ניתוחכיצד מודי'ס החליטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל?
ניתוח
כיצד מודי'ס החליטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל?
לפי חוות הדעת שפרסמה סוכנות הדירוג, ישראל איבדה ציון בפעם השנייה מהקמת ממשלת נתניהו בקטגוריה "חוסן תקציבי-פיסקאלי". בנוסף היא איבדה ציון גם בסיכון החברתי בשל ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות ויחסן בשוק העבודה
סוכנות הדירוג מודי'ס פרסמה לפני זמן קצר "חוות דעת" על דירוג האשראי של ישראל– אותו הורידה בפעם הראשונה בהיסטוריה ביום שישי האחרון. מטרת המסמך לצלול לסיבות שהובילו להחלטה, כאשר בסוג מסמכים אלו הסוכנות מנתחת וחושפת את הציונים הסופיים של המדינה בכל אחת מהקטגוריות השונות.
לפי המתודולוגיה של מודי'ס ישנן 4 קטגוריות מרכזיות לקביעת דירוג האשראי של מדינה: חוסן כלכלי, חוסן מוסדי, חוסן פיסקאלי ו"פיגעות או רגישות לסיכון לאירוע" (שם מוחבאים הסיכונים הפוליטיים). כל קטגוריה (ותת-קטגריה) מקבלת ציון, ושקלול הציונים של כלל הקטגוריות מרכיב את "כרטיס הניקוד" (Scorecard) של המדינה ממנו נגזר הדירוג עצמו. עם זאת, יש שיקול דעת למדרגים ומה שמתקבל מאותו כרטיס הוא "טווח" ולא "מספר סופי".
מה שמעניין לבדוק הוא האם יש שינוי ואיפה בין הדו"ח הנוכחי לדו"ח שהתפרסם ב-20 בנובמבר- אותו תאריך בו החליטה מודי'ס להכניס את ישראל למעקב שלילי, תהליך שהסתיים ביום שישי האחרון עם הורדת הדירוג והצמדת תחזית "שלילית".
הנתון המעניין הראשון - והעיקרי שמסביר את ההורדה - הוא הירידה בציון אחד של הסיכון הפיסקאלי-תקציבי, אותו סיכון שמתייחס להתפתחויות של הגרעונות והחוב. לעומת נובמבר ישראל איבדה ציון אחד, אך חשוב לציין כי לעומת דצמבר 2022 -הקמת ממשלת נתניהו - אלה כבר 2 הורדות ציון. זה עקב אכילס של דירוג האשראי: גודל הגרעון וחוב המדינה.
"החוסן הפיסקאלי מוערך ב-"baa2", נמוך בדרגה אחת מההערכה הקודמת של החברה עם פרוץ המלחמה בנובמבר 2023 (שעמד על baa1) ויותר נמוך מהציון משנת 2022 שעמד על a3" כותבים במודי'ס. "החברה צופה שיהיו גירעונות תקציביים גבוהים משמעותית בשנים הקרובות לאור הוצאות ביטחוניות גבוהות יותר, הכנסות ממסים נמוכות יותר ותשלומי ריבית גבוהים יותר מאשר לפני הסכסוך. החברה מעריכה, כי החוב הציבורי יהיה גבוה בשנים הקרובות בכ-10-12 נקודות אחוז מהציפיות טרם הסכסוך", מסכמים שם, כאשר במונחים שקליים מדובר בפער עצום של בין 200 ל-240 מיליארד שקל הפרש.
במודי'ס מתייחסים לתקציב 2024, משבחים את העלאות המסים והכוונה להעלות את המע"מ ב-1%, אך בד בבד מציינים כי "הצעדים האלו רק יכסו את הוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר". קרי, הצעדים האלו לבד לא יספיקו.
בנוסף, יש עוד אלמנט ששופך הרבה אור על החלטת מודי'ס והוא קשור ליכולת הממשלה לשרת את החוב שלה מבלי לחוות עומס כלכלי משמעותי או לסכן "קיימות" פיסקלית: מדדי סבירות החוב. במודי'ס מסבירים כי מדדים אלו בישראל "חלשים יותר ממדינות רבות בדירוג דומה בשל שיעור גבוה של חוב צמוד-מדד המוערך בכ-50% מסך החוב". המאפיין הבעייתי הזה מתאזן עם מאפיינים חיוביים של החוב הממשלתי הישראלי לרבות מח"מ ארוך (החוב מגוייס לטווחים אורכים יותר) ומאגר עמוק של משקיעים מקומיים וזרים (ביקוש גדול ומגוון לחוב).
יש עוד אלמנט שאיזן את פגיעות החוב הישראלי: הרפורמה באג"ח מיועדות שקידמה ממשלת השינוי במסגרת חוק ההסדרים 2021-2022 "שהפחית בהדרגה את עלות החוב ומשפר את הנזילות בשוק האג"ח הממשלתיות תוך מתן אפשרות לקרנות הפנסיה להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים".
ומה עוד השתנה? ציון הסיכונים החברתיים. בחודשים הללו הדירוג של ישראל איבד ציון אחד. "לאחרונה שינינו את הערכתנו לגבי חשיפת ישראל לסיכונים חברתיים (S-4), כדי לשקף את ההשפעה השלילית של הסכסוך על מצבה הביטחוני של המדינה", כותבים בחוות הדעת ומוסיפים: "פתרון בר קיימא לסכסוך עם חמאס אינו מובטח וביטחון אוכלוסיית ישראל פחות מבוסס ממה שהניחו לפני התקפות חמאס". כלומר, ה-7 באוקטובר שינה את תפיסת מידת הביטחון של האוכלוסייה הישראלית, לא רק בעיני הציבור הישראלי אלא גם בעיני סוכנויות הדירוג. אבל יש שינוי נוסף שפגע בדירוג: הסיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה.
במודי'ס מסבירים כי למרות שהחברה האזרחית הוכיחה עצמה כעמידה בפני סכסוכים קודמים, "שילוב האתגרים ארוכי הטווח ביחס לדמוגרפיה – בפרט הבדלים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשוק העבודה, שיעורי השתתפות, הכנסה, רמות מיומנות ופרודוקטיביות – אלה הפכו את סיכונים חברתיים למהותיים ומשתקפים בציון IPS חברתי שלילי ביותר". כלומר, התרומה הדלה של החרדים למאמץ הלאומי בתחום הכלכלי-תקציבי-צבאי מתחיל לתת את אותותיו בדירוג האשראי.
השורה התחתונה של כרטיס הדירוג של ישראל נחשפה ב"כלכליסט" ב-22 בנובמבר, יומיים אחרי שמודי'ס הכניסה את ישראל למעקב: דירוג האשראי של ישראל לפי הנוסחה חייב לנוע בין A2 במקרה הטוב ועלול להגיע לרמה של BAA1 (שני ציונים פחות). באותם ימים דירוג האשראי עמד על A1 (עד יום שישי האחרון).
