סרן הראל שרביט ז"ל, קצין לוחם בגדוד 7008 בעוצבת חצי האש שנפל בעזה. בנק הפועלים הקפיא את הכספים מאחר שלטענתו הם מיועדים לאחיו, משה אביה שרביט, ולחווה בניהולו, עליהם הוטלו סנקציות אמריקאיות.
"מתן אפשרות להעביר תרומות באמצעות הבנק למי שנכלל ברשימות סנקציות עלול להיחשב כסיוע לעקיפת סנקציות בינלאומיות, ועל כן עלול לחשוף אותו לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים בזירה הבינלאומית, ולפגוע ביכולתו לתת שירות ללקוחותיו בזירה הבינלאומית", נכתב בתשובה שהגיש הבנק לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בנק הפועלים מבקש למעשה לדחות את הבקשה שהגישה נגדו עמותת "חיבורים - בית שאן והעמק". העמותה פתחה בתחילת מרץ בקמפיין התרמה עבור פרויקט הנצחה לזכרו של סרן הראל שרביט ז"ל, בין היתר באמצעות פלטפורמות ושירותים של בנק הפועלים וחברת גמא ניהול וסליקה. במסגרת הבקשה שהגישה לבית המשפט באמצעות ד"ר יחיאל וינרוט ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', טענה העמותה כי נכון לרגע הגשת הבקשה, הפרויקט השיג כ-3.2 מיליון שקל למען "הקמת מרכז הראל לגבורת ישראל והפעילות במרכז הכוללת עשייה בהתיישבות ובמרחב החינוכי". עוד נטען כי "ב-20 במרץ 2024 הודיעה חברת גמא לעמותה בשיחת טלפון כי בנק הפועלים הורה לה לבטל את כלל הסליקות ו/או התרומות ו/או החיובים במסגרת פרויקט ההתרמה, והשבת הכספים לתורמים הרבים".
ביום חמישי שעבר הוציא בית המשפט המחוזי בת"א צו מניעה ארעי המורה לבנק הפועלים וחברת גמא ניהול וסליקה שלא להחזיר בשלב זה לתורמים את הכספים אשר התקבלו אצלם.
בתגובה שהגיש הבנק באמצעות עו"ד אורי גאון, עו"ד ליאת עיני-נצר ועו"ד אביב שמשי ממשרד ב.לוינבוק ושות', נטען כי "אין שחר לדברים. הבנק לא ביקש מגמא לבטל את כלל הסליקות ו/או התרומות ו/או החיובים במסגרת פרויקט ההתרמה והשבת הכספים לתורמים הרבים".
עוד טוען הבנק כי בניגוד לנטען יש קשר הדוק בין מרכז הראל לגבורת ישראל ופרויקט ההתרמה למרכז לבין מושאי הסנקציות - משה שרביט וחוות משה (חוות עמק תרצה): "הבנק כלל אינו מבקש ולא ביקש לבטל את הפרויקט כליל, תוך שלילת האפשרות מהעמותה להמשיך ולקבל כספים במסגרת הפרויקט, ואף להשיב את הכספים לתורמים". עוד נטען כי אין כל מניעה לתרום באמצעות אפליקציית ביט לכל אחד ממפעליה של העמותה. למעשה, נטען כי בקשתו היחידה של הבנק מגמא הייתה להסיר את הקישור לביט אך ורק מעמוד הקמפיין "מרכז הראל לגבורת ישראל" ב-GIVECHAK.
הבנק מציין כי במרץ צורפו לרשימת מוכרזי הסנקציות האמריקניות משה שרביט והחווה של משה או חוות עמק תרצה. עוד נטען כי בפברואר 2024 ממשלת בריטניה נקטה נגד משה שרביט סנקציות. במסגרת תגובתו טוען הבנק כי "מרכז הראל לגבורת ישראל, שהתרומות באמצעות אתר GIVECHAK ואתר העמותה מיועדות לבנייתו, הוא פרויקט הנצחה לזכרו של סרן הראל שרביט ז"ל שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל. קיים קשר הדוק ביותר, גלוי ושאינו משתמע לשתי פנים, בין מרכז הראל לגבורת ישראל לבין משה שרביט - אחיו של סרן הראל שרביט ז"ל - ובין המרכז לחוות משה (הנקראת גם חוות עמק תרצה), עד כי ניתן לומר כי העברת הכספים להקמת המרכז כמוה כהעברת כספים למוכרזי הסנקציות עצמם".
