המדינה מדברת בשני קולות - ובולמת את המעבר לאנרגיה מתחדשת
המדינה מדברת בשני קולות - ובולמת את המעבר לאנרגיה מתחדשת
במשרד האנרגיה מנסים לקדם מעבר לאנרגיה סולארית בחברות הממשלתיות, מהלך שיפחית זיהום וגם יכניס 1.5 מיליארד שקל בעשור. אלא שחוק ההסדרים החדש מזניח את התחום ואף מקדם תחנות כוח מזהמות, ובמשרד ראש הממשלה בכלל דורשים לבלום אנרגיות מתחדשות
על הגגות של חברות ציבוריות שוכן פוטנציאל לרווח כלכלי, שיכול לחסוך הוצאה ציבורית ולסייע להטבה בריאותית ואקלימית בישראל. לפי עבודת מחקר חדשה שביצע משרד האנרגיה, ניצול יעיל של שטחי גגות החברות הממשלתיות והצבת פאנלים סולאריים מעליהם, לצד צעדי התייעלות אנרגטית במבנים — יובילו לייצור הכנסה עבור החברות ולחיסכון משמעותי בחשמל.
במשרד האנרגיה בדקו תהליכי התייעלות באנרגיה בכ־20 החברות הממשלתיות הגדולות במשק (מתוך 100 חברות), המחויבות לבצע סקרי אנרגיה פעם בארבע שנים בשל צריכת האנרגיה הגבוהה שלהן, בהן התעשייה האווירית, מקורות, חברת החשמל, נמל אשדוד, רפאל ונתיבי ישראל. לפי התקנות בישראל, החברות מחויבות לבצע תהליכי התייעלות ואיתור פוטנציאל לאנרגיה סולארית ומעבר לתחבורה חשמלית, במידה שאלה נמצאו כלכליים בסקרי התייעלות באנרגיה שמבטיחים החזר השקעה בתוך פחות משלוש שנים. לפי הממצאים, תהליכי התייעלות יובילו לחיסכון של לפחות כ־160 מיליון קילו־ואט שעה (קוט"ש) חשמל בשנה — כמו 0.02% מצריכת החשמל במשק, או בדומה להורדה של 22 אלף רכבים מהכביש, ובסך הכל, לחיסכון שנתי של כ־80 מיליון שקל.
בנוסף, לפי בדיקת המשרד, כבר היום יש פוטנציאל להתקנת פאנלים על גגות של חלק מהחברות, שיפיקו כ־300 מגה־ואט חשמל בשעה, בדומה להורדה של 50 אלף רכבים מהכביש. מדובר על הכנסה שנתית של כ־150 מיליון שקל מייצור אנרגיה סולארית, ובחיסכון גדול של פליטות גזי חממה וזיהום אוויר, המובילים למותם של ישראלים רבים בכל שנה.
64% מהפוטנציאל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל טמונים בחברות תשתית, אנרגיה ומים. דוגמה לחברה שכבר פועלת כדי לנצל את הפוטנציאל הזה היא מקורות (שגם זוללת כ־4%—5% מהביקוש לחשמל בישראל, בעלות שנתית של כ־850 מיליון שקל). לפי בדיקת מקורות עצמה, בשטחה קיים פוטנציאל להקמת מערכות סולאריות להפקת 1,500 מגה־ואט חשמל בשנה (בין היתר, באמצעות התקנת מערכות סולאריות על המוביל הארצי), מתוכם כ־900 מגה־ואט בפרויקטים שניתן לקדם באופן מהיר יחסית. בשנה החולפת זכו חברות שונות במכרזים להקמת כ־100 מגה־ואט סולארי במתקנים שונים של החברה. בנוסף, מקורות מקדמת פרויקטים ליצירת אנרגיה מטורבינות הידרו־אלקטריות המנצלות הפרשי גבהים בהולכת מים במתקניה.
