סגור
 אגם ירוחם פארק טבע מדברי נווה מדבר
אגם ירוחם ששוקם בכספי הקרן. עד כה היתה מעורבת ב־1,500 מיזמים (צילום: באדיבות רשות מקרקעי ישראל)

כסף מהקרן לפיתוח הטבע יעבור לערים, המרוויחים: הקבלנים

האוצר מתכנן להפנות 50% מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, המיועדת לשמירה והצלת הטבע בישראל, לטובת פיתוח שטחים פתוחים בערים — שאותם מממנים היום יזמים

משרד האוצר מתכנן, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, לייעד 50% מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, הממנת כיום פרויקטים לשמירת ושיקום השטחים הפתוחים בישראל, לטובת תהליכי פיתוח בערים, שאותם מממנים היום יזמים.
מקור הכסף לקרן הוא 1% מהכנסות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מפיתוח הקרקע. ב־2023 עמדו הכנסות רמ"י על 31 מיליארד שקל, ולקרן הופרשו אם כן 310 מיליון שקל. הקרן, שהחלה לפעול ב־2013, נחשבת היום לאחד הכלים הכלכליים היעילים ביותר לשמירה על הטבע בישראל. מתחילת פעילותה תקצבה כ־1,100 מיזמים שונים בכ־1.5 מיליארד שקל, בין היתר בהוד השרון, מודיעין מכבים רעות, ראשון לציון, באר שבע, אגמון פולג, נחל התנינים ועוד.באמצעות הקרן, השטחים עברו שיקום אקולוגי, פיתוח והנגשה למטיילים.
כשהמדינה מאפשרת ליזמים להקים פרויקטי בנייה גדולים, היא מחייבת אותם לעתים גם לפתח שטחי ציבור פתוחים ופנאי כחלק ממטלות הפיתוח של השכונה. זו חובה המוטלת על היזמים, כאחד מתנאי המכרז לבנייה בשטח. כעת, לפי טיוטת חוק ההסדרים, דורש האוצר שמחצית המימון של הקרן לשטחים פתוחים — המיועד לפיתוח מחוץ לערים, יופנה למיזמים בתוכם, בהם בין היתר מיזמי פנאי. זה סכום של מאות מינליוני שקלים, שכעת יחסר מהקרן, ולא יאפשר ביצוע של פרויקטים רבים לטובת הציבור והמערכת האקולוגית.
החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים פנו לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ודרשו ממנו להסיר את הסעיף מחוק ההסדרים. לדבריהם, ״כספי הקרן משמשים לפרויקטים המאפשרים פיתוח ושיקום של שטחים גדולים שאין מקור תקציבי אחר למימונם. אסור שפיתוח שטחי ציבור עירוניים יבוא על חשבון הקרן אלא על חשבון היזמים והסכמי הגג, כפי שקורה היום״.
גם המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך ובתגובתו למשרד האוצר ציין: ״שינוי התקנות באופן המוצע יפגע משמעותית ועלול לשמוט את הבסיס הרעיוני של מטרת הקרן, ולהביא למצב שבו הקרן תיאלץ לאשר פרויקטים נחותים באיכותם".
לדברי אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע, "ההחלטה שמקדם האוצר, פוגעת בקרן בעלת תרומה משמעותית,לפיתוח סביבתי ונופי בישראל. כשנחקק סעיף הקרן, הממשלה והמחוקקים, הבינו כי יש לפצות את הטבע והשטחים הפתוחים. בשל יוזמות בנייה לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, יש צורך גובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים, לצורך הציבור והטבע. הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו".