כפי שנחשף בכלכליסטהוועדה לביטחון לאומי בכנסת: רישיונות הנשק יוארכו, הכשרות הרענון יידחו בחצי שנה
כפי שנחשף בכלכליסט
הוועדה לביטחון לאומי בכנסת: רישיונות הנשק יוארכו, הכשרות הרענון יידחו בחצי שנה
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חתם על התקנות המאריכות את תוקף הרישיונות שיפקעו ברבעון הראשון של 2024, לטענתו בשל העומס הרב שיש על המטווחים. בין מחזיקי הנשקים הפרטיים הזקוקים להכשרות רענון - 6,350 מאבטחים; ח"כ גלעד קריב: "אתם מפקירים את שלום הציבור"
הוועדה לביטחון לאומי בכנסת החליטה היום (ב') על הארכה בחצי שנה של הכשרות הרענון של כל מחזיקי הנשק הפרטי שאמורים היו לעשות מטווחי רענון או חידוש ברבעון הראשון של 2024. מדובר במהלך משלים לחתימה אתמול של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על תקנות המאריכות באופן גורף בחצי שנה את כל רישיונות הנשק שתוקפם אמור לפוג בחודשים ינואר, פברואר ומרץ.
המשמעות: 12,970 בעלי רישיונות, מתוכם 6,350 מאבטחים לא יידרשו לעבור הכשרת רענון תקופתית או רענון לצורך חידוש במועד, ויזכו לדחייה של חצי שנה.
עוד עדכן המשרד לביטחון לאומי בוועדה שעל מנת לעמוד בעומס הרב במטווחים הקיימים, הוא פועל להכשיר ולפתוח מטווחים נוספים ברחבי הארץ ונמצא בדין ודברים לצורך כך עם רשויות מקומיות ומועצות אזוריות.
ההארכה הגורפת בתוקף רישיונות הנשק ודחיית הרענונים נחשפה בשבוע שעבר ב"כלכליסט". בין השאר פרסמנו כי בחודשים ינואר, פברואר ומרץ יסתיים תוקפם של 11,701 רישיונות (מתוכם 2,297 של מאבטחים) שנדרשים לחדשם - וכעת יזכו בהארכה של חצי שנה. בנוסף, בחודשים ינואר–מרץ 12,970 בעלי רישיונות (מתוכם 6,350 מאבטחים) זקוקים לביצוע הכשרת רענון או חידוש, שגם הן יידחו בחצי שנה. יש לציין כי בעלי רישיון נשק קיים נדרשים להכשרת חידוש במטווח כל שלוש שנים, ובמהלך השנה השנייה להכשרת רענון. מאבטחים נדרשים לרוב להכשרת רענון מדי חצי שנה.
בין השאר נימקו באגף לרישוי כלי ירייה את הצורך בהארכת תוקף הרישיונות ודחיית הרענונים בעומס הרב שיש על 65 מטווחי ההכשרה בישראל מצד עשרות אלפי מבקשי הרישיונות החדשים (תנאי לקבלת רישיון הוא ביצוע הכשרה ראשונית של 4.5 שעות במטווח), שניתנו מאז פרוץ המלחמה בחסות ההקלות בתבחינים לקבלת רישיון נשק ובתהליך הוצאתו.
במהלך הדיון הבוקר בוועדה, טענו חברי אופוזיציה כי מדובר במהלך מסוכן וביקשו לבחון חלופות פחות גורפות, כמו דחייה עבור אוכלוסיות ספציפיות (למשל חיילי מילואים, מפונים וכדומה) ולא עבור כלל מחזיקי הנשק.
כך למשל ח"כ אפרת רייטן אמרה: "אפילו תוקף רישיונות רכב הוארכו לאוכלוסיות ספציפיות, כאשר לעומת זאת בנשק אתם עושים את זה באופן גורף. מה קרה לכם? אסור לכם להיכנע ולזרום עם הטרללת הזו".
ח"כ גלעד קריב אמר: "אתם מפקירים את בטחוננו כשאתם נותנים למאבטח בקניון - שהוא לא חייל מילואים ולא מפונה וממשיך את עבודתו כרגיל - לא לעשות רענון שהוא צריך בשנה השנייה למשך עוד חצי שנה. אתם מדברים על שלום הציבור? הרי יכול להיות שם שימוש שגוי בנשק או ארוע טרור. אתם מפקירים ככה את שלום הציבור ונותנים לאנשים שלא עושים רענון והכשרה לשמור על הילדים שלנו בקניונים".
