תוכנית הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: הסרת חסמים ויותר ודאות ליזמים
תוכנית הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: הסרת חסמים ויותר ודאות ליזמים
התוכנית שהציגו היום משרד האנרגיה ורשות החשמל כוללת 50 צעדי מדיניות שמטרתם לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיות מתחדשות שהציבה הממשלה, בכלל זאת מעבר לייצור 30% מהחשמל בארץ באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2030. כדי לעמוד ביעד, בשנתיים וחצי הקרובות ישראל תצטרך להכפיל פי 2.7 את הספק החשמל שמקורו באנרגיה סולארית
משרד האנרגיה ורשות החשמל הציגו היום (א') תוכנית מדיניות חדשה בניסיון לעמוד ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנים 2025 ו-2030. היא כוללת כ-50 צעדי מדיניות, ובהם בחינת תמריצים להקמת מערכות סולאריות באזורי ביקוש; מתן אפשרות לרשויות מקומיות להיות ספקיות חשמל; חיוב צרכני אנרגיה גדולים להקים על מתקניהם מערכות להפקת אנרגיה סולארית; קידום הקמת מנגנון הוליסטי שיתמוך בתוכניות אנרגיה מתחדשות שיספק מענה ליזמים שפועלים בתחום, ועוד.
עשרות צעדי המדיניות שנקבעו לשנים הקרובות נוגעים להיבטים הקשורים לרגולציה ולמצב רשת החשמל הנוכחי. צעדים אלה כוללים טיוב רגולציה בערוצים השונים שבהם פועלים יזמים בתחום, האצת ההקמה של רשת הולכה, הסרת חסמים הקשורים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, פיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים ועוד. מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר כי עשרות הצעדים שגובשו יקלו על יזמים בבואם לקדם תוכניות להרחבת ההיצע של אנרגיות מתחדשות למשק.
נזכיר כי היעד שנקבע לשנת 2030 הוא ש-30% מהחשמל בארץ ייוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות, וזאת בהיקף של יותר מ-17 אלף מגה וואט. יעד הביניים שנקבע לשנת 2025 מדבר על 20% חשמל מאנרגיות מתחדשות, בהיקף של כ-9.7 אלף מגה וואט.
בסוף 2021 היה הספק החשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות בהיקף של כ-3.6 אלף מגה וואט, שהיוו 8.1% מהביקוש לחשמל. רובם סופקו באנרגיה סולארית. המשמעות של המצב הקיים אל מול זה שאליו שואפים רשות החשמל ומשרד האנרגיה היא שבשנתיים וחצי הקרובות ישראל תצטרך להכפיל פי 2.7 את הספק החשמל שמקורו באנרגיה סולארית. כדי להגיע ליעד שנקבע ב-2030 יש להגדיל את ההספק הסולארי פי 5 מהיקף האספקה כיום.
חלק ניכר מהתוכנית שהוצגה היום מבוסס על עבודת מטה שעשתה בחודשים האחרונים רשות החשמל, במסגרתה נבחן פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי בישראל. על רקע הממצאים שעלו נקבע כי 80% מפוטנציאל הייצור של חשמל סולארי ייעשה בשימוש דואלי, כלומר ממתקנים פוטו-וולטאיים שיותקנו על גגות או במאגרי מים, ורק 20% בשטחים פתוחים, וזאת בשל מגבלה של 20 אלף דונם שקבעו מוסדות התכנון.
לדברי שילת, התוכנית האופרטיבית תיבחן אל מול היעדים שקבעה הממשלה באופן שוטף והיא תעודכן בהתאם לצרכים. הוא הוסיף כי התוכנית מהווה תוצר של למידה עמוקה אודות התהליכים שנדרש לעבור יזם המבקש להקים מתקן פוטו-וולטאי, תוך עמידה על החסמים הרבים שקיימים בשוק. לדבריו, "האחריות על הצלחת התוכנית היא עלינו, משרד האנרגיה ורשות החשמל, אבל הסמכות מחולקת בין גופים רבים ולכן שאר משרדי הממשלה צריכים להיות מחויבים לה ולשתף איתנו פעולה באופן הדוק".
ממלא מקום יו"ר רשות החשמל, יואב קצבוי, אמר: "התוכנית גובשה מתוך הבנה שהשנים הקרובות קריטיות עבורנו בכל הקשור להגעה ליעדים שקבעה הממשלה. כדי שהתוכנית תהיה אופרטיבית קבענו יעדים ישימים ולוחות זמנים, ונבדוק את עמידתנו בהם כל העת".
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל, מסר בתגובה לפרסום התוכנית של רשות החשמל ומשרד האנרגיה כי "פעלנו רבות לאישור תיקון החוק שחייב את הגשת תוכנית העבודה ונכנס לתוקף לפני חמש שנים. שרי האנרגיה נמנעו עד כה מלהציג תכנית עבודה לתחום, ויש לברך את שרת האנרגיה אלהרר והמשרד על הקפיצה האמיצה למים העמוקים.
"מאידך, בכדי שההצהרות יהפכו למציאות, יש צורך ברתימה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. חוסר התיאום הבין - משרדי הפך לחסם ראשי לקידום התחום. אנו קוראים לשרת האנרגיה לפעול להקמת מנהלת בין - משרדית, או ועדת שרים ייעודית. כמו כן, יש לשנות גישה ולקדם את האנרגיה המתחדשת במתכונת חירום בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם ואם לא נצליח להדביק את הפער יהיו חייבים להקים תחנות חדשות של גז טבעי ולשלם מחירים סביבתיים וכלכליים יקרים, ובעיקר להמשיך ולפגר אחר העולם המפותח".
