סגור
מימין בנימין נתניהו ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ שר האוצר
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ׳ (צילום: עמית שאבי)

החלטה דרמטית של מודי'ס: הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות עם תחזית שלילית

סוכנות הדירוג הבינלאומית הורידה את הדירוג של ישראל מרמה של A2 לרמה Baa1. התחזית נותרה שלילית, המשמעות - אפשרות להורדה נוספת בטווח של שנה עד שנה וחצי. "המוסדות והממשל של ישראל לא היו אפקטיביים במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה", נכתב. זו הורדת הדירוג השנייה מצד הסוכנות, לאחר שהראשונה התבצעה בפברואר

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה הערב (ו') על הורדת דירוג האשראי של ממשלת ישראל בשתי דרגות - בהתאם לחששות שהיו במשק הערב - מרמה של A2 לרמה של BAA1. כמו כן, הסוכנות הנפיקה תחזית שלילית - הכוונה היא כי למרות ההורדה, בסוכנות שוקלים להוריד שוב את הדירוג בטווח של שנה עד שנה וחצי. מדובר בדירוג הנמוך ביותר לישראל אי פעם והוא דומה לדירוג של קזחסטן, פרו, אנדורה, תאילנד, בולגריה, אורוגוואי וספרד.
זו הפעם השנייה שמודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל - הפעם הראשונה היתה בפברואר. מאז שתי המתחרות שלה - פיץ' ו-S&P - הורידו גם את הדירוג. מבלי להפחית מחשיבותו של חומרת האירוע, לצד ההורדה הכפולה של מודי'ס והנפקת תחזית השלילית, מצורף עם ההודעה דו"ח קשה באופן חסר תקדים על כלכלת ישראל ובעיקר על המדיניות של ממשלת ישראל.

