ההכרה במדינה פלסטינית עלולה להוביל לאפקט דומינו
ההכרה במדינה פלסטינית עלולה להוביל לאפקט דומינו
ההכרה של ספרד, נורבגיה ואירלנד במדינה פלסטינית עשויה לפתוח פתח למהלך דומה מצד מדינות נוספות, שיפגע במעמדה של ישראל. לדברי פרופ' איתמר מן מאוניברסיטת חיפה, ייתכן כי תהיה לכך השפעה כלכלית: "ההחלטה עשויה להשפיע על תנאי הייצוא והייבוא, ובפרט על מכסים של תוצרת ישראל המופקת בשטחי הגדה המערבית"
ההכרה של ספרד, נורבגיה ואירלנד היום (ג') במדינה פלסטינית היא בעיקר סמלית בשלב זה, אך מעלה חשש ל"אפקט דומינו" שיוביל להכרה של מדינות רבות במדינה פלסטינית ויפגע במעמדה של ישראל עוד יותר. ההכרה עצמה היא שלב נוסף בלחץ הבינלאומי על ישראל ביחס למדיניות מול הפלסטינים, שגובר עם ההחלטה של התובע הכללי בהאג להגיש צווי מעצר כנגד נתניהו וגלנט והצווים שהוציא בית הדין הבינלאומי לצדק בנושא רפיח.
בשיחה עם כלכליסט מסבירה פרופ' יפה זילברשץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן שההחלטה להכיר במדינה פלסטינית לא משפיעה על הקמתה, אך מעלה חשש לאפקט דומינו מתמשך ממנו כבר יהיה קשה להתעלם: "שאלת ההכרה היא שאלה משפטית מעניינת. קיומה או אי קיומה של מדינה מבחינת המשפט בינלאומי לא תלוי בשאלת ההכרה בה - זה תלוי בשאלה אם יש שטח שחיה בו אוכלוסייה, והאוכלוסייה בשטח נתון שיש בו גבולות מנהלת שלטון אפקטיבי כלפי פנים וגם מסוגלת להגן על הגבולות וגם מדיניות חוץ. שטח כזה הוא מדינה. ככה שמדינה יכולה לבוא ולהגיד שהיא מכירה במדינה פלסטינית – אבל השאלה האם באמת מדובר במדינה לא תיגזר מההכרה הזו".
זילברשץ מסייגת את הדברים וטוענת כי על אף שהחוק הבינלאומי מגדיר מדינה בצורה שאינה תלויה בהכרה חיצונית, הכרה של מדינות רבות במדינה הפלסטינית עלולה להיות שונה: "השאלה מה קורה אם יש רוב גדול של מדינות שמכירות במדינה פלסטינית, למשל החלטה לקבל את המדינה הפלסטינית כחברה מלאה באו"ם. הדבר תלוי גם בשאלה אם יוטל וטו במועצת הביטחון של האו"ם, אך במידה ולא יהיה יותר קשה להיצמד לכלל הישן שמסתכל על הכללים. לכן, על רצף אינטנסיבי של הכרות במדינה פלסטינית יהיה קשה להגיד שהוא לא משמעותי".
פרופ' איתמר מן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה טוען כי הסיבה המרכזית להכרה במדינה פלסטינית היא הפעלת לחץ לחזרה למשא ומתן: "נציגי הממשלות המכריזות על הכרה במדינת פלסטין מדברים בדרך כלל על כך שהצעד נועד להשיב לחיים את המשא ומתן על הסכם שלום במסגרת של שתי מדינות. אינני יודע אם במציאות הפוליטית הקיימת הדבר הזה אפשרי".
ביחס לשאלה האם להחלטה להכרה במדינה הפלסטינית יהיו השלכות מידיות על ישראל, הסביר מן: "בפועל אנו עשויים לראות קודם לכן השלכות על מגוון רחב של תחומים, כדוגמת סחר בינלאומי. כך למשל, ההחלטה עשויה להשפיע על תנאי הייצוא והייבוא, ובפרט על מכסים של תוצרת ישראל המופקת בשטחי הגדה המערבית. כבר היום מוצרים אלו בדרך כלל אינם מסומנים כתוצרת ישראל ולעתים קרובות אינם נהנים מפטורים ממכס במסגרת הסכמי הסחר של ישראל. החרגה זו עלולה להחריף. כמו כן, ייתכן מאוד שיש להכרזה השפעה על הסכמי סחר של הפלסטינים והיכולת שלהם ליהנות מהסכמי סחר משלהם".
זילברשץ מעט יותר מסויגת בהשלכות של ההכרה במדינה פלסטינית על יחסי הסחר, שכן כבר כיום מדינות יכולות להטיל חרמות מסוימים, במנותק משאלת ההכרה במדינה פלסטינית: "כל מדינה, גם אם היא לא מכירה במדינה פלסטינית, יכולה להחליט על הטלת חרם כלשהו. מדינה יכולה להטיל חרם גם בלי ההכרה במדינה פלסטינית".
בין שני המשפטנים יש הסכמה מרכזית: ההכרה במדינה פלסטינית היא שלב נוסף בהגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל ביחסה לפלסטינים. לפי זילברשץ, "החשש מצטרף לכל הדה-לגיטימציה שישראל מקבלת – כמו בית הדין בהאג וצווי המעצר. כל אלו הם כלים של הדין הבינלאומי להפעיל לחץ על ישראל. גם אם כל דבר בפני עצמו אינו בהכרח גיים ציינג'ר – ביחד מדובר בנטל משמעותי על ישראל".
מן הוסיף כי "יש כאן סיגנל ברור מאוד: ההחזקה בגדה המערבית איננה נתפסת יותר כלגיטימית. אשליית הזמניות, שישראל קידמה בהרבה הקשרים, כבר איננה משכנעת. גם בית הדין הבינלאומי הפלילי רוכש את סמכותו למעשה מההכרה בפלסטין כמדינה, וההכרה הנוספת מחלישה עוד יותר את הטיעונים שנותרו לישראל שאין לבית הדין סמכות לחקור חשדות נגד ישראלים".