16% מהפוטנציאל טמונים בחברות העוסקות בתחבורה, כמו רכבת ישראל אשר השלימה התקנה של תשע מערכות סולאריות על גגות מתחמי הרכבת. הן מייצרות היום 4 מגה־ואט בשנה, ותורמות למעבר לאנרגיה נקייה ולהפחתת זיהום האוויר. כיום הרכבת מבצעת פיילוט שכולל התקנה של מערכת סולארית משולבת אגירת אנרגיה מהשמש במהלך היום, ובה ישתמשו בלילה. באופן זה, השימוש בחשמל בשעות הלילה יהיה בסכום אפס, ואת היתרות הרכבת תוכל למכור לחברת החשמל. הרכבת גם בוחנת בימים אלו התקנה של פאנלים לצידי המסילה, באורך כולל של כ־3,500 ק"מ. המשמעות: ייצור אנרגיה גם בשטחים נרחבים במסדרון הרכבת, שלא היה בהם כל שימוש עד כה. בנתיבי ישראל קידמו בשנים האחרונות פרויקט להחלפת כל גופי התאורה בכבישים בנורות לד יעילות באנרגיה אשר יחסכו 60%-50% בצריכת החשמל.
הממשלה מדברת בשני קולות
למרות מאמצי משרד האנרגיה, הממשלה והאוצר מותירים את התחום עמוס בירוקרטיה וחסמים
במשרד האנרגיה פועלים בימים אלו כדי לדחוף את החברות הממשלתיות להוציא לפועל עוד פרויקטים בתחום, במטרה שישמשו דוגמה ליתר המשק. אלא שמאמצי משרד האנרגיה לבדם לא מספיקים, ודווקא הממשלה בוחרת לתקוע מקלות בגלגלים ולדבר בשני קולות: מצד אחד לדרבן חברות ממשלתיות לבצע פרויקטים, ומצד שני להותיר את התחום מלא בירוקרטיה וחסמים ולפספס הזדמנויות.
על פי חוק ההסדרים שפורסם בשבוע שעבר, החליטו במשרד האוצר לקדם הקמה של שתי תחנות כוח מזהמות בישראל, ולהותיר התייחסות לא מספקת וגם לא רצינית לאנרגיה המתחדשת. במשרד האוצר שוקלים לקדם פריסת פאנלים סולאריים של 5,000 מגה־ואט בשטחים הפתוחים — כ־2,000 מתוכם בשטחי הגדה המערבית. כלומר, במקום לקדם אנרגיה מתחדשת בדו־שימוש באזורים בנויים, על גגות וכדומה — מבקש האוצר להפקיע שטחים פתוחים, תוך התעלמות מוחלטת מההיבטים הסביבתיים. חלק מהשטח הזה שייך למחצבה ישנה אשר הרסה את הטבע ובמשרד להגנת הסביבה שואפים להקים על גביו פארק. אפשר להתווכח על כך וייתכן שעדיף להקצות את השטח הזה לסולארי, אולם ההתעלמות של משרד האוצר מהפוטנציאל העיקרי בישראל (כ־40 אלף דונם) - סולארי בדו־שימוש – צורמת.
1 צפייה בגלריה
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. מסמך עם הנחות שגויות על עלויות ייצור החשמל
(צילום מסך: ערוץ 14)
הנה כמה נושאים בתחום שניתן היה לקדם בחוק ההסדרים: הארכת הפטור מהיטל השבחה לגגות סולאריים והרחבתו לבתי עלמין, מגרשי ספורט, שבילי אופניים ועוד — הפטור יפקע בדצמבר ובלעדיו לא יקומו גגות סולאריים בישראל, בשל חוסר כדאיות ובירוקרטיה מיותרת; קידום פטור מהיטל השבחה לסוללות אגירת חשמל, חסם המרכזי להתפתחות תחום האנרגיה בעשור האחרון; ופטור ממס קנייה לעמדות טעינה. ההצעות הללו, שעמדו על שולחן האוצר — נותרו בחוץ.
