בחירות 2022אחרי ספירת הקולות: מה מחכה לממשלה שבדרך?
בחירות 2022
אחרי ספירת הקולות: מה מחכה לממשלה שבדרך?
הבחירות הסתיימו, הקולות נספרים ולמרות שבשלב זה גוש נתניהו מוביל, עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה הבאה. הדבר היחיד שידוע הוא היקף המשימות הרחב שמחכה לה. מיוקר המחיה, דרך משבר הדיור ועד לתוכניות הרב שנתית של צה"ל - אלו האתגרים הבוערים שממתינים לשרים המיועדים
הממשלה הבאה, כאשר תקום, אם תקום, תצטרך להתמודד עם שורת אתגרים שאינם קשורים בהכרח לזהות האדם שיעמוד בראשות הממשלה. הפתרונות כבר יהיו תלויים הרבה יותר בעומדים בראש משרדי הממשלה. בין היתר מדובר על המשבר בשוק הדיור, שבימים אלה נראה כעומד בפני נקודת מפנה, או הטיפול ביוקר המחיה שהולך ומאמיר - ועוד לא דיברנו על האיומים הביטחוניים או על פקקי התנועה שהולכים ומתארכים.
מדובר באתגרים חוצי משרדים שידרשו שיתוף פעולה שלא בטוח תמיד יימצא. "כלכליסט" ממפה את האתגרים ואת המשרדים שיטפלו בהם.
משרד האוצר
הורדת מחירי הדיור ויוקר המחיה תחילה
השר החדש שייכנס ללשכת שר האוצר, הלשכה המשפיעה ביותר על משרדי הממשלה וכלכלת ישראל, יעמוד בפני האתגרים המוכרים היטב לכל אזרחי ישראל, טיפול במחירי הדיור, ביוקר המחיה, בהפחתת רגולציה, ובשיפור התשתיות. בנוסף, צפוי שר האוצר הבא לעמוד בפני אתגרים שוטפים, דוגמת חתימה על הסכמי שכר, קביעת מסגרות תקציב ועמידה בהן, והדילמה הנקודתית האם ואיך לסייע לבנק המרכזי במאבק באינפלציה.
אך המבחן האמיתי של שר האוצר הבא יהיה ביכולת לטפל באתגרי עומק של הכלכלה הישראלית לטווח הארוך, האתגרים הבולטים הם שיפור מערכת החינוך בכלל, והחינוך הניתן לחרדים וערבים בפרט, והשקעה מתמשכת ועקבית בתשתיות תחבורה, אנרגיה, ומים.
רשימת המטלות הכלכליות והאסטרטגיות יהיו ידועות לכל שר אוצר שייכנס, וסביר להניח שהוא גם יזדהה עמן ברמה העקרונית: מי לא רוצה לשפר את רמת החיים של אזרחי ישראל? מי לא רוצה לשפר את הכבישים ואת ההשכלה של האזרחים?
האתגר הגדול של שר אוצר הוא פוליטי וניהולי, הוא צריך להתנהל מול שלוש חזיתות מרכזיות: פקידי המשרד, חבריו לקואליציה, והציבור הרחב. וזאת כשאנו מניחים בצד לחצים של לוביסטים וגורמים עסקיים.
ההיסטוריה מראה כי בלתי אפשרי לרצות כל הזמן את צלעות המשולש הזה - אם ממלאים אחר כלל הדרישות והרצונות של הפקידות המקצועית, הסכסוך עם המשרדים האחרים הוא בלתי נמנע, והיכולת להעביר בפועל תקציב בכנסת יורדת. אך אם השר נעתר לכלל הדרישות של חבריו לקואליציה, הוא עשוי למצוא את עצמו תחת מתקפה סמויה של פקידיו, ולא לעמוד בתפקידו הבסיסי כשומר הקופה הציבורית.
וכל העת, יש את הציבור חסר הסבלנות, המתודלק על ידי האופזיציה, שמצפה לפתרונות מהירים ודרסטיים. השר לא יכול לפזר כסף טיפש ולפגוע בכלכלת ישראל לטווח הארוך, אבל גם לא יכול לשדר התעלמות וקשיחות לב.
השר הבא יצטרך לבחור את האסטרטגיה המדויקת בה הוא מנהל את המתח בין שלושת הכוחות הללו. נקווה מאוד שהאיזון שהוא יבחר בו, יהיה כזה ששם את טובת הציבור הישראלי לטווח ארוך על העליונה.
שלמה טייטלבאום
משרדי השיכון והפנים
לשמור על קצב התחלות הבנייה ולטפל בארנונה
בתחום הדיור לשרי השיכון והפנים בממשלה החדשה יש משימה מרכזית אחת: עליהם להבטיח שקצב התחלות הבנייה, שביוני הגיע לשיא של 30 שנה, יישמר. הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים בביקוש לדירות בעקבות עליית הריבית על המשכנתאות תחייב את השרים למצוא פתרונות לאתגרים חדשים. ירידה בביקוש לדירות עשויה להוביל לירידת מחירים אשר תפגע בכדאיות הכלכלית של פרויקטים למגורים. במצב כזה יזמים יעדיפו לעכב את הליכי הבנייה, הבעיה תחמיר במיוחד בפריפריה שבה שיעורי הרווחיות נמוכים יחסית כבר עתה.