לפי ההודעה, "המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח בארוך". עוד נכתב בהודעה כי "עוצמת הסכסוך בין מדינת ישראל לחיזבאללה עלתה באופן משמעותי בימים האחרונים. זאת בהקשר של היעד המוצהר של מדינת ישראל להחזיר את התושבים המפונים בחזרה לצפון הארץ. השגת מטרה זו עשויה להיות כרוכה בסכסוך אינטנסיבי עוד יותר. במקביל, הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו לצד סיכונים גיאופוליטיים".
הבעיה הגדולה נעוצה במה שטוענים בסוכנות לגבי עתידה של כלכלת ישראל בטווח הארוך יותר: החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן פרממנטי יותר, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן. כלומר, בהינתן הסיכונים הביטחוניים המוגברים, "החברה כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים". משכך, לדעת החברה, "התאוששות כלכלית מאוחרת ואיטית יותר, בשילוב עם מערכה צבאית ממושכת יותר, ישפיעו" בצורה מתמשכת יותר על המצב הפיסקלי, וידחקו עוד יותר את הסיכוי לייצוב של יחס החוב לתוצר ביחס לתחזיות הקודמות של החברה. ההסלמה המשמעותית בסיכון הגיאופוליטי מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה".
"המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח בארוך"
עוד נכתב בהודעה, כי "אי הוודאות לגבי ביטחונה של ישראל ותחזיות הצמיחה לטווח ארוך הינם גבוהים בהרבה מהמקובל ברמת דירוג Baa, כאשר סיכונים ארוכי טווח למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה רלבנטיים במיוחד. להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות פוטנציאליות חמורות על המצב הפיסקלי, ועשויות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית".
במודי'ס כותבים עוד, כי "לא נראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות. הסכסוך והיעדר מסלול פתרון ברור, תורמים למתחים חברתיים גבוהים ולסיכונים עולים לסחר של ישראל בהתחשב בהגבלות התחבורה והשילוח, חששות לגבי יכולתם של ספקים ישראלים לעמוד בלוחות הזמנים, סיכונים של הגבלות סחר פורמליות או בלתי פורמליות ובאופן כללי יותר, עלייה בסיכונים של ערעור יחסי ישראל עם בעלי ברית מרכזיים".
במודי'ס הלכו הרבה מעבר לסוגיות שגרתיות ומתייחסים גם לנסיון של הממשלה להעמיק את ההפיכה המשטרית: "אינדיקציות אחרות לסיכון מקומי גבוה יותר כוללות מתחים בין הממשלה לשירותי הביטחון. כמו כן, הצעת החוק לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי מתעכבת על ידי הממשלה, למרות שתפחית את העומס על משרתי המילואים. יתרה מכך, שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".
במודי'ס כאמור מאוד פסימיים בנוגע לכלכלת ישראל ואינם מניחים עוד כי בתרחיש הבסיס שלהם העימות הצבאי יסתיים בעתיד הנראה לעין וכי כלכלת ישראל תתאושש במהירות ובעוצמה כפי שקרה לאחר סכסוכים קודמים. במקום זאת, החברה צופה שהצמיחה תישאר חלשה בהמשך השנה הנוכחית ובשנת 2025. כתוצאה מכך הם מורידים את תחזית הצמיחה לשנה לרמה של 0.5% בלבד, אך חמור מכך - לשנה הבאה הם מורידים בחדות את תחיזת הצמיחה מרמה של 4% לרמה של 1.5% בלבד. כתוצאה מכך הם מורידים את תחזית הצמיחה לשנה לרמה של 0.5% בלבד אך חמור מכך- לשנה הבאה הם מורידים בחדות את תחיזת הצמיחה מרמה של 4% לרמה של 1.5% בלבד.
בנוסף, לדברי החברה, מתחילה להצטייר תמונה ברורה יותר של נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית כתוצאה מהסכסוך. ראשית, מגבלות ההיצע בשוק העבודה יישארו חזקות מהצפוי למשך זמן רב יותר, כאשר הממשלה עשויה להאריך את השירות הצבאי לגברים ל-36 חודשים מ- 32 חודשים כיום, ולהשפיע לרעה על היצע העבודה על ידי הסרת אחד החלקים היצרניים ביותר בחברה למשך זמן רב יותר לעומת המצב כיום.
שנית, עובדים פלסטינים עדיין לא יכולים לעבוד בישראל. הדבר רלבנטי במיוחד בתחום הבנייה; לפני המלחמה, עובדים פלסטינים (כולל מעזה) היוו כ-30% מהמועסקים במגזר, המהווה למעלה מ-5% מהתוצר. למרות מאמצי הממשלה להביא עובדים זרים לישראל, סביר להניח שהמחסור החמור בכוח אדם יימשך. שלישית, סביר להניח שההשקעה במשק תישאר מוגבלת למשך זמן רב יותר, מכוון שפרמיית הסיכון לעשיית עסקים בישראל תישאר גבוהה כל עוד הביטחון מעורער. ההשקעה בנכסים קבועים נמוכה ביותר מ-16 נקודות אחוז במונחים ריאליים מאשר לפני 7 באוקטובר 2023. לבסוף, צמיחת התוצר תהיה נמוכה יותר עקב נטל מס גבוה יותר, עם העלאת מסים למימון הוצאות הביטחון הגבוהות יותר.
"תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות האמורים, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע"
כאמור, הפסימיות של מודי'ס היא חריגה בכל קנה מידה וכלכלני הסוכנות כתבו: "אילוצים אלו מתווספים לאתגרים דמוגרפיים ידועים ארוכי טווח הקשורים לחוסר התאמה של מיומנויות וכן לאי ודאות גבוהה לגבי יכולתו של מגזר ההייטק להמשיך ולצמוח בסביבה החדשה. החברה מצביעה על צמיחת תוצר ריאלית לטווח ארוך הקרובה יותר ל-3% במקום ל-4% שלפני המלחמה, שהיא עדיין צמיחה חזקה יחסית בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות". כלומר, הם סבורים כי כלכלת ישראל נכנסת למסלול חדש המאופיין בצמיחה בת קיימא שהיא נמוכה יותר ב-25%.
כפי שהיה ניתן להניח, במודי'ס לא חסכו ביקורת על ההתנהלות השערורייתית של שר האוצר סמוטריץ' בכל הקשור לתקציב 2025 (דחייה של כמעט חודשיים). "תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות האמורים, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע", כאשר הם חוזים גירעון עתק של 6% לשנת 2025 - זאת בניגוד מוחלט להצהרות של סמוטריץ' שהציב יעד של 4% תמ"ג - לכל היותר. יתרה מזו, במודי'ס כבר לא מאמינים ליעד הגירעון שנקבע בתקציב 2024 ושתהיה חריגה של כ-17 מיליארד שקל: "החברה צופה שהגירעון בשנת 2024 יהיה גבוה מהיעד שנקבע על ידי הממשלה ברמה של 6.6% מהתוצר, ויעמוד על כ-7.5% מהתוצר. האמור, לאור צמיחה נמוכה בתוצר והוצאות נוספות על משרתי המילואים ומפוני הצפון" נכתב.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את עיקרי תקציב 2025
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את עיקרי תקציב 2025
שר האוצר סמוטריץ'
(צילום: לע"מ)

