מובילאיי לא מוותרת: תמשיך לקדם את מנחת המסוקים
מובילאיי לא מוותרת: תמשיך לקדם את מנחת המסוקים
חרף התנגדות המשרד להגנת הסביבה, החברה תמשיך לקדם את מנחת המסוקים בקמפוס החדש שלה בהר החוצבים. במובילאיי מעוניינים במנחת כדי להטיס אורחים מחו"ל אך הוא יוכל לשמש גם את המנכ"ל אמנון שעשוע במסוקו הפרטי
למרות הסתייגות המשרד להגנת הסביבה והתנגדות התושבים, חברת הטכנולוגיה של חתן פרס ישראל, פרופ׳ אמנון שעשוע, תמשיך לקדם הקמה של מנחת מסוקים על גג בניין הקמפוס שלה בהר חוצבים בירושלים. תושבים המתנגדים לתוכנית טוענים כי מנחת מסוקים יגרום לרעש בלתי סביר באזור. עמדתם אף מגובה בחוות דעת של המשרד להגנת הסביבה, אך במוביליי דורשים להקים את המנחת עבור ביקורי בכירים המוזמנים למתחם החברה. גם פרופ׳ שעשוע עצמו יוכל להשתמש במנחת כדי להתנייד בקלות במסוק הפרטי שברשותו.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים היתה אמורה לדון היום בדרישת החברה להקמת מנחת מסוקים על גג הקמפוס שלה, הנמצא בהקמה בהר חוצבים שבירושלים. מוקד הדיון היה הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה, אך הדיון בוטל. לפי הוועדה המחוזית בירושלים, עמדת המשרד להגנת הסביבה באשר לצורך בתסקיר "לא נשמעה". ככל שתוכניתה של מובילאיי תתקדם, יידרש המשרד להגנת הסביבה לקבוע הנחיות לביצוע תסקיר סביבתי הבודק נושאים כמו זיהום אוויר, רעש ופליטות גזי חממה בשל השימוש במסוקים באזור, אך קיימת גם האפשרות כי החברה תדרש למסמך רזה הבודק השפעה אקוסטית בלבד.
במשרד להגנת הסביבה קיימו לאחרונה פגישות מקדמיות עם נציגי מובילאיי כדי לדון בעניין. במשרד טוענים כי הדיון בבקשה נמצא בשלב מקדמי, וכי עמדתם הכללית היא כי אין להקים מנחתי מסוקים שלא לצרכי חירום בישראל.
אם יאשרו לאחד יצטרכו לאשר לכולם
זוהי הפעם הראשונה שחברה מסחרית דורשת להקים מנחת מסוקים בתחומה במבנה בלב העיר. בשבוע שעבר, ימים לפני ביטול הדיון בפועל, הפיץ פרופ' סטליאן גלברג ראש אגף רעש ובטיחות קרינה במשרד להגנת הסביבה את עמדת המשרד לעובדי האגף ודרש כי תבוא לידי ביטוי במוסדות התכנון. הוא לא התייחס באופן נקודתי לדרישת מובילאיי להקמת מנחת, אלא לפופולריות העולה של המסוקים הפרטיים ולהשלכות הנגזרות מכך. לדבריו, ״לאחרונה מתקבלות במסגרת הליכי תכנון בקשות להקמת מנחתים על גגות בניינים, גם כאשר הבניינים נמצאים בצמוד לאזור מגורים וגם כאשר לא מדובר על שימוש במסוקים לצורכי גופי הביטחון או לצורכי חירום רפואי. לאור העובדה שמחירי המסוקים יורדים סביר להניח שיהיו עוד ועוד בקשות כאלה. למנחת שלא לצורכי גופי הביטחון או לצורכי חירום רפואי אין הצדקה ציבורית״.
לדברי פרופ׳ גלברג, ״כשדנים במנחת מסוקים שלא לצורך מערכת הביטחון וחירום רפואי, אין מה לדון בכלל. כל אחד יכול לרצות להקים מחר על גג הבניין שלו מנחת מסוקים. אנחנו לא עושים את זה כי מנכ"ל כזה או אחר רוצה מנחת למסוק שלו. אם מאשרים לאחד, אי אפשר להגיד למישהו אחר לא. אנחנו מבקשים שלא ידונו בכך בכלל. מבחינת המשרד להגנת הסביבה אין לזה הצדקה. אם תתקבל החלטה בניגוד לעמדתנו המקצועית ועדת התכנון תחליט שצריך להקים מנחת, הדברים ייבדקו״.
במסמך חוות דעת אקוסטית שערכה החברה עצמה שצורפו לבקשה להיתר הבנייה הראשוני, נטען כי המנחת יידרש לכמות מצומצמת של טיסות - עד פעמיים ביום, עבור עובדי החברה ומוזמניה, כך למרות שבתוכנית לא ניתן להגביל את תנועת המסוקים למתחם או לצפות מראש את השימוש בה. הצידוק לבקשה החריגה: עומס התנועה בכבישי ישראל, למרות גודלה הקטן של המדינה, המאפשר להתנייד מצפון לדרום באמצעות רכב או תחבורה ציבורית. גם פרופ׳ שעשוע עצמו, מייסד החברה, יוכל ליהנות מיתרונות המנחת ו"לדלג" על הפקקים בדרך לעבודה מביתו במבשרת ציון למשרדי החברה בירושלים — מרחק של כ־20 דקות ברכב בלבד.
