המשרד להגנת הסביבה מבהיר: עסקת קצא״א לא קשורה לצרכי המשק הישראלי
המשרד להגנת הסביבה מבהיר: עסקת קצא״א לא קשורה לצרכי המשק הישראלי
משרד רה"מ נחוש לאפשר לקצא״א להגדיל את היקף שינוע הנפט שלה דרך מפרץ אילת. המטרה: לאפשר לחברה לממש עסקה שחתמה מול חברה מאיחוד האמירויות במסגרתה תהפוך ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט. המשרד להגנת הסביבה: התוכנית תחשוף את מפרץ אילת לסיכונים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים גדולים במיוחד
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחוש לאפשר לקצא״א להגדיל את היקף שינוע הנפט שלה דרך מפרץ אילת הרגיש, תוך דריסת סמכויותיו ושיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה, אולם המשרד להגנת הסביבה והאלוף גיורא איילנד הבהירו היום: לא מדובר בנפט שמיועד לצורכי המשק המקומי, תוכניתו של ראש הממשלה תחשוף את מפרץ אילת לסיכונים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים גדולים במיוחד. הצעת המחליטים של נתניהו לא נמצאת בשלב זה על סדר היום של הממשלה למחר (ב'), אולם בלשכת ראש הממשלה שאופים להעלותה לדיון והצבעה בכל זאת.
ביום חמישי הופתעו במשרד להגנת הסביבה לגלות: למרות שנעתרו ללחצי ראש הממשלה והסכימו לבחון מחדש את סקר הסיכונים של קצא״א בכדי לבדוק האם יש מקום להרחיב את היתר הרעלים שלה, הוחלט במשרדו להעלות שוב לממשלה הצעת מחליטים המפקיעה למעשה מהמשרד להגנת הסביבה את הסמכויות המסורות לו בחוק, וקובעת כי מדיניות ההגנה שלו על מפרץ אילת תבוטל. זאת, שעה שהמשרד להגנת הסביבה מגביל את חברת קצא״א לשינוע של 2 מיליון טון נפט בשנה דרך המפרץ, במטרה לצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת האקולוגית הרגישה באילת (מדיניות זו נקראת ״אפס תוספת סיכון״).
המטרה של משרד ראש הממשלה, בו דוחף את ההליך יוסי שלי, מנכ״ל המשרד אשר יחל בקרוב את כהונתו כשגריר ישראל באיחוד האמירויות, היא לאפשר לקצא״א לממש עסקה שחתמה מול חברה מאיחוד האמירויות, במסגרתה תהפוך ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט – מאיחוד האמירויות לעולם. במשרד ראש הממשלה סקרו בדו״ח שכתבו את התועלות הכלכליות בכדי להעביר את המהלך, אולם התעלמו מהסיכונים הסביבתיים ומעמדת המשרד להגנת הסביבה.
ב׳כינוס חירום׳ אשר ערכה היום עם ארגוני סביבה וראשי ערים, הבהירה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, כי בקשתה של קצא״א כלל לא נוגעת למשק המקומי, למרות הצהרותיה של קצא״א בנושא: ״המשרד נתן אישור בזמן חירום לשינוע לצרכי המשק. מאז תחילת המלחמה אין אף מכלית שנכנסה למפרץ. כל הפעילות הנוספת שכרגע מבקשים אותה היא פעילות עסקית שאנחנו לא מוצאים קשר בינה ובין צרכי המשק של ישראל. קיבלנו את העמדה של משרד האנרגיה ואנחנו מבינים שהמשרד שלנו עומד בדרישות המשק מבחינת הדרישות האנרגטיות. יש מספיק ממה שצריך. לא רק קצא״א מייבאת נפט גולמי ותזקיקים לישראל. יש לנו מדיניות של ניהול סיכונים, אנחנו מנהלים אותה באחריות והיא תשמר. זה עניין לאומי, מדובר באיום משמעותי על העיר אילת״.