כדי להתמודד עם האתגר הזה, הממשלה חייבת ליצור מנגנונים שיפגעו בכדאיות האחזקה בקרקע, ויעניקו תמריצים לבנייה ומכירת דירות. אפשר לעשות זאת על ידי הגברת התחרותיות בין יזמים. לעומת זאת, חברות שהשתלטו על מתחמים שלמים שאין בהם תחרות יכולות לקבוע את קצב מכירת הדירות ולהתאים אותו לקצב עליית המחירים. בנוסף, אפשר לבחון מס שייקר את אחזקת הקרקע.
בתחום התמריצים הממשלה חייבת לקדם תיקון חוק שיאפשר לחשב את גובה היטל ההשבחה שמשולם לעיריות במועד הוצאת היתר הבנייה, בעוד שכיום גובה היטל ההשבחה מחושב על פי שווי הקרקע במועד אישור תוכניות הבנייה. משום שלעיתים חולפות שנים מהרגע שתוכנית מאושרת ועד הוצאת היתר בנייה, בשוק של ירידות מחירים קבלנים עלולים למצוא עצמם בסיטואציה שבה הרווחים נשחקים והמעט שנשאר משולם לעיריות. המצב הזה יוביל כמובן לעצירה של פרויקטים ולהאטה במספר התחלות הבנייה.
שר או שרת הפנים בממשלה החדשה חייבים לשנות סוף סוף את מודל הארנונה, מכיוון שכיום הוא מעניק לראשי הערים תמריצים לבניית משרדים על חשבון דירות. במקביל חייבים להרחיב את מודל הרישוי העצמי שבו אדריכלים מנפיקים היתרי בנייה. הפקת היתרים על ידי העיריות נמשכת שנה ויותר. זו אחת הצרות של שוק הנדל"ן, והדיור בפרט.
עליית מחירי הדיור העניקה לערים פריפריאליות הזדמנות להתחדשות עירונית – מספר הדירות שיזם צריך לבנות כדי להרוויח הצטמק ככל שהמחיר שלהן עלה. שרי השיכון והפנים חייבים לנצל את הזדמנות ליצור מנגנונים שיעודדו פרויקטים כאלה. זה מהלך צודק חברתית וטוב לכל אחד מאתנו משום שבנייה בלב הערים הוותיקות תמיד עדיפה על פני גלישה לשטחים פתוחים.
בעולם הזה של התחדשות וציפוף הערים, הממשלה החדשה חייבת לדחוף את המטרו ואת תוכניות הבנייה שנגזרות ממנו. רק כך נוכל להיחלץ מהפקקים ולהמשיך ולהגדיל את היצע הדירות בקצב מספק.
אמיתי גזית
משרד הביטחון
לגבש את התר"ש הבא ולקדם יירוט בלייזר
לבד מהנושאים הביטחוניים השוטפים, שר הביטחון הבא יידרש גם לשורה של הכרעות כלכליות כבדות משקל. ב־2024 תסתיים התוכנית הרב־שנתית "תנופה" שעל פיה צה"ל פועל מאז 2020 אף שלא אושרה בקבינט ומשרד האוצר לא עיגן לה תקציב. הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי החיל בכל זאת את עקרונות התוכנית בצה"ל לנוכח האיומים באזור.
ביחד עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, שייכנס לתפקידו בינואר הקרוב, שר הביטחון הבא יצטרך להעביר שעות ארוכות בגיבוש התר"ש הבא, לשנים 2024–2029. כיום עומד תקציב הביטחון על כ־60 מיליארד שקל, אך בתוספת הסיוע הביטחוני האמריקאי, 3.8 מיליארד דולר בשנה, הוא מסתכם בכ־75 מיליארד שקל.
5 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הנכנס אלוף הרצי הלוי והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. יעבדו לצד השרים החדשים
(צילומים: אדר יואביאן, נתן ווייל - לע"מ)
לצד זאת, בתרחיש שבו המערכת הציבורית מצליחה להתייצב, גם הנפקת התעשייה האווירית תחזור ותעלה על השולחן, לאחר שנזנחה בחודשים האחרונים. לפתחו של השר הבא יובאו גם הכרעות משמעותיות שקשורות לתעשיות הביטחוניות, בעיקר מבחינת הקצאת משאבים וניהולם. בימים אלה רפאל ואלביט מקדמות את פיתוח המערכת פורצת הדרך "מגן אור", שתיירט רקטות, פגזים ומל"טים בקרני לייזר. מדובר בפיתוח שחייב להיות הבייבי של ראשי מערכת הביטחון, שכן יש בו כדי להביא חידוש טכנולוגי היסטורי לשדה הלחימה.
ראוי גם שבשנים הקרובות שר הביטחון יפקח עין על התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, שעלולות להיות חשופות לסיכונים ולקשיים בשל הביטול ההדרגתי של היכולת להמיר חלק מכספי הסיוע האמריקאי מדולר לשקל.
