בג"ץ לא עוצר בינתיים את חוק דרעי: יקיים עליו דיון בשבוע הבא בהרכב של 11 שופטים
בג"ץ לא עוצר בינתיים את חוק דרעי: יקיים עליו דיון בשבוע הבא בהרכב של 11 שופטים
מוקדם יותר הבוקר הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ נגד חוק דרעי-סמוטריץ' במסגרתה דרשו העותרים צו מניעה נגד כינוס מליאת הכנסת לכינון הממשלה החדשה ומינוי דרעי לשר. הבוקר החליט השופט יצחק עמית להימנע מלהוציא לחוק צו ביניים, אך חייב את הכנסת להשיב לכל 6 הסעדים שהתבקשו בעתירה. הנשיאה אסתר חיות קבעה דיון בהרכב מורחב של 11 שופטים ביום חמישי הבא
בג"ץ לא עוצר את מינוי אריה דרעי לשר ואת השבעת הממשלה: בהחלטה זריזה במיוחד שהוציאו הבוקר שופטי בג"ץ בעקבות העתירה שהוגשה נגד "חוק דרעי-סמוטריץ", החליטו השופטים להוציא צו על תנאי בלבד, כלומר צו המורה לכנסת להשיב לעתירה. עם זאת, השופט התורן יצחק עמית נמנע מלהוציא לחוק צו ביניים. כלומר, צו שהיה עוצר את המינוי ואת הליך השבעת הממשלה.
על פי החלטת בג"ץ, הצו יוצא בכל ששת הסעדים שהתבקשו בעתירה - הן לגבי חוקתיות התיקון של חוק היסוד והן לגבי כשירות וסבירות מינויו של דרעי. הנשיאה אסתר חיות נענתה לבקשה להקדים את הדיון בעניין והוא נקבע בפני הרכב של 11 שופטים ב-5 בינואר.
מוקדם יותר הבוקר (ג'), מיד עם העברת "חוק דרעי-סמוטריץ'" בקריאה שלישית, הגישו חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", באמצעות עו״ד דפנה הולץ לכנר, עתירה דחופה לבג״ץ לביטול תיקון חוק היסוד שמכשיר את מינוי דרעי לשר. התיקון קובע כי רק מאסר בפועל יכול למנוע את המינוי, ולא מאסר על תנאי כפי שנגזר על דרעי.
בנוסף, ביקשו העותרים צו ביניים שימנע את כינוס ישיבת הכנסת לכינון ממשלה עד להכרעה בעתירה ולחילופין צו ביניים שימנע את השבעת ח"כ דרעי לשר עד להכרעה בעתירה. כמו כן, התבקש בג"ץ לקיים דיון דחוף ביותר בעתירה.
שני טעמים עמדו ביסוד העתירה: הראשון, הסעיף שקובע את כניסת החוק לתוקף טרם מועד פרסומו ברשומות. השני, בדומה לפסילת חוק מס דירה שלישית, נכתב: "הפגמים המהותיים שנפלו בהליך החקיקה, אשר פגעו מן היסוד בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת".
חוק דרעי הוא תיקון לחוק יסוד, ובית המשפט העליון בבג"ץ סתיו שפיר קבע ששימוש לרעה בסמכות המכוננת (כלומר, סמכות הכנסת לחוקק חוק יסוד שבמהותו הוא חוקה) יכול להוות עילה לביקורת שיפוטית על תיקון חוקתי. הולץ-לכנר טוענת שאת השימוש לרעה ניתן לזהות ולאתר ב"בליץ חקיקה אשר החיל באופן מידי, ובתחולה פרסונלית ורטרוספקטיבית את הדין החדש על עבריין המס המורשע". כלומר, הבהירות הפרסונלית בחוק הזה מחזקת את טענת השימוש לרעה, במיוחד כשהאדם שלכבודו נתפר החוק היה שותף מרכזי להליך החקיקה ו"לסחיטתו" עוד לפני הקמת הממשלה. "לפנינו אחת הדוגמאות המובהקות והבוטות ביותר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת, באופן שמחייב התערבות שיפוטית לביטול החקיקה", נכתב בעתירה.