״זה פרק שכתוב הפוך לגמרי מהמדיניות בארה״ב או באירופה בתחום״, אומר גורם בממשלה. ״זה פספוס ענק של הזדמנות. מקדמים עוד קרקעות במקום סולארי על מבנים, בתי עלמין, חניונים ותשתיות תחבורה. מקדמים עוד תחנות כוח במקום פרויקטים של אגירה, הסטת עומסים והתייעלות אנרגטית. הכל הפוך אצלנו״. ייתכן כי לאור התנגדות צפויה של הירוקים והמשרד להגנת הסביבה, אותו סעיף בכלל ייעלם מחוק ההסדרים, דבר לא ייוותר במקומו — ובאוצר יוסיפו לקדם אנרגיה מזהמת בלבד, ולהאשים בכך את המשרדים האחרים”.
"גישה בעייתית בניגוד לעולם"
המועצה הלאומית לכלכלה קוראת "להשהות" מעבר לאנרגיה מתחדשת ומפרסמת נתונים שגויים
מה כל זה משנה, כשבמשרד ראש הממשלה בכלל דורשים לבלום את המעבר לאנרגיה מתחדשת המתרחש בכל העולם (למעט מדינות נפט כמו איראן) בקול גלוי, בלא כל הסוואה? בדו"ח שניסחה המועצה הלאומית לכלכלה, אשר בראשה עומד איש אמונו של נתניהו, פרופ׳ אבי שמחון, קורא שמחון ״להשהות״ את המעבר לאנרגיה מתחדשת, זאת על סמך המסמך שכלל, בין היתר, הנחות ונתונים שגויים בנוגע לעלויות ייצור החשמל. לפי שמחון, הקמה של מתקני אנרגיה סולארית לא קרקעיים יקרה יותר מגז — ולכן הממשלה צריכה לבחון מחדש אפילו את היעדים הסמליים שהציבה בתחום ורחוקים מהמדינות המפותחות בין כה — מעבר ל־30% אנרגיה נקייה בסוף העשור (יעד שישנה הסכמה בממשלה כי לא נעמוד בו. רק לשם השוואה, פורטוגל ייצרה במחצית הראשונה של השנה 90% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת, כ־25% ממנו מפאנלים סולאריים).
משרד האנרגיה יצא נגד הדו"ח והאמירות של שמחון. במכתב ששלח ראש חטיבת אנרגיה במשרד האנרגיה רון אייפר לפרופ' שמחון, הוא ציין כי הדו"ח עומד בניגוד מוחלט למגמה העולמית ומשקף ״גישה בעייתית הסותרת את החובה של המדינה ליזום שינוי ולייצר ודאות עסקית ורגולטורית״. גם על המסקנה של שמחון כי יש להשהות הקמה של מתקנים שאינם קרקעיים חולק אייפר: ״אי אפשר להתעלם ממאפייניה הייחודיים של ישראל, הסובלת ממיעוט קרקעות, שטחים פתוחים ואתרי טבע, ומצפיפות אוכלוסין וקושי בפיתוח מתקנים לייצור חשמל ורשת הולכה״.
אייפר הוסיף: ״המשרד נוקט גישה של גם וגם — קידום אינטנסיבי של שדות קרקעיים, עם קידום מבוזר בדו־שימוש. מתקנים בדו־שימוש עומדים במרכז האסטרטגיה לקידום אנרגיות מתחדשות במדינות המפותחות, ולהם תועלות כמו קירוב הייצור לצריכה, הפחתת הצורך בקווי הולכה וחלוקה יקרים התופסים קרקע, ביזור משק החשמל, חיזור החוסן באנרגיה ועוד. ללא קידום אנרגיות מתחדשות במתקנים קרקעיים ובדו־שימוש, לא נצליח להביא לקפיצת המדרגה הנדרשת ולהדביק את הפער הגדול בתחום בין ישראל למרבית מדינות ה־OECD".