יובל אזולאי
משרד הכלכלה והתעשייה
רפורמת היבוא לא תספיק להורדת יוקר המחיה
שר הכלכלה והתעשייה הבא יידרש מהר מאוד למועקות החיים עצמם. גם בזמנים שהשחקנים במגרש הפוליטי נתונים לוורטיגו כאוטי ומתמשך, כאן למטה, פצצת יוקר המחיה ממשיכה לתקתק. המחירים בישראל גבוהים בעשרות אחוזים מאלה שבגוש היורו ובארה"ב. הדרך להורדתם כרוכה במלאכה סיזיפית רבה וברפורמות נחושות שיעודדו תחרות ויובילו להורדת מחירים. צעד בכיוון כבר נעשה על ידי שרת הכלכלה היוצאת, אורנה ברביבאי (יש עתיד), אשר השיקה את רפורמת היבוא לפני 4 חודשים.
אך את הורדת יוקר המחיה לא ישיגו כאן באמצעות רפורמה אחת, מוצלחת ככל שתהיה. הדרך לרמת מחירים שפויה יותר כרוכה ברפורמות ובמהלכים נחושים נוספים אל מול שווקים שבחלקם מתאפיינים בריכוזיות גבוהה, וביצירת תנאים שיאפשרו כניסת שחקנים חדשים. לצד אלה, גם מונופולים ממשלתיים כמו נמלי הים והאוויר והנטל הרגולטורי והבירוקרטי שמכביד ומקשה על עשיית העסקים בישראל, יחייבו טיפול נמרץ וממוקד.
סוגיה בוערת נוספת שתדרוש מענה ממשלתי נחוש נוגעת למחסור מתעצם בכוח אדם בתעשייה, שעומד על כ־15 אלף עובדים מקצועיים שחסרים. זאת, לצד מהלכים בהולים שנדרשים במפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, להטמעת אוטומציה ורכיבי יצור מתקדמים שיעלו תפוקות, ישפרו יכולת תחרות ויעלו את רמת הפריון' שנמוכה בישראל משמעותית בהשוואה למדינות ה־OECD.
לשר הכלכלה הבא אתגרים רבים נוספים, הקשורים בין השאר לגיוון התעסוקתי תוך שילוב אוכלוסיות מיעוטים, בעיקר חרדים וערבים, במעגל העבודה, עידוד פיתוח אזורי תעשייה חדשים במגזר הערבי, והעמדת כלי סיוע מתקדמים שבכוחם לשפר את סביבת הפעילות של עסקים קטנים ובינוניים. מהלכים אלה כוללים גם שיפור הנגישות לאשראי אטרקטיבי ונוח יותר שנחוץ בעיקר לעסקים מסוג זה המבקשים להתבסס, להתפתח ולהתחזק.
יובל אזולאי
משרד התחבורה
מחסור בנהגים ובשדות תעופה
שר או שרת התחבורה הבאים יאלצו להתמודד עם הבעיה הבוערת ביותר בתחום: המחסור החמור בנהגי התחבורה הציבורית. נכון להיום, חסרים בישראל בין 3,000 ל־6,000 נהגים, והמחסור בכוח אדם מונע כל אפשרות להרחבת התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, נטישה של נהגים, והתשישות של נהגים שעובדים בתנאים בלתי אפשריים, מובילים לכך שגם השירות הקיים אינו פועל כיאות.
5 צפייה בגלריה
פקק בנתיבי איילון. על שר התחבורה הנכנס להתמודד עם מצב העומס בכבישים ועם מחסור של אלפי נהגי אוטובוסים
(צילום: טל שחר)
הפתרון לבעיית המחסור בנהגים תחייב תקציבי עתק מצד משרד האוצר, כאשר כל העלאה של שקל בשכר הנהגים מוערכת בתוספת של 70 מיליון שקל, אך בלי שיפור בתנאיהם לא תהיה תחבורה ציבורית תקנית בישראל בשנים הקרובות.
אתגר נוסף שיעמוד בפני השר יהיה התמודדות עם קבוצות הלחץ שמונעות הקמה של מגה־פרויקטים כמו המטרו, שתקציבו מוערך בכ־150 מיליארד שקל, וגורמים שונים מבקשים לסכלו או למנוע ממנו לעבור בסמוך לבתיהם. שני פרויקטים נוספים ש"נתקעו" עקב התנגדות תושבים הם שדות התעופה ברמת דוד ובחדרה, שני פרויקטים שהממשלה הנוכחית עיכבה אך לא סיפקה להם אלטרנטיבה כלשהי. ללא קידום של שדות תעופה חדשים בישראל, המדינה תיכנס ל"מצור אווירי" שיוביל לעליית מחירים.
בנוסף, השר או השרה החדשים ייבחנו בגיבוי ומתן תוקף להחלטות לא פופולריות שקיבלה הממשלה היוצאת, שכוללות בין היתר את העדפת קידום פרויקט חשמול הרכבת על פני שירות לכל חלקי המדינה, רפורמת אגרות הגודש שצפויה להגדיל את עלות השימוש ברכב באופן משמעותי, וקידום נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בחלק מהמקרים על חשבון תשתיות כבישים קיימות. נסיגה מכל אחת מהתוכניות הללו עלולה להוביל את המדינה שנים אחורה, ותחריף עוד יותר את בעיות התנועה בישראל.
