סגור
אמיר כבירי בעלים של הפועל תל אביב
אמיר כבירי הבעלים לשעבר של הפועל תל אביב (צילום: ראובן שוורץ)

צו פתיחת הליכים לאמיר כבירי, הבעלים לשעבר של הפועל ת"א

הבקשה הוגשה לבית המשפט על ידי שתי קרנות הטוענות כי כבירי לא שילם חוב של 200 אלף שקל שנפסקו כהוצאות וכן טוענות לחוב של כ-47 מיליון שקל בשל ערבותו האישית להבטחת פירעון חובות חברת הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל אביב"(בפירוק); בא כוחו של כבירי: "הוא יערער על ההחלטה"

בית משפט השלום בתל אביב נעתר ביום שישי האחרון לבקשת שתי קרנות העוסקות בפתרונות מימון, קוגיטו קפיטל אס.אם.אי וקוגיטו קפיטל שותף כללי, והוציא צו פתיחת הליכים לאיש העסקים אמיר גרוס-כבירי. משמעות ההחלטה היא כי כבירי נכנס להליך של חדלות פירעון.
כבירי, שיערער על ההחלטה, מוכר כבעלים לשעבר של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב וכאספן אומנות. כיום הוא מתגורר בבוסניה ולאחרונה פורסם כי נבחר לאיש השנה בעסקים בבוסניה הרצגובינה. להליך הנוכחי אין קשר לקבוצת הפועל ת"א כיום שנמצאת בבעלות שונה.
השופט רונן אילן נעתר בשישי האחרון לבקשת קוגיטו קפיטל והוציא צו מניעה קבוע האוסר על כבירי עשיית כל דיספוזיציה בנכסיו. עוד קבע כי "בהינתן שהחייב איננו מתגורר בישראל, אינני מוצא מקום להוצאת צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ".
קוגיטו טענה באמצעות עוה"ד ליאור דגן, לירון ליברמן ודנית ליבנת ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי כנעני, כי לכבירי חוב כלפי הקרנות בסך כ-47.7 מיליון שקל. כבירי מכחיש מנגד טענה זו. המקור לחוב שמייחסות שתי הקרנות לכבירי כפול – חוב שנובע מפסק דין חלוט (סופי) שניתן בשנת 2020 במסגרתו נקבע כי כבירי ואחרים ישלמו לקרנות הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 200 אלף שקל, וכן בשל חוב שנובע מערבות אישית שהעמיד כבירי לטובת הקרנות שטוענות כי חובותיו נובעים בין השאר מכוח ערבות אישית שחתם כלפיהן להבטחת פירעון חובות חברת "הראל אחזקות -מועדון הכדורגל הפועל תל אביב" (חברה שנמצאת בפירוק).
1 צפייה בגלריה
עו"ד ליאור דגן
עו"ד ליאור דגן
עו"ד ליאור דגן
(צילום: עזרא לוי)
במסגרת בקשת הקרנות להוציא כנגד כבירי צו פתיחת הליכים נטען כי בספטמבר 2016 נחתם הסכם - לצורך מימון בניית אצטדיון ומרכז פעילות עסקית בבת ים - בין הקרנות לבין החברה שבפירוק שהיתה באותה עת בעלת זכויות הניהול במועדון הכדורגל הפועל תל אביב. נטען כי בין יתר הערבויות והביטחונות שהעמידה החברה בפירוק לקרנות המבקשות הועמדה על ידי כבירי ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. נטען כי לימים החברה שבפירוק לא עמדה בהתחייבויותיה לפי הסכם המימון.
יתרה מזאת, בדצמבר 2016, כשלושה חודשים לאחר שנחתם הסכם המימון נקלעה החברה שבפירוק להליכי חדלות פירעון, הגישה בקשה לצו הקפאת הליכים ומונו לה שני נאמנים שבהמשך הפכו למפרקיה. נטען כי במצב דברים זה, לנוכח זכויותיהן מכוח הסכם המימון העמידו בינואר 2017 הקרנות המבקשות את כלל חובות החברה שבפירוק כלפיהן לפירעון מידי בסך כ-19 מיליון שקל. עוד נטען כי משהחוב לא נפרע פנו במכתב דרישה לכבירי מכוח ערבותו האישית ודרשו את פירעון החוב. כבירי והחברה שבפירוק לא השיבו למכתב ולכן במרץ 2017 הגישו הקרנות בקשה לכינוס נכסים. מנגד באותו חודש הגיש כבירי ואחרים תובענה נגד הקרנות בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי הסכם המימון פסול ונוגד את תקנות הציבור ומשכך הוא בטל וכך גם הביטחונות שניתנו במסגרתו.
