בעקבות פסיקה של ביה"ד: אגד עשויה לשלם מאות מיליוני שקלים לקרן הפנסיה שלה
בעקבות פסיקה של ביה"ד: אגד עשויה לשלם מאות מיליוני שקלים לקרן הפנסיה שלה
השופטת קבעה כי אגד פעלה באופן אינטנסיבי להוצאת מאות עובדים לפרישה מוקדמת, מבלי לדאוג לעתודות האקטואריות של הקרן ותוך הותרת הכיסוי "לדורות הבאים"; היא מתחה גם ביקורת על האוצר, ש"עצם גם הוא את עיניו מלראות נכוחה את התוצאות ארוכות הטווח של הבראת החברה"; אגד: התשלום יהיה נמוך משמעותית
חברת אגד עשויה לשלם מאות מיליוני שקלים לקרן הגמלאות של חבריה - כך עולה מפסק דין שנתן בתחילת השבוע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. זאת בתום מאבק משפטי בן עשור, לאחר שקרן הגמלאות של חברי אגד תבעה את חברת האוטובוסים.
בית הדין קיבל באופן חלקי את תביעת הקרן ודחה תביעה נגדית של אגד, והורה לחברה לשלם לקרן תשלומים אשר ייקבעו בהמשך ההליך המשפטי, לאחר שהצדדים יסכמו ביניהם על מינוי מומחה שיערוך את התחשיבים. על פי הערכת הקרן, ההחזר שהיא צפויה לקבל יעמוד על יותר מחצי מיליארד שקל, בעוד באגד טוענים כי מדובר בהערכת יתר מוגזמת במיוחד, ומעריכים שהסכום יהיה נמוך משמעותית.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה בפסק הדין כי אגד פעלה באופן אינטנסיבי להוצאת מאות עובדים לפרישה מוקדמת, מבלי לדאוג לעתודות האקטואריות של הקרן ותוך הותרת הכיסוי "לדורות הבאים" – "באופן מופקר וללא כל עיגון אקטוארי סביר". ובנוסף קבעה כי משרד האוצר שהיה שותף למהלך ההבראה באגד שהביא לפרישה מאסיבית זו "עצם גם הוא את עיניו" מלראות את תוצאות המהלך בטווח הרחוק.
השופטת קבעה עוד כי עד למינוי המנהל המיוחד לקרן ב-2003, היא נשלטה על ידי אגד מבלי שהיתה לה עצמאות בניהול ענייניה כולל חוסר היכולת להגיש נגד אגד תביעת חוב, ולכן דחתה את טענת ההתיישנות שהעלתה אגד.
אגד מסרה לאחר ההחלטה כי דווקא קיבלה את פסק הדין בסיפוק; לדבריה, רוב הטענות נגדה נדחו, והיא שוקלת להגיש ערעור במטרה להקטין עוד יותר את הסכום שהיא תצטרך לשלם לקרן. בכל מקרה,כאמור, באגד מעריכים כי הסכום שיהיה עליה להעביר לקרן יהיה נמוך בהרבה ממה שמעריכה הקרן.
קרן הגמלאות של חברי אגד הוקמה בשנת 1954 כחברה מוגבלת בערבות ללא כוונות רווח, בסמוך להקמת אגד כאגודה שיתופית המספקת שירותי תחבורה ציבורית. תכלית הקרן היתה לקיים חיסכון להבטחת קצבאות זקנה, נכות ושאירים לחברי אגד ובני משפחותיהם. מדובר בקרן מפעלית שרק חברי אגד יכלו להצטרף אליה.
בין אגד לקרן הגמלאות נחתם הסכם שבמסגרתו נקבעו חובות אגד בדבר תשלומים לקרן, לרבות האחריות למימון כל הוצאותיה, וכן הוקנו לאגד סמכויות וזכויות מיוחדות בשל מעמדה כמממנת העיקרית של הקרן.