הבנק מצטט את משה שרביט בראיון לינון מגל בערוץ 14: "מבחינתי הסנקציות שהוטלו עליי, זה סנקציות שהוטלו על חוות עמק תרצה, שהראל היה גר בה, מבחינתי הסנקציות ניתנו על הראל שרביט". עוד מציין הבנק כי בערוץ היוטיוב "הראל שרביט - ממשיכים בדרכו" נאמר: "חודשים ספורים לפני נפילתו בעזה, הזמין סרן הראל שרביט הי"ד את כל קרוביו לערב מיוחד בחוות עמק תרצה שהקים, ובו חשף לוח מתכת גדול שעליו חרותות מילות הפיוט 'ארץ הקדושה' שהנחיל להם סב המשפחה. מאחורי המונומנט שהקים הראל הי"ד עם מילות הפיוט 'ארץ הקדושה' ניצב מבנה בלתי גמור עדיין של בית הכנסת. גם אותו החל הראל לבנות יחד עם משה, והחלום כעת הוא לסיים את בנייתו. משפחת שרביט נמצאת כעת בעיצומו של פרויקט גדול ושאפתני של הקמת 'מרכז הראל', שינציח את זכרו ומורשתו של האח הנערץ ויכלול תוכניות חינוכיות, לימודיות וחווייתיות שינחילו את ערכי אהבת ארץ ישראל ותורת ישראל, זהות יהודית, גבורה ועוצמה".
בנק הפועלים מציין בתגובתו כי ברור שמטרת כספי התרומות היא לשמש להקמה ולפיתוח של מבנים בחווה וכי האח משה שרביט הוא הדמות המרכזית בחווה. עוד טוען הבנק כי "שימוש בשירותי הבנק, באופן המאפשר (או שייראה כמאפשר) עקיפה או התחמקות מסנקציות, כגון אלו שהוטלו על משה שרביט ועל החווה על ידי ממשלות ארה"ב ובריטניה, חושף את הבנק לסיכונים משמעותיים ביותר ובכלל זה לסיכונים פליליים, סיכוני ציות, וכן סיכונים עסקיים ומסחריים, לפגיעה מהותית בפעילותו של הבנק בשווקים הבינלאומיים".
גם חברת גמא הגישה אתמול באמצעות עו"ד עופר שפירא ממשרד שבלת ושות' תגובה, ובה ביקשה לדחות את בקשת העמותה. בין השאר נטען בתגובה כי "גמא הסירה את האפשרות לשימוש באפליקציית ביט רק לקמפיין ולא לקמפיינים אחרים של העמותה שעוברים דרך מאגד הסליקה של גמא". מחר צפויה השופטת אירית קלמן ברום לדון בבקשה.
ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', שמייצג את העמותה, נמסר: "תשובותיהם של בנק הפועלים וגמא מושתתות על קביעות עובדתיות שאינן נכונות. האפשרות לתרום לעמותה באמצעות ביט נחסמה לחלוטין, לכלל פעולות העמותה. כמו כן, החלטתו הנחרצת של בנק הפועלים (ביט) לחסום את התרומות העתידיות לפרויקט, מלמדת כאלף עדים על כוונותיו הראשונות להשיב את הכספים לתורמים".
הדיון שהיה צפוי להתקיים היום (יום חמישי) נדחה בשלב זה לאפריל, ובהסכמת הצדדים בית המשפט אישר למחוק את בנק הפועלים מהבקשה לסעדים זמניים והוא יישאר כנתבע בתביעה העיקרית. עוד סוכם כי העמותה וחברת גמא יבואו בדברים ביניהם במטרה לנסות ולייתר את הדיון בבקשה לסעדים זמניים כליל.