יובל שדה
משרד החינוך
למנף את ההסכם כדי למשוך מורים
המשימה הראשונה של משרד החינוך לאחר הבחירות תהיה לוודא שיש תקציב להסכם המורים והמערכת לא גולשת לשביתה בגלל שאין כנסת מתפקדת. הממשלה הבאה תצטרך להגיע להסכם גם עם ארגון המורים העל־יסודיים בראשות רן ארז. זו תהיה משימה לא פשוטה מכיוון שארז ירצה להציג הישגים לא פחות גדולים מאלה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, אבל הוא כבר קיבל את ההעלאה הגדולה בשכר המורים החדשים בהסכם הקודם.
רק לפני חודשיים אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום היה קריסת מערכת החינוך בשל המחסור העצום במורים. כצפוי, ברגע שהושג הסכם ירד גם נושא המחסור במורים מעל הפרק. השר הבא יצטרך למנף את ההסכם הנדיב כדי למשוך מורים.
5 צפייה בגלריה
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד. על שר החינוך הנכנס לוודא שיש תקציב להסכם עם המורים על מנת למנוע שביתה
(צילום: קובי קואנקס)
חלק מהפוליטיקאים פיזרו במערכת הבחירות הבטחות על חינוך חינם לגיל הרך. זו אמירה חסרת משמעות במצב שבו רק 27% מהילדים בגילאי 3-0 נמצאים במעונות מסובסדים. הבעיות האמיתית של מערכת החינוך לגיל הרך אינה הגדלת הסבסוד להורים שנמצאים במעונות מפוקחים, אלא הרחבת פריסת המעונות האלה לפחות פי שניים כדי שכל הורה שמעוניין במעון מסובסד יוכל לקבל אותו.
וכמובן, יש לפתור את המחסור העצום בכוח אדם ובעיקר במטפלות. המשמעות היא שצריך להגדיל את הסבסוד למעונות אבל לא כדי שההורים ישלמו פחות אלא כדי להעלות את שכר המטפלות ולשפר את העבודה שלהן ואת ההכשרה.
בחינוך המיוחד, המשימה של השר הבא תהיה רפורמה שתפשר בין רצון ההורים לקבל כמה שיותר תקציבים לבין העובדה שכמות ילדי החינוך המיוחד ותקציבו מטפסים בקצב מהיר ביותר. המדינה תצטרך למצוא דרך להקצות את המשאבים ביעילות רבה יותר.
שחר אילן
משרד המשפטים
לא רק מגננה פוליטית, גם יוזמות מקצועיות
משרד המשפטים הפך למטרה מספר אחת לרפורמטורים מקואליציית נתניהו שמאיימים להפוך את המשטר המשפטי בישראל, משימה שהמנוע להגשמתה מצוי במשרד המשפטים. בדיוק כמו שבבחירות 2015 משרד התקשורת היה על הכוונת האישית של נתניהו לרפורמה כוללת, כך נפל הפעם הכבוד הזה בחיקו של משרד המשפטים.
לקואליציית נתניהו מספר יעדים שנוגעים למשרד, ולא חשוב כרגע אם זה בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי, דוד אמסלם, יריב לוין או נתניהו עצמו שמכריזים על התכניות. מדובר ביוזמות שנוגעות לביטול משפטו של נתניהו שיוסלקו ויוטמנו בתוך יוזמות כמו ביטול עבירת הפרת האמונים, החוק הצרפתי, פסקת ההתגברות, החלפת היועצת המשפטית לממשלה או גימוד השפעתה ומירור חייה. בנוסף, על הפרק רפורמה שתכפיף מינויי שופטים ויועצים משפטיים לממשלה או לכנסת, ביטול עילת הסבירות, חוק חסינות חדש ועוד.
מצד שני, אם ממשלת השינוי ו/או גדעון סער ימשיכו במשרד אז סביר לצפות להמשך היוזמות שסער כבר השיק: נוסחה מתונה יותר של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, קידום חוק יסוד זכויות במשפט הפלילי, קידום חוק יסוד החקיקה ואולי גם חוק הנאשם שיגביל אפשרות של נאשם בפלילים להקים ממשלה.
במשרד המשפטים עוסקים גם ביוזמות שאינן "פוליטיות" או אידיאולוגיות וניתן יהיה להמשיכן בלי קשר לתוצאות הבחירות. הנה שתי דוגמאות: המשך פעילותה של הוועדה בראשות המנכ"ל ערן דוידי שנועדה לגבש אמצעים לצמצום הפער בין ההתפתחויות הטכנולוגיות לבין ההסדרים הרגולטוריים והמשפטיים, ולהתמודדות עם ההשפעות השליליות של בפער הזה, למשל בכל היקום של הרשתות החברתיות, בכלכלת המסחר במידע, משפט במרחב המקוון וכדומה.
נושא נוסף שתופס תאוצה הוא בתי המשפט הקהילתיים. סער הוביל את חקיקת חוק בתי המשפט הקהילתיים שעיגן את פעילותם. מדובר בבתי משפט שמקדמים את התפיסה של הענקת טיפול ושיקום לעבריינים ושילובם מחדש בחברה. לאחר שהממשלה אישרה את הצעת סער לתקצוב והקמת בתי משפט נוספים, אמורים לקום כשמונה בתי משפט קהילתיים ואין סיבה שהיוזמה הזו תיכחד בממשלה הבאה.
