המדינה לא עמדה בהחלטת בג"ץ והדיון על הגדלות הרמטכ"ל חוזר לכנסת
המדינה לא עמדה בהחלטת בג"ץ והדיון על הגדלות הרמטכ"ל חוזר לכנסת
ועדת חוץ וביטחון תדון היום ב"הלבנת" תוספות הרמטכ"ל לפנסיות פורשי צה"ל על ידי הקטנתן באופן שימנע פסילה גורפת שלהן בבג"ץ • משרד האוצר דורש שמשרד הביטחון יקיים את ההסכמים ביניהם ויוכנס חשב שכר לצבא
היום צפוי להתקיים דיון בנושא הגדלות הרמטכ"ל הלא חוקיות בוועדת חוץ וביטחון, וזאת במטרה לדון בחוק שיאפשר את "הלבנתן", בהמשך לסיכום שעליו חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בשנה שעברה.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. לאורך השנים הצבא העניק הטבות באופן מלאכותי ו"ניפח" את סך הפנסיה שאנשי קבע רבים קיבלו, אף שמדובר בנוהל שהיה אמור להתבצע רק במקרים מיוחדים.
בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה קבעו כי הגדלות הרמטכ"ל ניתנו בחוסר סמכות וכי יש לעצור אותן. במסגרת הלבנת ההגדלות, הוחלט לקזז באופן הדרגתי ב־3% את הצמדת ההגדלות למדד, מה שחוסך למדינה סכום בסדר גודל של כ־300 מיליון שקל מדי שנה. ללא התיקון, הגדלות הרמטכ"ל יעלו למדינה כ־1.7 מיליארד שקל בשנה בעשור הקרוב, ועלותן המצטברת צפויה לעמוד על 48.6 מיליארד שקל (40.6 מיליארד שקל לאחר התיקון).
הדיון בוועדת חוץ וביטחון מגיע לאחר דיון בבג"ץ ב־30 במאי שבו השיבה המדינה כי היא מתחייבת להשלים את הליכי החקיקה בנושא עד סוף כנס הקיץ של הכנסת שהסתיים שלשום. מיותר לציין כי החקיקה בנושא לא קודמה מאז, ובהחלטת בג"ץ נכתב כי המדינה צריכה לעדכן את בית המשפט לגבי ההתקדמות עד יום ראשון. זו הסיבה המרכזית לקיום הדיון היום - כדי שהמדינה תוכל להראות לבית המשפט שהליכי החקיקה התקדמו, וזאת אף שהדיון לא צפוי להוביל להכנת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, וכרגע אין צפי לכך שהוא יעבור בכנסת.
הדיונים בבג"ץ מתקיימים על רקע עתירת העמותות רווח נקי וצדק פיננסי, וזאת על רקע דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 על הנושא. בעמותות לא אופטימיים בקשר לקידום החוק, ונטען כי הדיון שצפוי להתקיים היום הוא "תיאטרון", וכי בג"ץ מאפשר למדינה לגרור רגליים.
ביוני 2023 חתמו משרדי האוצר והביטחון על תוכנית רב־שנתית לצה"ל, שבמסגרתה הוחלט, בין השאר, להלבין את הגדלות הרמטכ"ל כחלק מהסכם כולל של התייעלות בצבא. הלבנת הגדלות הרמטכ"ל היתה אמורה להתרחש בחקיקה ראשית בכנסת יחד עם קידום שורה של חוקים אחרים כמו קיצור שירות הסדיר, שינויים בפנסיות הגישור למשרתי הקבע ואפשרות לחתום על חוזים אישיים בחלק מהתפקידים הצבאיים.
אחד ההישגים המרכזיים מצד האוצר בהסכם ההוא היה סיכום על הקמת "מינהלת גמלאות ושכר", שתהיה משותפת לשני המשרדים ובראשה יעמוד נציג מטעם החשב הכללי. המשמעות היא שבצה"ל יהיה חשב מטעם משרד האוצר שיפקח על הוצאות כוח האדם בצבא — דבר שעד היום לא היה קיים, אף שחשבים כאלו קיימים בכל גוף ממשלתי אחר, לרבות השב"כ והמוסד.