המשמעות היא שהחוב יהיה גבוה בהרבה - הם מעריכים שהוא יגיע ל-70% תמ"ג לעומת צפי של 50% תמ"ג ללא המלחמה - ובהקשר זה כותבים במודי'ס: "החשיפה של תוואי החוב הממשלתי לזעזועים גבוהה באופן כללי, ובמיוחד להמשך הצמיחה וזעזועים פיסקליים", אך לפחות משחררים מסר מרגיע אחד: "לעמדת החברה, אין עוררין על יכולת הממשלה לגייס את צרכי המימון הגבוהים שלה".
מטבע הדברים, אחד מהדברים הקשים ביותר בהחלטה של מודי'ס הוא כי לצד ההחלטה להוריד את הדירוג בשני ציונים, החברה משאירה שוב תחזית שלילית. היה ניתן לצפות כי במודי'ס ישימו משקל מיוחד לאירועים הגיאו-פוליטיים הדרמטייים (ההחלטה התקבלה הרבה לפני התקיפה היום בדאחייה) אך לא כך הדברים: "גם ללא הסלמה מהותית בלחימה, חוסר הוודאות סביב פוטנציאל הביטחון והצמיחה של ישראל לטווח ארוך, גבוה בהרבה מהמקובל, כאשר הסיכונים למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה רלבנטיים במיוחד בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ותרומתו להכנסות המדינה ממסים", כותבים בסוכנות הדירוג, ומסכמים: "להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות פוטנציאליות חמורות על המצב הפיסקלי, ועשויות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית".
כאמור, הדבר הבולט ביותר בדו"ח הקשה הזה הוא אובדן אמון במוסדות הישראליים ושם נכתב כי "החברה שינתה את ציון הממשל של ישראל מרמה של G1 לרמה של G2 כדי לשקף את ההידרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות. הממשלה לא גיבשה אסטרטגיית יציאה מהעימות הצבאי שתסייע בהחזרת רמה מסוימת של ודאות וביטחון, עליה נשענים המשק וההשקעות העסקיות. בעוד שהחברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמם באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה".

החשב הכללי: החלטה מוגזמת ובלתי מוצדקת

החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג פרסם תגובה עם ביקורת חריפה כלפי החלטת חברת הדירוג: "החלטת חברת דירוג האשראי מוד'יס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג".
הורדת הדירוג הקודמת מצד מודי'ס היתה כאמור בפברואר השנה, אז פרסמה הסוכנות דו"ח חמור על ישראל, שבמסגרתו היא הודיעה על החלטתה - לראשונה מאז החלה ישראל להיות מדורגת ב-1988 - להוריד את הדירוג של ישראל מרמה של A1 (החמישית בגובהה) לרמה של A2 עם תחזית שלילית. המשמעות היתה אז שהסוכנות שוקלת להוריד שוב את הדירוג של ישראל בטווח הקצר-בינוני (כלומר, בין שנה לשנה וחצי). וכאמור - הערב זה אכן קרה.