משה גורלי
משרד האנרגיה
קידום מזורז לאנרגיות מתחדשות
האתגר המרכזי של שר האנרגיה הבא יהיה המשך קידום הרפורמה בחברת החשמל משנת 2018 שמטרתה עידוד התחרות במשק החשמל במקטע ייצור החשמל ובמקטע האספקה. בצד הייצור, חלקה של חברת החשמל יורד משנה לשנה, וצפוי לעמוד בשנה הבאה אל מתחת ל-50%. בצד האספקה, החל משנת 2024 יוכלו מספקי חשמל להתקשר ישירות עם יצרני חשמל פרטיים על מנת לקנות מהם חשמל ולספק אותו ללקוחות, ללא התערבות הרגולטור בתעריפים.
5 צפייה בגלריה
אסדת לווייתן. שר האנרגיה הנכנס יצטרך לקדם את השימוש באנרגיה מתחדשת על חשבון מקורות מתכלים
(צילום: אלבטרוס)
על אף חשיבות הרפורמה, השר הבא יצטרך להתמודד עם המאבק בין האוצר לוועד העובדים בחברת החשמל, המאיים לעכב אותה. המאבק החל בסירוב משרד האוצר להנפיק רישיון לחברת החשמל שיאפשר לה להמשיך להחזיק בכוחה במקטע החלוקה למשך 20 שנה (העברת החשמל מהרשת לבתי הלקוחות).
האתגר המשמעותי הנוסף שיעמוד בפני שר האנרגיה הבא הוא קידום השימוש באנרגיות מתחדשות ומתקני אגירה שיאפשרו שימוש באנרגיה הסולארית במהלך שעות הערב. כיום, 9% בלבד מהחשמל בארץ מיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות, פחות מהיעד שהציבה הממשלה לשנת 2020 (10%). היעדים הבאים של הממשלה הם 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030, אך קשה לראות כיצד תוכל המדינה לעמוד ביעדים אלו ללא שינוי יסודי במוסדות התכנון ובסדרי העדיפויות של משרדי הממשלה. לכן, משרד האנרגיה הוציא מסמך הכולל 50 צעדי מדיניות הכרחיים על מנת לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת.
עדיאל איתן מוסטקי
משרד הבריאות
להיערך לעידן פוסט קורונה
האתגר המרכזי של מערכת הבריאות הישראלית הוא לקבוע מהו הוא האתגר המרכזי, שכן בנקודת הזמן הנוכחית, ריבוי ועוצמת האתגרים שפוקדים את המערכת שטרם התאוששה מצונאמי הקורונה ששטף אותה הוא עצום. לא מדובר אך ורק על שאלות תקציביות אלא על היבטים מבניים שיקבעו איך תיראה המערכת ב־50 שנים הבאות.
הסוגיה המרכזית שהממשלה הבאה תצטרך להתמודד הוא המחסור החמור בכוח אדם (רופאים ואחיות) שמהווה סכנה ממשית שנגיע בעוד כמה שנים לא רבות עם משבר ומחסור חמור של רופאים. כמו כן, צריכים לחתום על הסכם מסגרת מול הרפואים שכן ההסכם הקיים פג. מעבר למורכבות האינהרנטית וה"שגרתית" להסכם כזה, אסור לשכוח כי הפעם יש סוגיה נלווה והיא כמובן שקשורה לקיצור תורנויות המתמחים והשלכות תנאי השכר שהיא מביאה עימה.
ברור כבר עתה כי הפעם, משרד האוצר והבריאות יצטרכו לנהל מו"מ דו־ראשי: פעם אחת מול הרופאים ובמקביל מול המתמחים שגם כאן מחולקים בין ארגון המיצג (הר"י) לבין ארגון "מרשם" המתחרה. היא גם צריכה לתת מענה לסוגיית תנאי עסקתם של הרופאים "העצמאיים" בקופות החולים אשר מספרם זינק וגרם לאובדן שליטה ופיקוח של הממשלה על המתרחש במערך הקהילה.
והנה עוד כמה רעיונות: שר הבריאות יצטרך לעשות סדר בממשל התאגידי בכללית, תאגיד הבריאות הגדול במדינה, שם הכל מבעבע אחרי הדחתה המכוערת של רות רלב"ג על ידי היו''ר יוחנן לוקר. גם סוגיית התחרות בין הקופות (שמשקתפת היום ב"גניבת רופאים" ו"גניבת מבוטחים") חייבת לקבל את הדעת של מקבלי החלטות. מערכת הבריאות חייבת לתת את הדעת לגבי מערך הפסיכיאטריה שלא עמד בסטנדרטים של מדינה מפותחת. שר הבריאות הבא יצטרך גם להתחיל לשקם את משרד הבריאות שממשיך להידרדר מאז הקורונה.
אך זה לא הכול: גם הסוגיה העקרונית של משקלה של הבריאות הפרטית לעומת הבריאות הציבורית ניצבת על שולחנם של מקבלי החלטות הבאים במערכת - כאשר צריכים לקחת בחשבון כי להרחבת המערכת הפרטית ישנן השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הציבורית (הרופאים שעובדים כאן הם אלו שיעבדו שם והמחסור, כפי שצויין, הוא עצום).