בסופו של דבר, ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון, כמו כל התוכנית הרב־שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל הרצי הלוי, לא מומש, וזאת בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה מיד לאחריו. זאת ועוד, חלקים מרכזיים בתוכנית "התהפכו", כאשר במקום לקצר את שירות חיילי הסדיר הגברים ל־32 חודשים החל מהשנה, הוחלט על הארכת שירות הסדיר באופן זמני ל־36 חודשים. באוצר מתעקשים כי לפחות החלק של מינהלת הגמלאות והשכר יקודם, ושהצבא יאפשר לאוצר להכניס חשב מטעמם שיפקח על הנעשה בניהול כוח האדם הצה"לי, שכרגע מתפקד כמעין תיבה שחורה מבחינת המדינה. יש לציין כי התנהלות צה"ל בכל הקשור לעולם המילואים והקבע מאז תחילת המלחמה רק חידדה את החשיבות שבפיקוח על ניהול משאבי האנוש בגוף העצום הזה שמנהל מאות אלפי אנשים וסכומים של עשרות מיליארדי שקלים.
לפי חוות דעת של האוצר שנשלחה לחברי הכנסת לקראת הדיון, הצבא ממשיך לשלם את הגדלות הרמטכ"ל למרות עמדת בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה: "עד עתה, צה"ל ממשיך לשלם את הגדלות הרמטכ"ל לגמלאים ואף מעניק הגדלות רמטכ"ל לפורשים חדשים" נכתב בחוות הדעת. עוד נכתב כי בידי האוצר קיימים רק נתונים חלקיים, המבוססים על נתונים של מחצית מהפורשים בלבד, וזאת מפני שהצבא לא העביר אליהם נתונים ומפני שעדיין אין חשב של משרד האוצר שמפקח על הנושא וחשוף למידע. כמו כן, באוצר מציינים כי הקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל עומדת על כ־16 אלף שקל בחודש, והקצבה החציונית עומדת על כ־15 אלף שקל בחודש. לפי חוות הדעת, עלות ההגדלות המולבנות עומדת על 2,500 שקל בחודש, ושחיקת המדד הממוצעת פוגעת בהכנסה של גמלאי בכ־470 שקל בחודש.
במצגת של אגף תקציבים באוצר שהוכנה לקראת הדיון נכתב כי יש למנות חשב שכר בצה"ל באופן מיידי, כי "מינוי חשב שכר במשרד הביטחון הכרחי למניעת הגדלות הרמטכ"ל הבאות", ושם טוענים כי חשב שכר היה מונע או חושף את תשלום הגדלות הרמטכ"ל מלכתחילה, או כשהתברר שהן לא משולמות שלא כדין.
עוד נכתב שם כי לפי דוח הממונה על השכר משנת 2021, שווי הקצבאות התקציביות של קציני צה"ל הוא הגבוה ביותר במדינה, והוא עומד על סכום ממוצע של 8.4 מיליון שקל, וזאת לעומת סכום של 7.7 מיליון שקל בגופים החשאיים, 6.7 מיליון שקל בקרב קציני משטרה, 5.9 מיליון שקל אצל קציני שב"ס, וקצבאות ממוצעות בשווי 1.8–2.2 מיליון שקל לעובדי הוראה, עובדי מערכת הבריאות ויתר עובדי המדינה.
בצה"ל מסרבים למנות חשב שכר בטענה כי גם האוצר עוד לא עומד בהסכמים איתו, שכן ההגדלות לא הולבנו עד כה. למשרד הביטחון יש אינטרס לאשר את החקיקה כדי שבג"ץ לא יפסול את ההגדלות באופן גורף, אך במקביל בצה"ל מעוניינים להימנע מפגיעה בתנאי הפנסיה של אנשי הקבע בזמן מלחמה. בשנה שעברה אמר אלוף משנה אמיר שוצמן, מנכ"ל ארגון "צוות" שמאגד עשרות אלפי גמלאי צה"ל, כי "הגמלאים מרגישים שבגדו בהם, תקעו להם סכין בגב. יש אנשים שחיים מגמלה של אלפי שקלים בודדים, מציגים תמיד נתונים של הגמלאות הגבוהות שלא מייצגות התא"לים והאלופים לא מייצגים את גמלאי צה"ל".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכאמור חתום על הלבנת הפנסיות - למרות שבעבר התנגד להגדלות, כשהיה באופוזיציה - איים לפני כמה חודשים כי הוא יחזור בו מההסכמות עם הצבא אם לא תוקם הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. בסופו של דבר התקבל אישור עקרוני להקמת הוועדה, אך זו עדיין לא התכנסה והיא אינה צפויה להשפיע על תקציב 2025.