במשרד ראש הממשלה מגלים בהילות לשינוי המדיניות, למרות שמכליות נפט לא פוקדות את העיר אילת בעת הזו. דרישתם היא לאפשר לקצא״א להגדיל את מכסת שינוע הנפט באופן מידי, עוד בטרם נבדקה בקשתה בהתאם להליך הסדור המתקיים בכל בקשה של גופים בעלי השפעה סביבתית במסגרת היתרי הרעלים שלהם. לשאלת כלכליסט בשבוע שעבר, השיבו במשרד ראש הממשלה כי הנושא חזר לשולחן כעת לאור ״חוות דעת מקצועית/ כלכלית של משרד האוצר ורשות החברות בעניין הכמות הנדרשת בתקופת הביניים״. חשוב לציין כי לא מדובר בכמות הנדרשת למשק הישראלי, שכן שני הגופים הללו כלל לא קשורים לנושא זה – אלא לאינטרסים הכלכליים של קצא״א, כרגולטורים האמונים עליה.
במשרד ראש הממשלה הבהירו כי מדובר בצרכים הנדרשים ל״המשך הפעלת נמל אילת, תפעולית וכלכלית״. זאת, שעה שנמל קצא״א מצוי במשבר כבד לאור איומי החות׳ים, שהפסיקו את תנועת המכליות באזור. במשרד ראש הממשלה מקווים שלאחר שהאיומים הביטחוניים יפחתו, הסרת המגבלות תאפשר ׳בוסט׳ לפעילות החברה באילת. נדגיש, כי החלטת משרד ראש הממשלה כעת להעביר את הצעת המחליטים – התקבלה מבלי שכלל מונחת על שולחן המשרד חוות דעת של משרד האנרגיה בנושא, הרגולטור האמון על צרכי המשק הישראלי. לפי סילמן, כאמור, במשרד האנרגיה לא סבורים שיש להגדיל את הקיפי הדלקים לצרכי המשק המקומי. במשרד האנרגיה לא ענו לשאלות כלכליסט בנושא.
אלוף במיל׳ גיורא איילנד, אשר עמד בעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, הציג דו״ח שחיבר וסוקר את הסיכונים הנשקפים מהרחבת פעילות קצא״א, אשר לטענתו יש להימנע ממנה. זאת, שכן הסיכון הביטחוני, ממנו מתעלמים במשרד ראש הממשלה, גדול בהשוואה לתועלת הכלכלית. ״התועלת היא יחסית קטנה״, אמר איילנד. ״הכוונה היא להגדיל את כמות הנפט המשונעת דרך אילת פי 5. רוב הנפט לא אמור לשרת את מדינת ישראל, אלא מיועד לעבור דרכה ולהגיע למקומות אחרים. כשמדובר בצורך מקומי אתה אומר - אני מוכן לקחת סיכון. לפי הערכתי התועלת הכלכלית הצפויה מיישום העסקה בקיבולת מקסימלית, כתוצאה ממיסים עבור ישראל, היא בסדרי גודל של 11.5-25 מיליון דולר בשנה בלבד. זו לא תרומה דרמטית לכלכלת ישראל.
איילנד אף הבהיר כי הרחבת ההיתר של קצא״א עלולה להגביר את הסיכונים הביטחוניים, ומכאן את הסיכונים לשפך נפט. בין כה כרגע מכליות לא יכולות להגיע לפרץ אילת, אז לא ברור מה הבהילות. בשנה האחרונה ירו על אילת משלוש מדינות לפחות. הגורמים שירו על אילת, לא נפגעה יכולתם ולא הרצון לפגוע. סוג האיום נשאר, אני לא רואה אותו קטן. לזה אפשר לצרף את דרום ירדן ומצרים. אני לא יודע איך המצב בסוריה ישפיע על ירדן. אנחנו רואים פעילות חבלנית עוינת מגבול הערבה, וזה יכול לרדת יותר דרומה. כדי לפגוע במטרות בנמל אילת אתה לא צריך יכולות של 2000 קמ. ראינו את הרחפנים של חיזבאללה מ-10 קמ, מטווח יותר קצר קשה יותר להתמודד. יש עדיין גורמי דעאש בסיני קרוב לאילת, וזו תוספת של איום. יש תמיד קשר בין כוונות של אויב לגודל הפיתוי. כל הגדלה של הפעילות, תגדיל את הפיתוי. זה סיכון שוודאי לא שווה את התועלת״.