אדריאן פילוט
המשרד לשוויון חברתי
להמשיך את התוכנית לחברה הערבית
ספק אם יש עוד משרד שסובל מחוסר ודאות כמו המשרד לשוויון חברתי, שאחראי על יישום תוכנית תקאדום לתכנון ופיתוח החברה הערבית. לכאורה מדובר בתוכנית של ממשלת ישראל שאמורה להמשך בכל מצב - הרי ממשלת נתניהו היא שיזמה את התוכנית הקודמת שמספרה 922. אלא שב־922 היו 13 מיליארד ובתקאדום יש 30. לכן, אם הערבים לא יהיו בקואליציה, התוכנית או חלקים גדולים ממנה יהיו בסכנה.
הבעיה הבוערת ביותר במגזר הערבי, האלימות והפשע המאורגן, נמצאת יותר בטיפול המשרד לביטחון פנים מאשר המשרד לשוויון חברתי. אבל המשרד לשוויון חברתי הוא שיצטרך להתמודד עם הירידה המדאיגה בתעסוקת גברים חרדים, משבר הצעירים חסרי המעש שאינם לומדים ואינם עובדים ומועדים להתדרדרות לפשיעה וגם עם בעיית הדיור הקשה.
בניגוד לחרדים, רע"מ לא ביקשה כסף כדי חלק לבוחרים אלא כסף לפיתוח שיקדם את המגזר ואנשיו בטווח הרחוק. היא משלמת על כך מחיר בבחירות האלו כשהציבור הערבי מתלונן שאינו מרגיש את השינוי. הבעיה היא שהציבור הערבי הוא שעלול לשלם את המחיר אם התוכנית תיעצר.
שחר אילן
משרד הרווחה
לסכל הקמת משרד רווחה ב' במשרד הפנים
האתגר הראשון של שר הרווחה הבא יהיה למנות מנכ"ל לביטוח הלאומי במקום מאיר שפיגלר, שיעבור בסוף השנה לחברת החשמל. השר הנוכחי מאיר כהן מיש עתיד ניסה למנות את הפרופ' למשפטים יובל אלבשן אבל ועדת גילאור לבדיקת מינויים בשירות הציבורי פסלה את המינוי בשל העדר ניסיון מספיק בניהול ארגונים גדולים. כך עלולה יש עתיד לאבד את השליטה על אחד המינויים החשובים בשירות הציבורי.
ההישג הגדול של יש עתיד במשרד הרווחה היה העברת חוק זכויות אנשים עם מוגבלות שבמרכזו הוצאת כמה שיותר אנשים ממוסדות סגורים והעברתם לשילוב בקהילה. על רקע האסונות האחרונים במוסדות רווחה, יישום המהלך הזה יהיה משימה חשובה מאוד של השר הבא. עוד משימה תהיה הקמת מנגנון פיקוח על המוסדות הסגורים הרבים שימנע את האסון הבא.
באותו הקשר של טיפול בקהילה, רפורמת הסיעוד שמאפשרת למשפחות הקשישים לקבל מהביטוח הלאומי כסף במקום שירותים ומשבר הקורונה גרמו לירידה דרמטית בביקוש למרכזי היום לקשישים. השר הבא יצטרך לנסות לייצר מרכזי יום מושכים יותר שהקשישים ירצו להגיע אליהם.
אתגר מבחוץ תהיה האפשרות שיו"ר ש"ס אריה דרעי ינסה להקים משרד רווחה מתחרה בתוך משרד הפנים. דרעי מתחייב שידרוש מיליארד שקל לכרטיסי מזון לביטחון תזונתי. אלא שהניסיון מוכיח שכשדרעי חילק 700 מיליון שקל בקורונה הוא הקפיד לעשות את זה במשרד שלו, באמצעות קריטריונים שנתנו עדיפות לאברכים. בכך הוא עקף את תקציבי הביטחון התזונתי של משרד הרווחה בשני היבטים: אין מחויבות של מקבלי הסיוע לעבוד ואין תוכניות ליווי שמלמדות משפחות חלשות לנהל תקציב ולשלוט בהוצאות.
שחר אילן
משרד החקלאות
פתיחת שוקי החקלאות לתחרות
בממשלה האחרונה, המשרד המנומנם הזה הפך להיות אחד מהמשרדים שמשכו את תשומת לב התקשורתית הרבה ביותר. זאת בגלל שהשר עודד פורר שהגיע לכהונה קצרה הגיע בכוונה לשדד את מערכות התמיכה בחקלאות מן היסוד, ולעשות זאת במהירות, בחדות, וללא פשרות משמעותיות.
פורר הצליח לממש חלק רחב מכוונתיו, הוא הפחית מכסים על פירות, ירקות, בשר, ביצים, ודגים. אך לא מדובר רק בהפחתות, אלא בשינוי מבנה השווקים הללו, בענף הלול לדוגמה הושגה התחייבות לביטול התכנון בענף בעוד עשור.
