פרשנותהסכם הנכים החדש: יותר צדק לבעלי מוגבלויות
פרשנות
הסכם הנכים החדש: יותר צדק לבעלי מוגבלויות
ההסכמה של הנכים להקפיא לשנה את הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע פינתה חצי מיליארד שקל ואפשרה הגדלה משמעותית של קצבאות הילדים הנכים והקשישים. נכי הנפש והאוטיסטים יקבלו לראשונה סיוע סיעודי
שורה ארוכה של הטבות מרשימות השיגו נציגי הנכים לטובת סקטורים שקופחו עד היום: נכי הנפש, הנכים הקשישים והילדים הנכים. זה הוסיף לכאורה לעלות של הרפורמה בקצבאות הנכות כ־900 מיליון שקל והעלה אותה מ־4.3 מיליארד ל־5.2 מיליארד שקל. אלא שאת רוב תוספת העלות מימנו הנכים עצמם. למעשה, נכי הניידות בגיל העבודה שקיבלו העלאות משמעותיות בקצבאות הסכימו להעביר חלק מהתקציב לנכים אחרים – ילדים, קשישים ונכי נפש. גם האוצר, בין היתר בגלל ההליכה לקראת הקבוצות המוחלשות, גילה נדיבות מפתיעה.
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אישרה אתמול שני סעיפים מתוך רפורמת קצבאות הנכים. אחד מהם הוא מימון למטפל נוסף בסכום של 6,600 שקל לחודש לנכים מונשמים. השני הוא השוואת המימון לרכישת רכב לנכים שאין להם רישיון לזה שמקבלים נכים שנוהגים. שאר הסעיפים מחכים לאישור חוק ההסדרים כולו, כלומר הם תלויים ביכולת של הקואליציה להעביר את חוק ההסדרים והתקציב.
מאבק הנכים החל בעידן אחר ב־2017, כשמשה כחלון היה שר האוצר וחילק מתנות כאילו אין מחר. חוק קצבאות הנכים, שאושר בפברואר 2018, קבע שהקצבאות יגדלו ב־4.34 מיליארד שקל ויגיעו לפחות ל־3,700 שקל לאדם, שזה אומר תוספת של 900־1,200 שקל לכל נכה. זה היה כנראה אחד המאבקים החברתיים המצליחים בתולדות ישראל. שתי הפעימות הראשונות של הגדלת הקצבאות בוצעו ב־2018. שתי הפעימות הבאות היו אמורות לקרות ב־2020 ו־2021 והתעכבו בגלל העדר תקציב. במקום זה הסתפקו הנכים במענקים.
המו”מ התחדש בחודשים האחרונים לקראת אישור התקציב. נושא הוויכוח היה אילו תוספות יינתנו מעבר להגדלת קצבת הנכות הכללית ומה גודלן. האוצר טען שעל פי החוק מ־2018, 400 מיליון שקל צריכים ללכת לכיסוי הגדלת הביקוש לקצבאות, כלומר יש רק 3.9 מיליארד בקופה. הוויכוח הביא לחידוש ההפגנות ולחסימות כבישים. בסופו של דבר האוצר הסכים לוותר על הכיסוי להגדלת הביקוש, מה שמעלה את ההשערה שזו היתה "עז" שהוכנסה לפני שלוש שנים, כדי שהנכים ייאבקו להוציא אותה ופחות על תוספות.
תוספות ב־5.2 מיליארד שקל
הנכים יקבלו תוספות בשווי 5.2 מיליארד שקל, כלומר 900 מיליון יותר ממה שהוסכם ב־2018 אלא שהם עצמם מימנו כ־750 מיליון שקל מתוכם. כ־200 מיליון שקל הגיעו מהורדת הסכום שעליו מקבל נכה פטור ממס מ־640 אלף שקל לשנה (53 אלף לחודש) ל־400 אלף (33 אלף). אבל מה שבאמת אפשר את העסקה כולה היה הצעת הנכים לוותר על הצמדת קצבת הנכות הכללית ב־2022 לשכר הממוצע במשק. המשמעות היא שכל נכה מוותר על 90 שקל לחודש ויותר מחצי מיליארד שקל נכנסו לקופה הכללית. האוצר נתן עוד כ־150 מיליון שקל וכך שלוש קבוצות נכים יקבלו תוספות משמעותיות:
- קצבת הילדים הנכים תושווה לקצבת השר"מ (שירותים מיוחדים לנכים – קצבה נוספת לנכים הזקוקים לטיפול סיעודי) של הבוגרים, מה שיביא לתוספת של 176–436 שקל לחודש. הורים לילדים נכים אינם מקבלים קצבת נכות כללית שהיא קצבה מחליפת שכר ולכן ההשוואה לשר"מ משמעותית מאוד מבחינתם. לדברי יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן, הילדים קיבלו מעל לציפיות המוקדמות.
- אחד ההיבטים הבעייתיים ברפורמה היה העובדה שהגמלאים הנכים קיבלו רק חצי מהתוספת לקצבאות הנכות. זה עבר בג"ץ אבל במו”מ הוחלט להעלות את התוספת שלהם ל־75% מהתוספת (285 שקל תוספת במקום 190), בעלות של קרוב ל־100 מיליון שקל.
- נכי נפש ואוטיסטים לא היו זכאים עד היום לשר"מ. בהסכם החדש ירד רף הזכאות לשר"מ ל־40% נכות כך שרבים מהם יקבלו קצבה של כ־1,500 שקל.
מי שירצה יוכל לשאול האם ההסכם הנוכחי מיטיב עם הילדים, הקשישים ונכי הנפש או שההסכם המקורי היה מוטה לטובת נכי הניידות בגיל עבודה וההסכם החדש מתקן חלק מההטיה. בכל מקרה ברור שההסכם החדש מביא הרבה יותר צדק להרבה יותר נכים.