בעיריית אילת זועמים על החלטת משרד ראש הממשלה להשיב לחיים את הצעת המחליטים אשר מבטלת את המגבלות הסביבתיות על שינוע הנפט במפרץ אילת. ראש העיר, אלי לנקרי, שיגר הבוקר מכתב בהול בנושא לנתניהו ולשרי הממשלה. מנכ״ל עיריית אילת, פיליפ אזרד, הטיח האשמות קשות בממשלה על הכוונה להפקיע את סמכויות המשרד להגנת הסביבה ולהגדיל את היקף השינוע: ״הממשלה מפקירה את העיר אילת. היא יכולה להביא חורבן משמעותי על הטבע ועל כלכלת העיר אילת. אנחנו מתנגדים לזה באופן נחרץ. מישהו יודע מה המשמעות של דליפת טון אחד מתוך אותם עשרה מיליון טון שרוצים להביא? זה מוות לעיר אילת. יש דוח כלכלי שמראה את זה אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד. זו תאוות בצע ותו לא. רוצים להפוך את הממונה על הרעלים לבובה על חוט. כשפגע כטב״ם במוסד חינוך, הייתה אוניה בקצא״א בדיוק. היא ברחה. למה לקחת סיכון כזה? זאת הפקרות מלאה של מדינה שמפקירה את העיר אילת, וכל אוצרות הטבע בים וביבשה״.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הבהירה היום מספר פעמים כי לישראל כלל אין יכולת להתמודד עם שפך נפט בים, במקרה של אסון: ״אנחנו לא יכולים היום להתמודד עם זיהום ים בשמן״. נזכיר, כי ממשלתה של סילמן, כמו כלל ממשלות נתניהו בעשור האחרון, בחרו שלא לתקצב ולהוציא לפועל את התוכנית להתמודדות עם זיהום ים בשמן (תלמ״ת), בדומה לקיים במדינות מערביות. מדובר בתוכנית התקועה במגירות הממשלה מאז 2008. לפני כשנתיים, הוערך הסכום הנדרש לתגבור המוכנות בכ-15 מיליון שקלים, אולם ייתכן כי היום מדובר בסכום גבוה יותר. כך למשל, לפי המשרד להגנת הסביבה, תחנת אילת של המשרד שממוקמת בין מכלל קצא"א לשמורת האלמוגים, ומאוישת על ידי 4 מפקחי זיהום ים בלבד. הציוד של יחידת המשרד באילת מיושן, ולמרות מאמצים ותקציבים מרובים המושקעים באחזקה, התחנה באילת אינה ערוכה כלל להתמודדות עם סדר גודל הפעילות הצפוי, מבחינת תקני כוח אדם. נדגיש, כי גם כעת, למרות שמשרד ראש הממשלה דורש לבטל את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, נושא התלמ״ת כלל לא על הפרק.
תגובת קצא״א: ״בחוות דעת בתשלום מנופח ושמן מטעם עמותת צלול - אפשר לכתוב קשקושים מופרכים. זהו המשך ישיר לקמפיין מתוזמן ושיקרי, שגרם נזק כבד לביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל והביא את מדינת ישראל לסף משבר אנרגיה בפתיחת המלחמה. מחוות הדעת של איילנד עולה שבשם החשש מטרור אסור להחזיק באף תשתית ישראלית, שעלולה להוות יעד לפגיעה כדוגמת אסדות גז, תחנות כוח, מטוסים ואוניות, ערים ויישובים ישראלים. לשיטת איילנד אם לא יהיו מטרות ישראליות לא יהיה טרור- מגוחך ועצוב".
"בעוד העיתון מסקר חוות דעת ממומנת ומוזמנת, הוא בוחר להתעלם מכל חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות לוועדה מקצועית בין-משרדית, בראשות אמיר ברקן, שקבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא. הותרת ההחלטה של השרה להגנ"ס לשעבר, תמר זנדברג, שהתקבלה בחוסר סמכות וללא בסיס מקצועי, תוביל לסגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת ולפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל״.