הקרנות ציינו כי שני התיקים נוהלו יחדיו אצל אותה השופטת שדחתה את טענות כבירי. בנוסף בית המשפט חייב את כבירי ועוד שני נתבעים בהוצאות בסך 200 אלף שקל שישולמו ביחד או לחוד. בנובמבר 2020 הגיש כבירי ערעור על פסק הדין לביה"מ העליון ובמרץ 2022 דחה העליון את הערעור. באפריל 2022 פנו הקרנות במכתב דרישה לכבירי לתשלום החוב. הקרנות טוענות כי כבירי טען כי הערבות שנתן במסגרת הסכם המימון פקעה וכי לבית משפט אין סמכות להוציא בעניינו צו לפתיחת הליכים שכן הוא עזב את הארץ ואינו מתגורר בישראל. כמו כן, טען כי יש לו השגות באשר לחוב הנטען.
במכתב ששלח בא כוחו של כבירי, עו"ד עדי בראונשטיין ממשרד גיל הירשמן במאי 2022 לבאי כוח הקרנות נטען בין השאר כי "גובה החוב הנטען והתחשיב שצורף הינו חסר כל בסיס ומוכחש, ויובהר כי גובה החוב ואופן חישוב הסכומים לא נדונו במסגרת ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין הצדדיים. ערבותו של כבירי, עליה מרשותייך (הקרנות -ל.ד) מבססות את דרישת החוב – פקעה".
למעשה מדגיש כבירי כי אין פסק דין הקובע חבות כספית שלו בגין הערבות האישית להסכם המימון, ולא זו בלבד שאין כזה, עיקולים זמניים שהוטלו על נכסיו לבקשת המבקשות בוטלו. בהיעדר פסק הדין, טוען כבירי כי אין לו חוב בגין הערבות האישית. בנוסף, מדובר בטענות לחוב שעליהן יש מחלוקת וזולת החבות בהוצאות שנפסקו הוא איננו חייב דבר לקרנות. כביריגם כי המבקשות, בזדון ובחוסר תום לב, נמנעו במשך שנים ממימוש אוצרות אומנות שהועמדו להן כבטוחות, ובכך גרמו לירידת ערך ולצבירת ריבית מזה.
בשישי האחרון קבע השופט כי "מאחר ונמצא שהחייב מצוי במצב של חדלות פירעון נוכח חזקת חדלות הפירעון ונוכח אי תשלום החוב הפסוק (הכונה ל-200 אלף השקלים שנפסקו כהוצאות -ל.ד) , מתייתר הצורך לדון בטענה לחוב נוסף של החייב, חוב גבוה בהרבה, בגין הערבות האישית שהעמיד לחברת הראל במסגרת הסכם המימון. הרי אפילו היה נמצא שחוב זה לא הוכח, עדיין מצוי החייב במצב של חדלות פירעון ונוכח כל זאת, נמצא שלחייב חוב בסכום עתק כלפי המבקשות בגין ערבותו האישית במסגרת הסכם המימון, נמצא שהיקף חוב זה טרם הוכרע אך הוא מגיע לסכומי עתק אפילו נמוכים בהרבה מתחשיבי המבקשות, נמצא שהחייב לא פרע חוב זה". השופט ציין עוד בהחלטתו כי"אין מנוס מהמסקנה שהחייב מצוי במצב של חדלות פירעון".
עו"ד עדי בראונשטיין ממשרד גיל הירשמן המייצג את כבירי מסר בתגובה בשמו: "מרשי מצר על ההחלטה ובכוונתו להגיש ערעור, ולו על מנת שערכאת הערעור תברר את הסתירה בין הקבוע בהחלטה לבין החלטתה של כבוד השופטת איריס לושי – עבודי מבית המשפט המחוזי בתל – אביב מיום 21.09.2020 שקבעה כי אין למר כבירי חוב כספי כלפי קוגיטו, וכן שערכאת הערעור תברר מדוע בית משפט השלום התעלם בהחלטתו מהעובדה כי עיקולים זמניים שהטילה קוגיטו על נכסי מרשי (בשלהי 2020), שללא כל ספק עיקולים זמניים הינם סעד הרבה פחות קיצוני מצו פתיחת הליכים, בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד. כמו כן שערכת הערעור תברר מדוע בית המשפט הנכבד קבע שאין בידי מרשי לשלם 200 אלף שקל שעה שהצהיר ההפך".