ח"כ יואב סגלוביץ אמר: "אתם נותנים יותר מדי צ'אנס למשרד הזה, שיושב בראשו סוכן כאוס… נחשפנו לאיך התנהל התהליך עצמו, ושניתנו רישיונות נשק שלא כדין, והיום 14 אלף רישיונות נמצאים בתהליך של בחינה במשרד המשפטים. ולמרות זאת, אנו הולכים ומחלקים פה נשק להמונים. זה לא ישראל מתחמשת אלא ישראל מתחרפנת. בסוף אנשים כאן חסרי מיומנות מינימלית בנשק, ואתם רוצים לדחות הכשרה של 12 אלף איש שאוחזים בנשק פרטי?".
ח"כ נאור שירי הוסיף ש"בטווח הארוך אנו בבעיה רצינית כי לא נערכו פה לתפיסת ביטחון של מאות אלפי נושאי נשק. יש אי התאמה בין מדיניות הממשלה למה שקורה בשטח, אין סיכוי שיהיה מקום במטווחים לבצע הכשרות עם כמות הרישיונות שחולקו".
בהקשר לכך אמר המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום שמתקיימים מגעים עם רשויות מקומיות להכשרת מטווחים נוספים, בין השאר במגידו, אזור, כפר ורדים, פתח תקווה, שילת, באר שבע, מישור אדומים, מועצה אזורית יואב ומודיעין. "אנו צריכים לתמרץ מועצות אזוריות שיש להן מטווחים להכשיר אותם. אנו מטפלים בזה ומקווים לשיתוף פעולה עם המועצות האזוריות והרשויות המקומיות. לוח הזמנים אולי קצת איטי, אבל אנו עובדים על זה".
רוזנבאום אמר שלטעמו הדחייה בהכשרות והארכת תוקף רישיונות הנשק הם לא קריטיים. "זה לא מתמטיקה. ואם זה לא יהיה אחרי שנה אלא אחרי שנה וחודשיים - זה לא נורא. גם נשלח הודעת sms לבעלי הרישיונות שיקבלו את ההארכה לא לחכות לקצה פרק הזמן".
רגע לפני ההצבעה בוועדה הצהיר יו"ר הוועדה צביקה פוגל כי הטענות וההערות שעלו הן "מוצדקות ונכונות". הוא אמר שהבהיר לאנשי האגף לכלי ירייה ש"לא תהיה הארכה נוספת. זה המקסימום שאנו יכולים לספוג".
עם זאת, לאור העומס שצפוי על המטווחים ועל האגף לכלי ירייה, שמוצף עדיין ביותר מ-150 אלף בקשות שעדיין לא טופלו מתוך קרוב ל-300 אלף בקשות שהוגשו מאז פרוץ המלחמה להוצאת רישיון נשק, הוא ביקש מהוועדה לתת את ההארכה. "אני לא שלם עם זה ולא נוח לי עם זה, אבל במצב הנוכחי אין לנו הרבה ברירות, אנו מעבר לקצה", אמר.
לאחר ההחלטה מסרה עו"ד מירית שרעבי מהמרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה (אשר הגיש חוות דעת ערב הדיון המתנגדת להארכה הגורפת), כי "המשרד לביטחון לאומי בוחר, זו הפעם השנייה, להתמודד עם המצב הנוכחי באמצעות שימוש בחלופה של הארכה גורפת ולחצי שנה של תוקף הכשרות הרענון של בעלי רישיון נשק - הכשרה שמתבצעת בשנה השנייה לרישיון, וזאת במקום הארכה נקודתית של התוקף. מעבר לבעייתיות שבשימוש החוזר בכלי החקיקתי של הוראת השעה, אשר עלול להפוך לנוהג בעייתי, הארכה גורפת וארוכת טווח של תוקף ההכשרות מונעת מהמשרד לביטחון לאומי לפקח כנדרש על מיומנות בעלי כלי הירייה.
"יתרה מזאת, אתמול השר לביטחון לאומי חתם על תקנות שמאריכות באופן גורף ולחצי שנה רישיונות שתוקפם פג בחודשים הקרובים. בהשוואה להליך הכשרת הרענון, הליך חידוש הרישיון אף דורש פיקוח נרחב יותר מצד המשרד, כולל ביחס לכשירות הפיזית והנפשית של מבקש הרישיון וביחס לתקינות כלי הנשק שבידיו. ולמרות זאת, ועל אף הביקורת שהובעה ביחס להתנהלות המשרד באשר לפיקוח על בעלי כלי ירייה – השר בחר פעם נוספת בהארכה".
