דעהכך משפיע משבר האקלים על הכלכלה
דעה
כך משפיע משבר האקלים על הכלכלה
במידה ושינויי האקלים הגדלים לא יטופלו באמצעות חינוך המגזר העסקי להקצאת משאבים לכך, יגדלו לחצי המחירים, המעברים מצמיחה למיתון יהיו תכופים וקשים יותר, ויכולת ההתמודדות תפחת
שינויי מזג האוויר? לא רק שיר של שלמה ארצי. נושא האקלים והתחממותו המתמשכת של כדור הארץ הולך ותופס מקום בשיח החברתי והשלכותיו על חיינו מתוקשרות היטב מדי יום. פגעי מזג האוויר הופכים קשים יותר, נזקיהם גדלים עשרות מונים ותכיפותם גדלה. כך גם העלות הכרוכה בשיקום הנזקים לבתי המגורים, העסקים והפעילות הכלכלית.
רק חשבו על הוריקן איין שפקד את קליפורניה (מדינה שגם סובלת מבצורות ממושכות) שתואר כקשה ביותר בכל הזמנים. על רקע זה, הצורך בנקיטת מהלכים ארוכי שנים שישנו את הפעילות התעשייתית, כך שתהפוך מזהמת פחות וידידותית יותר לסביבה, ברור. וכאן, במאמר מוסגר, נאמר כי גם אצלנו, למרות שאיננו נתונים לתופעות טבע רדיקליות כל כך (וטוב שכך...) חשוב לתת את הדעת (והתקציבים) לנושא.
עם זאת, הוצאות כבדות נדרשות כבר כיום על מנת להפיק תועלת בעוד עשור ויותר, בעוד ממשלות רבות בעולם מתמודדות עם חובות וגירעונות כבדים וחברות מתקשות להקצות לכך תקציבים, על אף שהן תזכינה לנקודות זכות בדירוג האחריות החברתית והסביבתית וממשלן התאגידי (השקעות אחראיות, Environmental, Social, and Governance).
ככלל, בעולם של נדירות משאבים, קשה לשכנע את מקבלי ההחלטות להקצות כספים לטובת נושא שעדיין לא לחלוטין מצטייר מוחשי ותועלתו תתברר בתום תקופת זמן לא מוגדרת (גם אם מציבים לה יעדים כמותיים ומתוארכים).
על רקע זה כמעט לא תמצאו, גם אם תחפשו היטב, התייחסות לנושא במצעיהן של המפלגות הגדולות המתמודדות על אמון הציבור. ובכל זאת, בשנים האחרונות מגלים הציבור הרחב בכלל וציבור המשקיעים בפרט מודעות גדלה והולכת לנושא.
כך, יש גופי מחקר ודירוג המציינים לטובה חברות תחת הכותרת Climate Change Friendly (עיסוק ומדיניות ידידותיים לאקלים) מכל תחומי החיים: חברות טכנולוגיה, חברות העוסקות בשירותים ציבוריים ומשאבים, חברות בתחום מוצרים בני קיימא למשקי בית ועוד. בכך מעניקים הגופים הללו עדיפות מה לחברות הללו בהשוואה למתחרותיהן. הציונים הללו ציבוריים וניתן להשיג מידע בעניינם.
אלא ששינויי אקלים עשויים להשפיע כבר כיום על מערכות הביקוש וההיצע והעולמיים ובכך לערער את הפעילות הכלכלית העולמית, שגם כך נתוני לשורה של אתגרים, כגון פלישת רוסיה לאוקראינה, השלכות שיוריות של מגפת הקורונה, מתיחויות סחר ובכלל – נסיכה הדרגתית מהגלובליזציה וחזרה לפרוטקציוניזם.
לכן, טיפול בנושא לא נועד אך ורק להשגת מטרות ארוכות טווח, אלא לפתור בעיות קיומיות עכשוויות. כלכלני קרן המטבע הבינלאומית מסבירים שנושא האקלים עלול לאתגר עוד יותר את המדיניות המוניטרית, שגם כך נאלצת להתמודד עם קפיצת האינפלציה ברחבי העולם.
שינויי האקלים משפיעים על מחירי שורה ארוכה של מוצרים ושירותים למשקי הבית. לפי מחקר שערכו הכלכלנים, עוצמת ההשפעה תלויה בסוג התופעה, רמת ההכנסות של כל מדינה והמדיניות המונטרית הננקטת. כך, לבצורות נודעת ההשפעה החזקה ביותר כלפי מעלה על קצב האינפלציה וזאת עקב האמרת מחירי המזון וקשיחות הביקוש הגבוהה של ציבור משקי הבית למוצרי יסוד אלו. כלומר, המחסור בצד ההיצע דומיננטי במקרה זה.
בניגוד לבצורות, שיטפונות נוטים להשפיע כלפי מטה על האינפלציה, נתון שלדעת החוקרים משקף דומיננטיות של הפגיעה בצד הביקוש. מדובר, כמובן, בפגעי טבע שעוצמתם ותדירותם ילכו ויעלו עם השנים וכך גם השיבושים שיגרמו למחזורים הכלכליים והשינויים החדים והתכופים יותר שמקבלי ההחלטות יצטרכו לעשות בתגובה – כולל בנושא הריבית.
החוקרים מציינים כי כפועל יוצא מדיניות יעדי האינפלציה הנוהגת כיום תהייה קשה יותר ליישום ויעילה פחות. מדיניות זו נתונה גם כך לוויכוח כיום בין כלכלנים. לכן, בשוך סערת המלחמה וכשתודבר לחלוטין מגפת הקורונה, תצטרך המדיניות המוניטרית הגלובלית לקדם את נושא האקלים ואתגריו בסולם העדיפויות שלה.
בשורה התחתונה – שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית כבר כאן. אם לא יטופלו על ידי הרשויות והמגזר העסקי יתוגמל על מנת להקצות משאבים לכך (ולהשקעות אחראיות בכלל), יגדלו לחצי המחירים, המעברים מצמיחה למיתון יהיו תכופים וקשים יותר, ויכולתם של מקבלי ההחלטות – הממשלות, הבנקים המרכזיים וגופי הרגולציה – להתמודד עם המצב תלך ותפחת.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