לפי שיטת החיסכון הפנסיוני שהונהגה בקרן, בדומה למקובל בקרנות הפנסיה הוותיקות, תשלומי הגמלה נקבעים לפי אחוז ממשכורתו הקובעת של העמית, והתשלומים משולמים על בסיס כל נכסי הקרן, תוך ערבות הדדית של העמיתים ושל הגמלאים.
תקנון קרן הגמלאות השתנה במהלך השנים, אך כבר עם הקמתה נכללו בו הוראות שנועדו להבטיח את זכויות העמיתים תוך שמירה על איזון אקטוארי. ואולם בשנות ה-70 התברר כי הקרן החלה לסבול מגירעון אקטוארי שהלך והעמיק עם השנים. על רקע הגירעונות של קרנות הפנסיה הוותיקות, בהן הקרן של אגד, החליטה הממשלה ב-1995 לסגור אותן בפני עמיתים חדשים וסתמה את הגולל על התקווה שהקרן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
בשנת 2003 הקרן הולאמה על ידי המדינה כחלק מתוכנית ההבראה בקרנות הפנסיה הוותיקות בשל הגירעונות האקטואריים שהצטברו בהן ומונה לה מנהל מיוחד שמפעיל אותה עד היום. במהלך השנים פנו ארגון גמלאי הקרן ועמיתים בקרן למנהל המיוחד והעלו בפניו טענות שונות לפיהן אגד חייבת כספים לקרן בהיקפים משמעותיים.
בעקבות זאת מונה רו"ח ראובן סווירי לערוך בדיקה חשבונאית. בבדיקתו הוא מצא כי אחד הגורמים לגירעון בקרן הגמלאות נעוץ באופן בו במשך תקופה ארוכה פרשו מאות חברי אגד לפנסיה מוקדמת, בלא שאגד שילמה לקרן את העלות האפקטיבית של הפרישה. רו"ח סווירי העריך כי החוב של אגד לקרן בגין הפרישה המוקדמת בשנות ה-70 וה-80 עומד על כ-220 מיליון שקל. בנוסף הוא מצא כי למרות סעיף שהיה קיים בתקנון הקרן ובהסכמים בין אגד לקרן לפיהם אגד התחייבה להשלים לקרן תשואה שנתית של 6.5%, לא נמצאו אסמכתאות לביצוע התשלום. בגין רכיב זה העריך רו"ח סווירי כי אגד חייבת לקרן כ-660 מיליון שקל. בנוסף הוא מצא כי על אף שבהסכם היה על אגד לממן את ההוצאות הניהוליות של הקרן, בפועל אגד לא כיסתה באופן מלא את כל ההוצאות וקרן הגמלאות נאלצה לשאת בהן בעצמה.
בעקבות מסקנות אלה, קרן הגמלאות דרשה מאגד להשיב לה את החובות האלה. ואולם לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, הגישה קרן הגמלאות בשנת 2010 תביעה נגד אגד על בסיס הממצאים של רו"ח סווירי ודרשה החזר של כ-2 מיליארד שקל.
בשנת 2015 הגישה אגד תביעה נגדית נגד הקרן וטענה כי היא בעצם זכאית להשבת כפסים מהקרן בגין דמי גמולים ששילמה ביתר מאז שנת 2003 ועד היום, וכן תבעה החזר של דמי גמולים ששילמה במהלך השנים עבור חברים שפרשו מהעבודה מבלי שיהיו זכאים לגמלה. גישור שנערך בין הצדדים אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס לא צלח.
בפסק הדין בית הדין קיבל את טענת הקרן לפיה בשנות ה-70' וה-80' אגד הוציאה לפרישה מוקדמת מאות חברים בלא לשלם לקרן את העלות האקטוארית של הפרישות המוקדמות שיצרו הוצאה כפולה לקרן.
