למה משרד התיירות רוצה לעקוב אחרי התיירים בישראל?
למה משרד התיירות רוצה לעקוב אחרי התיירים בישראל?
המשרד הוציא מכרז לאיסוף מידע על דפוסי הביקור במוקדי תיירות מרכזיים. המכרז מבקש לאפיין ולסווג תיירות חוץ, תיירות פנים ובני מקום ולא שם דגש על היבטי פרטיות ואבטחת מידע שייאסף על ידי הזוכה
משרד התיירות יצא ביוזמה חדשה - לאסוף מידע על היקף הביקור והתנועה באתרי תיירות פופולריים בישראל. היוזמה כרוכה בסיכוני פרטיות ניכרים לאזרחי ישראל ולתיירים מחו"ל הפוקדים את המקומות, והדבר אף עלול להוות עבירה על חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי.
בשבוע שעבר פרסם משרד התיירות מכרז שמזמין את חברות הסלולר הגדולות, בעלות למעלה מ־2 מיליון מינויים, להגיש הצעה להעברת נתוני סלולר על נוכחות של תיירי חוץ, תיירי פנים (אדם הנמצא ביעד הנמצא במרחק של 60 ק"מ או יותר ממקום מגוריו או עבודתו) ותושבים מקומיים בכ־20 מוקדי תיירות נבחרים בישראל (למשל, נמל תל אביב, מצדה, העיר העתיקה בירושלים, עכו העתיקה ואזור המלונות באילת). לפי תנאי המכרז, המידע שיועבר יהיה אגרגטיבי, כלומר לא פרטני ומזהה, ויכלול רק את מספר המבקרים באזורים המוגדרים לפי פילוח של שעות הביקור, משך השהייה וסוג המבקר.
לכאורה מדובר ביוזמה חיובית: קבלת מידע עדכני ורלבנטי על דפוסי הביקור במוקדי תיירות מרכזיים, שיכול לשמש את המשרד בפיתוח תוכניות אסטרטגיות. אולם, לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הצעת המכרז מכילה נקודות בעייתיות רבות שמציבות סכנה משמעותית לפרטיות אזרחי ישראל ולתיירים המבקרים במדינה.
איך יודעים מי תייר?
"ראשית, כדי לספק למשרד התיירות את הנתונים המספריים, על ספק שירות הסלולר לבצע עבודה מקדימה על מנת לאתר מי תייר זר", אמרה שוורץ אלטשולר ל"כלכליסט". "לפי תנאי המכרז, נדרש שיהיה בעל דרכון זר השוהה בישראל באשרה ורישיון והתחבר לרשת הסלולרית, או מי שרכש מהספק סים לתקופה של פחות מ־30 יום והוא בעל דרכון זר, או מי שדפוסי רכישת הסים ודפוסי השימוש ברשת מעידים באופן מהימן על היותו תייר. והמכרז נותן דוגמאות - תקופה כוללת בישראל של עד 30 ימים, לינה במקומות שונים, שהייה בנתב"ג, תשלום מראש". כל אלו דורשים איסוף ואפיון נתונים שככל הנראה לא מתבצעים היום על ידי ספקיות הסלולר, ושכרוכים באיסוף מידע אישי רגיש, שהמכרז לא נותן את דעתו על אופן ומשך האחסון שלו או על השימוש שייעשה בו.
מידע רגיש לא פחות ייאסף לפי המכרז גם על תושבי ישראל. "לגבי תיירי פנים על ספק השירות לבחון האם הוא נמצא במרחק של 60 ק"מ לפחות ממקום מגוריו או עבודתו או מקום שהוא מבקר בדרך קבע. לכן על הספק להפריד נתונים של 'תושבים מקומיים' שהם מי שנמצאים בתאי השטח המדוברים לפחות ארבעה ימים בשבוע. מספק השירות נדרש איסוף מידע רגיש (נתוני מיקום, אפיון מקום מגורים ומקום עבודה), כנראה לפי הנתונים שמוסר הלקוח וכן מעקב אחר מיקום גיאוגרפי בזמן שגרה. ספק השירות נדרש לבצע איסוף מידע רגיש ועיבודו על מנת לגבש את התוצרים המספריים שמשרד התיירות מבקש", הסבירה שוורץ אלטשולר.
ואולם, חרף הדרישה לאיסוף מידע רגיש, בכל הנוגע לפרטיות המכרז מסתפק בדרישה לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות – חוק בן למעלה מ־40 שנה שבקרב מומחים קיימת הסכמה רחבה על היותו מיושן ולא תואם למציאות המשתנה. "בעוד המכרז מדגיש סעיפים שלמים לשמירה על סודיות ולאבטחת מידע, אין במכרז התייחסות מקיפה לעובדה שמדובר במידע רגיש וקביעת הוראות מתאימות לעניין השימוש שיעשה בו הספק לבד מלצורך המכרז", הוסיפה שוורץ אלטשולר. "בנוסף, אין התייחסות לשאלה האם משרד התיירות עצמו עשוי להצליב את הנתונים שיקבל, המספריים, עם נתונים אחרים שיש בידיו או בידי משרדי ממשלה אחרים. זאת בעידן של ביג דאטה, ונוכח העובדה שמדובר באיסוף נתונים על ידי משרד ממשלתי לצד נתונים שמשרדי הממשלה מקבלים גם כך בכפייה מאזרחים".
סוגיה נוספת נוגעת למידע על אזרחי האיחוד האירופי. זאת, במיוחד לאור התקנות שמקדם משרד המשפטים בימים אלו ושאמורות לספק למידע של אזרחי האיחוד הגנות פרטיות מוגברות, במטרה ליצור תאימות עם חוקי הפרטיות של האיחוד (GDPR): "האם וכיצד יפרידו ספקי השירות בין מידע על תיירים אירופים למידע על תיירים אחרים? כיצד יקבלו מהם אישור לבצע מעקב אחר תנועותיהם במהלך השהייה בישראל ולהעביר מידע אגרגטיבי על אודותיהם למשרד התיירות?".
"מדובר", סיכמה שוורץ אלטשולר. "בביטוי נוסף להתאהבות משרדי הממשלה בביג דאטה ובמגוון האפשרויות והיתרונות שהוא מציע, ברקע החסר האדיר שבהגנת פרטיות בישראל".
ממשרד התיירות נמסר: ”אין כל שימוש במידע אישי. המשרד יקבל נתונים מסכמים כלליים לגבי הימצאות מספר התיירים/הישראלים הנמצאים מעל 60 ק"מ ממקום מגוריהם. בהתאם לכך, אין כל כל סתירה לכללי ה-GDPR. לגבי חברות הסלולר - הן מחוייבות לחוק ולכללי הגנת הפרטיות. המידע שיתקבל יאפשר לישראל לווסת עומסים תיירותיים, לפתח מקומות פופולריים עבור התיירים ועוד".
