חוק ההסדרים: בעלי נכסים מסחריים בקרבת המטרו ישלמו היטל במשך 40 שנה
חוק ההסדרים: בעלי נכסים מסחריים בקרבת המטרו ישלמו היטל במשך 40 שנה
ההיטל, שיוטל רק על נכסים שאינם למגורים, יתבסס על מרכיב שטח הארנונה כפול הסכום שתקבע המדינה לפי מדרג פיתוח כלכלי. ההכנסות הצפויות: עד 20 מיליארד שקל; גורמים בענף: "גזרה קשה. חלק מבעלי הנכסים יינזקו ויתרחקו מהמטרו"
אחרי ההחלטה לחייב את בעלי הנכסים בהיטל השבחה בגובה של 75% כדי לסייע במימון הקמת המטרו, המדינה מפרסמת כעת במסגרת חוק ההסדרים הצעה למס חדש ונוסף – היטל מטרו, אשר נועד לסייע למדינה במימון ההקמה העומד על כ-150 מיליארד שקל, ממנו כמחצית תגיע מהמדינה, והחצי השני ממסים והיטלים.
ההיטל החדש מופנה אך ורק לנכסים שאינם מגורים, לרבות מלונות, משרדים, מסחר, תעשייה. זאת היות שהוא מתבסס על הפיתוח הכלכלי שהוא צפוי להביא אתו. לפי הצעת החוק למודל מימון המטרו, שהיא תוספת להחלטה מס' 200 שהתקבלה ב-1 באוגוסט 2021, המדינה תקבע את גובה ההיטל (שאינו ידוע כעת) והוא יוכפל בשטח הנכס.
כמו כן מתוך הנחה שנכס בעיר כמו לוד לא נהנה מתנופת פיתוח דומה לזו של נכס במרכז תל אביב, האוצר יקבע מדרגים בהתאם לאזורים ולהערכות הפיתוח הכלכלי כך שתהיה שונות בתשלום בין נכסים בערים שונות. למשל אם גובה ההיטל ייקבע לפי 10 שקל למ"ר, ושטח הנכס יעמוד על 200 מ"ר, גובה התוספת החודשית שישלם בעל הנכס תעמוד על 2,000 שקל מקסימום, ואילו גובה ההיטל ירד כאשר מדובר למשל בנכס שנמצא באזור שהערכה היא כי ייהנה פחות מהגידול בפעילות העסקית.
ההיטל צפוי לעבור ישירות לקופת האוצר, ונבחנות כעת שתי אפשרויות לגבייה: האחת, שימוש במנגנון של הרשויות המקומיות לגביית ארנונה; והשנייה, גבייה באמצעות מנגנונים של רשות המסים. בכל מקרה, גם אם ההיטל ייגבה במסגרת מנגנון הארנונה הוא נוסף לדמי הארנונה ולא מחליף אותם. כדי למנוע עיוותים בגבייה, האוצר גם יידרש להבחין בין שיטות חישוב השטח לגבייה הנהוגות ברשויות השונות, זאת כיוון שיש רשויות שגובות בהתאם לשטח נטו, ויש רשויות שמחשבות את הארנונה לפי שטח ברוטו. כמו כן בשלב זה החוק אינו מפריד בין נכסים בגדלים שונים, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בכוונת האוצר להחריג עסקים קטנים. התשלום ייגבה עם תחילת העבודות על המטרו, ובתקופה שעד סיום העבודות יהיו בעלי הנכסים זכאים להנחה בגובה של עד 80%.
באוצר מבססים את ההיטל על מחקרים בעולם המצביעים על גבייה דומה, הן במתכונת שלה והן בהיקפים, וזאת בהסתמך על גידול משמעותי בפעילות הכלכלית שמביאה עמה מערכת להסעת המונים. לפי הערכת האוצר, התועלת הכלכלית אורבנית ממערכת המטרו תעמוד על 26-34 מיליארד שקל בשנה, והיא צפויה להביא לפיתוח כלכלי משמעותי במטרופולין באמצעות גידול בהיקפי הנוסעים, ובפרט במרכזי העסקים הסמוכים להם. ההיטל יגבה במתחמי ההשפעה, כלומר באזורים הסמוכים לתחנות המטרו בהתאם להגדרות ולמרחקים מהתחנה שנקבעו בחוק המטרו.
החוק החדש הוא למעשה השלמה של החוק המחייב היטל השבחה בגובה 75% מבעלי הנכסים. לפי החוק שאושר בחוק ההסדרים הקודם, על כל תוספת זכויות שנגזרת על מבנים בקרבת המטרו ייגבה היטל השבחה בגובה 75% מסך ההשבחה, ממנו יועברו 40% לרשות המקומית ו-35% לאוצר. כך למשל נכסים קיימים כמו מגדלי משרדים במרכז ת"א אשר לא נוספו להם זכויות לא יידרשו לתשלום כלל, אף שהם ייהנו מהשבחת הנכס לאור פעילות המטרו, ולצורך כך למעשה יחול עליהם ההיטל.
בקרב גורמים בענף נשמעה ביקורת על כוונת המדינה לקבוע היטל נוסף במסגרת חוק המטרו. שמאי המקרקעין דני טרשנסקי, ממשרד קמיל-טרשנסקי-רפאל, אשר העביר בנושא זה חוות דעת לעתירה של התאחדות הקבלנים לבית המשפט, סבור כי ההיטל הנוסף צפוי לגרום נזק לבעלי נכסים: "חוק ההסדרים המוצע לעניין מימון פרויקט המטרו, שעלותו המוערכת כיום נאמדת במיליארדי שקלים מכספי בעלי דירות ונכסים במרחבי ההשפעה, בשל הגדלת מס השבחת המטרו לשיעור 75%, כולל גזרה קשה נוספת לבעלי נכסים מסחריים, כגון חנויות, משרדים ומלונות.
"עוד בטרם ידוע מה גובה המס הנוסף שיוטל על בעלי נכסים מסחריים למשך 40 שנה, הרי קיימת סבירות גבוהה כי המטרו אמנם יביא לפיתוח תחבורתי, אולם מנגד לפשיטת רגל של הפעילות הכלכלית סביב קווי המטרו ולקריסת עסקים מקומיים, במיוחד עסקים הפועלים בסביבת אוכלוסייה מוחלשת בגוש דן. ככל שהתיקון לחוק יתקבל מתבהרת תמונה אחת: המדינה רוצה להוציא כמה שפחות כספים על הפרויקט, ולגבות כמה שיותר כספים מהציבור בשם חלום ההתעשרות הגדול, שהופך במצב העניינים הנוכחי לחלום בלהות, לרבות מצב בו רוכשים או שוכרים פוטנציאליים יחשבו פעמיים אם לעבור למתחמי ההשפעה לאור המיסוי הגבוה בעשרות השנים הבאות".
טרשנסקי מוסיף ומציין: "מהצעת התיקון לחוק אף משתמע כי המדינה יצרה סוג נכס חדש, דהיינו תחנת מטרו - לצורך גביית ארנונה על ידי הרשות המקומית, כאשר תקרת המס המרבית תעמוד על 51 שקל למ"ר במרחבי ההשפעה, בלי שלרשות המקומית יהיה שיקול דעת בנושא, והיא לא תוכל לגבות יותר ככל שתמצא לנכון".