התוכנית של מובילאיי מבית אינטל גם נתקלה בהתנגדות תושבים שטענו שאין הצדקה להקמת המנחת, שכן ישנו חשש משמעותי שיגרום לרעש לא סביר בשל תנועת מסוקים בגובה נמוך לאורך היום, אך במובילאיי מקדמים במרץ את התוכנית כמתוכנן למרות זאת. לפי בדיקת מובילאיי, מפלסי הרעש המרביים בשכונות הסמוכות למנחת עצמו כמו קריית רוממה ועזרת תורה עלולים להיות גבוהים ולהישמע בבירור גם על רקע הרעש השכונתי. תושבי השכונה אף חוששים שאישור מקדמי וחריג לחברה פרטית באזור להקמת מנחת מסוקים על הגג יאותת יהווה תמריץ לחברות אחרות להעלות את אותה דרישה בדיוק, ולמוסדות התכנון לאשרה בשל עקרונות השווין.
לדברי הרב נתן קרמר מעמותת "ירושלים שקופה", ״הקמת מנחת מסוקים אשר נועדה לקצר את דרכו של מנכ"ל חברה, חשוב ככל שיהיה, אינה יכולה לבוא על חשבון שלוות התושבים, אשר הרעש הבלתי נסבל יפגע באיכות חייהם. בכוונת העמותה לפעול אף לדחיית התוכנית, נוכח העדר כל סבירות והצדקה בפגיעה האנושה שתיגרם לתושבים ואזרחים מן השורה״.
בעולם קוראים לאסור על טיסות פרטיות
למרות הנזק הסביבתי הנגזר מכך השימוש במטוסים פרטיים הופך פופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות וכך גם החשש שדרישות כמו זו שמעלה מובילאיי, אכן יהפכו פופולריות בקרב חברות אחרות. 2022 הייתה שנת שיא של שימוש בטיסות פרטיות, כך לפי חברת WingX: יותר מ־5.5 מיליון טיסות מטוסים עסקיים פרטיים תועדו ברחבי העולם, נתון גבוה ב־10% מהנתון של שנה שעברה, 53% מעל רמות 2020 — שנת סגרי הקורונה, ו־14.4% מעל שנת טרום המגפה, 2019.
ההתנגדות להקמת מנחת המסוקים של מובילאיי ממוקדת במטרדי הרעש שיתווספו לאזור וישפיעו על אורח חייהם של תושבי האזור. אך מטוסים פרטיים הם גם מקור לזיהום סביבתי ניכר, שתשומת הלב אליו בעולם הולכת וגדלה שכן הוא "מתדלק" את משבר האקלים וזיהום אוויר ניכר. שימוש בטיסה על פני אמצעי תחבורה אחרים היא האפשרות המזהמת ביותר, ומטוסים פרטיים נמצאים בראש פירמידת הזיהום. מטוסים פרטיים מזהמים פי 5 עד 14 יותר ממטוסים מסחריים לנוסע, ופי 50 מזהמים מרכבות. אלו משרתים קומץ של אליטה מזהמת, ואינם נחלתם של כלל התושבים. תוך שעה אחת בלבד, מטוס פרטי בודד יכול לפלוט שני טונות של פחמן דו חמצני, כאשר אדם בודד באיחוד האירופי פולט בממוצע כ־8 טונות פחמן בשנה שלמה.
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות אף מצאו כי 50% מכלל פליטות התעופה נגרמות על ידי 1% מאוכלוסיית העולם, אוכלוסייה מצומצמת המותירה בכדור הארץ חותם כבד ממנו מושפעים כלל התושבים.
ברחבי העולם נקרא הציבור לצמצם טיסות כדי למתן את השפעתן האקלימית השלילית. כך למשל, תאסור צרפת על טיסות פנים קצרות כדי לדרבן שימוש ברכבות. אך לעת עתה, נראה שדווקא השימוש במטוסים פרטיים, המוחזק על ידי קומץ אוכלוסייה, הולך ועולה.
המחקר שפורסם בשבוע שעבר מצא שתנועת מטוסים פרטיים ברחבי אירופה צמחה ב־64% בשנה שעברה, עם השפעה כבדה על פליטות הפחמן הדו חמצני, עד כדי הכפלתן.
ארגון הסביבה גרינפיס קרא לאסור נסיעות במטוסים פרטיים, והדגיש כי כמעט אחת מכל ארבע (39%) טיסות מטוסים פרטיים ברחבי אירופה התבצעו לטווחים קצרים מאוד, של פחות מ־500 ק״מ - נסיעה שניתן לבצע בקלות ברכבת. "מטוסים פרטיים מזהמים בצורה מדהימה ובדרך כלל חסרי טעם", אמר דאג פאר, מנהל מדיניות בגרינפיס אנגליה. "מיליוני אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם כאוס אקלימי, מאבדים פרנסה או גרוע מכך, בעוד מיעוט זעיר שורף דלק סילוני כאילו אין מחר". במובילאיי בחרו שלא להתייחס לדברים.
