דעהלא רק בנקים: לממשלות כוח מרכזי בסיוע למדינותיהן עם סבבי האינפלציה
דעה
לא רק בנקים: לממשלות כוח מרכזי בסיוע למדינותיהן עם סבבי האינפלציה
השפעת הצהרות ממשלה על ציפיות אינפלציה על הציבור גדולה יותר ככל שהציפיות גבוהות יותר בעת אמירתן. יתכן כי הצהרות מוקדמות של הממשלה בישראל על מחויבות לצמצום פיסקאלי היו מקצרות את זמן ההורדה, והריביות יכלו לעלות לרמות נמוכות יותר
בטור זה אני דן בתפקידן של ממשלות בריסון האינפלציה. ריסון פיסקאלי יכול לסייע ישירות כמובן, אך מסתבר כי גם הצהרות של ממשלות על כוונות לרסן את הוצאותיהן יכולות לסייע בעקיפין – דרך השפעתן על ציפיות האינפלציה של הציבור.
בשנתיים-שלוש האחרונות ניהלו בנקים מרכזיים ברחבי העולם מלחמה עיקשת באינפלציה המתפרצת, תוך שהם ערים ואף מכוונים למיתון של הביקוש והפעילות הכלכלנית במדינותיהם. הם נחשבו מבוגרים אחראיים והיו בפרונט.
רבות נטען כי ככל שהשוק מייחס לבנק מרכזי אמינות רבה יותר ואמונה בהצהרותיו על יכולתו לבלום את האינפלציה, כך יצטרך האחרון לנקוט בפועל פעולות אגרסיביות פחות - לכן עליו לשמר אמינות זו מכל משמר.אלא שהצהרות אינן נחלתם הבלעדית של בנקים מרכזיים.
ממשלות פועלות בזירה הכלכלית וגם להן תפקיד בעיגון הציפיות האינפלציוניות של הציבור. ככל שיתרמו את חלקן, יוכלו הבנקים המרכזיים לנקוט מדיניות פחות מרסנות. לצורך כך מצופה מהן לנקוט ולשדר ריסון פיסקאלי, כזה שיקטין את הביקוש ואת לחצי המחירים בתוך המשק.
כאן נוצרת דילמה. אם ריסון מוניטרי גורר קיטון של הביקוש, פוחתות גם הכנסות הממשלה ממסים והגירעון לכל רמת הוצאות נתונה גדל. לכן, על איתותי הממשלה כי תקטין את הוצאותיה לשדר אמינות רבה עוד יותר. אך לנוכח הצורך של ממשלות לרצות את בוחריהן, האם הצהרות כאלו זוכות לאמון הציבור ומביאות כשלעצמן לירידה בציפיות האינפלציה שלו? שאלה זו חשובה מאוד: אם הציבור יאמין בכך, הוא עשוי להשהות חלק מהוצאותיו בהמתנה לירידות מחירים, פעולה שתגרום לכך שהמחירים אכן ירדו.
אם כן, כיום, בעולם של ריביות גבוהות וגירעונות תקציביים גדולים, לאמינות הממשלות בפן הכלכלי חשיבות גדלה והולכת בדרך לבלימת האינפלציה, זאת תוך מזעור ההשלכות השליליות על צמיחתן הכלכלית של מדינותיהן.
כלכלני קרן המטבע הבינלאומית בחנו לאחרונה האם הודעות של ממשלות אכן מסייעות לעיגון הציפיות האינפלציוניות של הציבור. ממצאי המחקר עשויים לעניין גם את ממשלת ישראל, נוכח סימני השאלה הרבים, הן בקרב כלכלנים והן בתקשורת ואצל חברות הדירוג, לגבי יכולתה לעמוד השנה ביעד גירעון תקציבי של 6.6% מהתוצר (יעד שגם כך גבוה בהרבה ממה שהורגלנו בשנים האחרונות ומהתקן המקובל של 3%).
החוקרים בחנו הודעות של ממשלות במדינות מפותחות ומתפתחות לגבי כוונתן לצמצם את הוצאותיהן. הם מצאו כי ההצהרות הללו מפחיתות את ציפיות האינפלציה של הציבור בתוך 3 עד 5 שנים. הן גם מסייעות לעגן את ציפיות האינפלציה לתקופות ארוכות יותר. אולם, במבט שנה אחת קדימה בלבד, הן אינן עושות זאת.
יש חשיבות לממצא זה ממספר סיבות. ראשית, בישראל נהוג זה זמן תקציב דו-שנתי ויעד גירעון תקציבי פוחת רב-שנתי, ולכן יכולה הממשלה, אם תכלכל את צעדיה ואמירותיה בתבונה, לתרום להורדת סביבת האינפלציה בטווח הבינוני. שנית, אם תעשה זאת בתיאום עם הבנק המרכזי, תצליח יותר, לפי ממצאי המחקר. פעולה מתואמת תאפשר ריביות נמוכות יותר לאורך זמן. בישראל, בנק ישראל מוגדר יועץ כלכלי לממשלה וחשיבות התיאום גדולה עוד יותר. אם היו חריקות בתיאום בין שתי הרשויות בשנה-שנתיים האחרונות, בהחלט עולה מהמחקר כי ראוי לצמצמן.
עוד עולה מהמחקר כי השפעת הצהרות הממשלה על ציפיות האינפלציה של הציבור גדולה יותר ככל שהציפיות הללו גבוהות יותר בעת אמירתן. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, היינו עדים לירידה די ניכרת (גם אם לא מספקת) של האינפלציה מהרמות הגבוהות שהיו בשיאן, במחיר של ריביות גבוהות. ייתכן כי הצהרות בעוד מועד של הממשלות על מחויבות לצמצום פיסקאלי היו עשויות לקצר את זמן ההורדה והריביות יכלו לעלות לרמות נמוכות יותר. את הלקח הזה ניתן יהיה ליישם במחזורי עליות המחירים הבאים.
בשורה התחתונה, ראשי ממשלות, שרי אוצר ופקידים ממשלתיים בכירים צריכים לרכוש ולשמר אמינות ומוניטין כלכליים לאורך זמן - כך יוכלו לסייע לכלכלותיהן להתמודד עם סבבי אינפלציה בצורה מהירה ומוצלחת יותר ובעלות נמוכה יותר.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