אך דווקא הצעדים הדרמטיים של פורר משאירים לשר הבא שיבוא למשרד החקלאות ירושה מורכבת. מן הצד הראשון, השר הבא יצטרך להמשיך את הכיוונים החיוביים של פתיחת שוקי החקלאות לתחרות, ומעבר לתמיכה ישירה, המבחן הראשון שלו יהיה בהעברת 'תקנות הגנת הצומח' בכנסת, המהווים כעת חסם יבוא משמעותי לפירות וירקות. אך מן הצד השני, יהיה על השר הבא להעמיק באתגרים שפורר לא הספיק לטפל בהם, ולנסות לתקן את האווירה העכורה שנוצרה במשרד בתקופת כהונתו של פורר, אווירה שהביאה לעימותים פנימיים והאשמות הדדיות.
סוגיית בטחון המזון הופכת להיות אחת מהסוגיות המרכזיות בעולם, וזאת בעיקר בשל משבר האקלים. ישראל צריכה להגדיר לעצמה מה היא תפיסת ביטחון המזון שלה, ולקדם אותה. בנוסף, יש לדאוג כי החקלאות הישראלית תהפוך ליותר חדשנית, יותר אטרקטיבית ויותר ירוקה.
שלמה טייטלבאום
המשרד לביטחון פנים
טיפול שורש בפשיעה בחברה הערבית
המשרד לביטחון פנים יצטרך בקרוב להתמודד עם מסקנות של שתי ועדות שעשויות להשפיע הן על המשטרה (חקר אסון מירון) והן על שרות בתי הסוהר (חקר בריחת המחבלים מכלא גלבוע). מכתבי האזהרה שהוועדות שלחו למפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ולקצינים בכירים, והן לנציבת שב"ס קטי פרי ולקצינים תחתיה מבשרים ששני הגופים העיקריים שתחת אחריות המשרד עשויים לעבור טלטלה בקרוב, ויתכן כי יוסקו גם מסקנות פרסונליות.
לכך מצטרפים אתגרים שוטפים רבים, שהעיקרי שבהם הוא המשך המאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית, כלומר, המשך יישום החלטת הממשלה 549, תוכנית חומש ממשלתית לטיפול בתופעה. התוכנית כוללת הוספת עוד שוטרים וניידות, הקמת שיטור עירוני בערים ערביות, פריסת מצלמות, והשלמת העברת חבילת החוקים שתקועים בחקיקה בכנסת, שאמורים לסייע למשטרה במלחמתה בפשיעה בחברה הערבית.
עוד אתגר מרכזי הוא המשך הטמעת הלקחים מ"שומר החומות", הקמת עוד 18 פלוגות מילואים של מג"ב בשנתיים הקרובות (10 הוקמו השנה), והמשך הצטיידות ושיפור המודיעין. אתגר נוסף נוגע להמשך התעצמות המשטרה והרחבת כמות השוטרים, לאור משבר הפרישות מהארגון. לפי תוכנית המשרד, בשנה הבאה אמורה המשטרה לקבל תקנים לעוד כ־1,000 שוטרים (לאחר שהשנה נוספו כ־1,400), והשר יצטרך להשיג לכך מסגרת תקציבית. כמו כן יעמוד לפתחו אתגר שימור השוטרים, בעיקר במקצועות שוחקים.
עמיר קורץ
משרד התיירות
להגדיל את כמות התיירים, להוריד את המחירים
שר התיירות הבא של ישראל ייאלץ להתמודד עם בעיית העומק של התיירות הישראלית: מחירים גבוהים שמקשים על תיירים לנפוש כאן. בראש ובראשונה מדובר על תיירים מחו"ל, שמזרימים כסף לישראל ומנפחים את התוצר המקומי.
בשנה האחרונה התיירות הישראלית חוותה התאוששות מרשימה לאחר משבר הקורונה, ובמשרד התיירות צופים שכבר בשנה הבאה נזכה למספרים שמזכירים את שנת השיא של התיירות - 2019. הבעיה היא שהעולם של 2019 לא דומה למציאות הנוכחית בה אנחנו חיים, ומשברים עולמיים עלולים להוביל לכך שתיירים פשוט לא יוכלו להרשות לעצמם נופש במדינה יקרה כמו ישראל.
אבל התיירות הנכנסת היא רק צד אחד למטבע, כאשר הצד השני הוא תיירות הפנים. לא רק לאזרחי העולם מגיע לנפוש, אלא גם לישראלים, אבל כשמשפחות לא יכולות להרשות לעצמן לשלם את הסכום שדורשים המלונות בישראל על לינה בסוף שבוע אז נראה יותר ויותר ישראלים שמעדיפים לטוס לחו"ל על מנת לחסוך כסף ובכך להגדיל את התוצר של טורקיה, יוון ובולגריה על חשבון זה הישראלי.
הבעיה המרכזית של משרד התיירות היא שאין לו ממש שליטה על רמת המחירים הגואה בישראל, ולכן גם שר התיירות הבא יהיה מוגבל ביכולת שלו לפתור את הבעיות הכואבות באמת. מה שכן הוא יוכל לעשות, זה להגדיל את היצע הלינה בישראל ולשפר את האיכות והנגישות למוצרים תיירותיים קיימים שהיום הביקוש אליהם מוגבל.