בית הדין קבע כי כבר לפני כמה עשורים האקטוארים של הקרן הזהירו כי המקדמים שנקבעו בתקנון לפרישות מוקדמות אינם מכסים את עלויות הפרישה, והמליצו להגדילם או להגביל את הפרישות המוקדמות. בפסק הדין נקבע כי בשנת 1983 חישב אקטואר הקרן מקדמים חדשים אשר היו גבוהים פי מאות אחוזים מהמקדמים לפיהם שילמה אגד בפועל. עם זאת, אישור המקדמים ארך לאחר מכן כמה שנים, ונכנס לתוקף רק ב-1986. בית הדין כתב בפסק הדין כי מדובר היה בהתנהלות "בעצלתיים", כאשר בזמן זה המשיכה אגד "לפעול באופן אינטנסיבי להוצאת מאות עובדים לפרישה מוקדמת, מבלי לדאוג לעתודות האקטואריות של הקרן ותוך הותרת הכיסוי 'לדורות הבאים', באופן מופקר וללא כל עיגון אקטוארי סביר".
השופטת גם לא חסכה במילים על התנהלות משרד האוצר. היא כתבה בפסק הדין כי לא מן הנמנע שהאוצר, שהיה שותף לגיבוש תוכנית ההבראה של אגד שהביאה לפרישת מאות עובדים ללא כיסוי אקטוארי מספק, "עצם גם הוא את עיניו מלראות נכוחה את התוצאות ארוכות הטווח של ההבראה של אגד תוך העמקת התחלואה של קרן הגמלאות".
בית הדין קבע בהחלטתו כי אין מחלוקת שבכל הנוגע לפרישות מוקדמות של קבוצות גיל שונות מוטלת על אגד החובה לשלם לקרן את העלות האקטוארית של הפרישות, לאחר שאגד לא הצליחה להוכיח כי היא שילמה אותן בפועל. אולם התחשיבי ם המדויקים לגבי התשלומים יערכו בשלב הבא של המשפט.
בית הדין דחה, כאמור, את טענת ההתיישנות של אגד שלפיה מדובר בעילות תביעה משנות ה-70 וה-80. השופטת קיבלה את עמדת הקרן לפיה עד למינוי המנהל המיוחד ב-2003 היא נשלטה בפועל על ידי אגד, ולכן לא היה ביכולתה לפעול באופן עצמאי ולתבוע את החוב. בין השאר מתאר פסק הדין את המעורבות של אגד בבחירת הדירקטורים בקרן ובגיבוש רשימת המומלצים להנהלתה, והצביע על התלות המלאה של קרן הגמלאות באגד שעה שלא היו לה מקורות מימון עצמאיים שכן היא לא גבתה מהעמיתים דמי ניהול.
עם זאת, ההכרעה בדבר הסכומים המדויקים שאגד תצטרך להשיב לקרן הגמלאות ייקבעו רק בהמשך ההליך המשפטי. השופטת דגן-טוכמכר קבעה בפסק הדין כי אגד וקרן הגמלאות "יבואו ביניהם בדברים" ויודיעו לבית המשפט כיצד הם מבקשים לבצע את ההתחשבנות לפיה יחושבו הסכומים שאגד תצטרך להחזיר לקרן. "במסגרת זו", קבע בית הדין, "ינסו להגיע להסכמות בדבר זהות המומחה שימונה כמומחה מטעם בית הדין לצור עריכת התחשיבים".
את קרן הגמלאות ייצגו בהליך עוה"ד ברק טל, אורנה ששון ושגיא שיף ממשרד יגאל ארנון, ועוה"ד אלישע שור, ירון לסטרל ושרי אמרוסי-ישי ממשרד ש. הורוביץ.
מאגד נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל בחברה בסיפוק רב, כאשר 75% מהטענות בתביעה נדחו והוסרו על ידי בית המשפט. באשר לפסיקה לגבי יתרת הטענות, זו תיבחן ותילמד על ידי היועצים המשפטיים שצפויים לשקול הגשת ערעור בהנחה שחלק לא מבוטל ממרכיבי התביעה שעוד נותרו יידחה אף הוא. הנחת היסוד שלנו היא שבסיומו של התהליך סכום התביעה שיוותר, אם בכלל, יהיה נמוך לאין שיעור".