יובל שדה
משרד התקשורת
לסיים את פריסת הסיבים והסדרת שוק השידורים
המשימה המרכזית שניסה לבצע שר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל, היא לנקות משולחנו כמה שיותר מסמכים מאובקים ששרי התקשורת הקודמים סירבו לטפל בהם, והיו רבים כאלה.
בתוך כך, שר התקשורת בממשלה הבאה יכול להוריד את הרגל מהגז בהיבט פריסת הסיבים. לפי הערכות, עד סוף השנה כ־70% מהמדינה צפוי להיות גישה לסיבים אופטיים, ועד 2024 לכ־100%. המכרז של משרד התקשורת שמטרתו לעודד חברות קטנות לפרוס סיבים באזורים בהם בזק לא פרסה הצליח מעל המצופה, וההבנה בשוק שיש ביקוש ענק לסיבים גורמת לכל חברות התקשורת בעלות התשתית להרחיב את הפריסה כדי לקדם את מנוע הצמיחה החדש הזה.
סוגייה נוספת ששר התקשורת הבא יצטרך להידרש אליה בהקדם היא שוק השידורים. לאחר עשור שלא הוסדר כראוי, השוק מתקדם ומייצר אי־שוויון בעקבות רגולציה שאינה תואמת את הטכנולוגיה הקיימת. בין היתר, השר יצטרך להכריע בשאלה האם חברה אחת תוכל להחזיק ערוץ חדשות ופלטפורמת טלוויזיה, ובאילו מגבלות.
החלטה נוספת שתידרש להתקבל היא האם לבטל את חובת שידור ערוץ פתוח וחינמי עם תכני בסיס בספורט. שר התקשורת הבא יידרש לממש את האיחוד בין הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין (איחוד שנדחה שנים ארוכות) וכך גם יעצב את אופי האכיפה שתתבצע על גופי וחברות התקשורת.
מאיה כהן
משרד המדע והטכנולוגיה
להיערך לקראת שנים של משבר בהייטק
משרד המדע זכה בקדנציה האחרונה ברשות החדשנות ושם פוקוס רב על החיבור ביניהן. בתקופת כהונתה של השרה אורית פרקש הכהן נהנתה תעשיית ההייטק מפריחה וצמיחה. בממשלה החדשה שתקום, השרה החדשה או הנוכחית יצטרכו להבין שתעשיית ההייטק בשנים הקרובות אינה אותה תעשיה והמשרד והרשות צריכים להיערך לקראת שנים של משבר ופיטורים.
אם עד כה פעל משרד המדע לקידום תעסוקה וחדשנות בשנים הקרובות, מאמצים אלו יהיו חייבים להימשך, אבל עם תשומת לב רבה לכל האוכלוסיות החלשות בתעשיית ההייטק דוגמת המגזר הערבי, חרדים ונשים, שגם בתקופת הפאר נתקלו בקשיי השתלבות וכעת יידרשו למאמץ כפול כדי למנוע פליטה שלהם מתוך התעשייה. גלי הפיטורים שעוברים על תעשיית ההייטק וכנראה עוד יעברו עליה מחייבים את המשרד לתת מענה לתעשייה אשר יכולה להיכנס למדרון קשה שיפגע ביכולתו להתאושש.
אתגר משמעותי נוסף הוא שמירה על העצמאות של רשות החדשנות. עצמאותה של הרשות היתה אחת הסיבות המרכזיות ליכולתה לפעול במקצועיות עבור התעשיה ללא כל מחשבה פוליטית.
מאיר אורבך
משרד התרבות והספורט
להנחיל תרבות ספורט בקרב בני נוער
במשרד התרבות יש אתגר ברור שידוע למערכת כי גופים בינלאומיים עוסקים בזה רבות ויש הרבה מאוד דאטה: ישראל היא בעלת הנתון הנמוך ביותר מבין מדינות ה־OECD בפעילות גופנית לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי. הממוצע ב־OECD גדול פי 1.7 מהממוצע בישראל. מספר הספורטאים הרשומים נמוך בעשרות אחוזים מהממוצע האירופאי ורק 3.4% מדווחים על שימוש באולמות ספורט בשעות הפנאי. ייתכן מאוד שזה קשור לכך שפחות מ־50% מדווחים על כך שהם חיים בקרבת מגרשי ספורט והניצול של המגרשים נמוך כי רובם לא נגישים לציבור.
5 צפייה בגלריה
המדליסט האולימפי ארטיום דולגופיאט. שר התרבות והספורט הבא יצטרך להזניק את ההישגים הספורטיביים
(צילום: אורן אהרוני)
הילדים הישראליים ממוקמים במקום האחרון מבחינה תנועתית בעולם המערבי, ובטופ שלוש כבר יותר מעשור בהשמנת ילדים כי החינוך הספורטיבי בבתי הספר שואף לאפס ועלויות חוגי הספורט והספורט ההישגי גבוהות בעשרות אחוזים מהממוצע האירופי. יש עוד הרבה מה לעשות בכל הנוגע למעמד המאמן הישראלי ומעמד מורה הספורט הישראלי, ויש להנחיל תרבות ספורט בקרב בני נוער, ש־80% מהם בישראל משתמשים הרבה יותר מדי זמן במסכים.
אוריאל דסקל
