"אין כרגע פעילות מחקרית במכון וולקני, אנו חשופים להסכמים בארץ ובחו"ל ב-100 מיליון שקל"
"אין כרגע פעילות מחקרית במכון וולקני, אנו חשופים להסכמים בארץ ובחו"ל ב-100 מיליון שקל"
יממה לפני אישור תקציב המדינה בכנסת, אין פתרון לקיצוץ החד במכון וולקני; ד"ר שמואל אסולין, מ"מ מנהל המכון, בדיון בוועדת המדע: "כתבתי מכתב לאגף התקציבים והם לא ענו"; ח"כ מיכאל ביטון: "זה כסף קטן שמביא פעילות כלכלית גדולה, לכו לעשות בדק בית"
המשבר במכון וולקני: ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח״כ איימן עודה, הודיעה היום, כי תקדם חוק שיגן על מכון וולקני באופן עתידי מפני קיצוצים רוחביים בתקציב המדינה. לאחר שהחליטה הממשלה לקצץ באופן ניכר את תקציבו של המכון החקלאי, השבוע הופסקה העבודה על כ-700 מחקרים פעילים, ומנהלי המכון הורו לחוקריו לא לרכוש ציוד נדרש למעבדות שכן הקופה התרוקנה. ח״כ עודה אמר בדיון כי "ראיתי במו עיניי את המחקר הנפלא במכון. פיתוחים שמקדמים את הכלכלה, הבריאות והסביבה בצורה משמעותית. המכון ספג קיצוצים משמעותיים בשנים האחרונות ועכשיו הממשלה גוזרת גזר דין מוות על המכון עם קיצוץ של כמעט 25% מתקציבו. זה מתווסף לקיצוצים רוחביים נוספים במחקר ופיתוח בתקציב המדינה".
ד״ר שמואל אסולין, ממלא מקום מנהל מכון וולקני הסביר על המצב התקציבי החמור במכון: ״כרגע אין פעילות מחקרית במכון. המכון מושבת בגלל הקיצוץ הדרסטי שהושת עליו בתקציב המתוקן לשנת 2024. אי אפשר לבצע רכש ואי אפשר להוציא שקל החוצה. גם ב-2023 קיצצו אותנו, אבל זה היה לקראת סוף השנה והצלחנו לסיים. עכשיו אנחנו בתחילת השנה והכסף נגמר. אנחנו חשופים במאה מיליון שקלים להסכמים מול גופים ישראלים ובחו״ל. כתבתי מכתב לאגף התקציבים בנושא והם לא ענו. היינו אמורים לקבל 343 מיליון שקל לפני התיקונים. כרגע הוא עומד על 276.5. זה 21% קיצוץ. אם לוקחים 20 מיליון שקל נוספים שמוקפאים, מגיעים ל-25%. על זה גם מקצצים לנו 24 תקני כוח אדם, אחרי שקיצצו 21 תקנים ב-2022. אני לא מכיר מכון מחקר שמצליח לשרוד ככה".
מכון וולקני נוסד לפני 103 שנה. הוא מייצר טכנולוגיות פורצות דרך בתחום החקלאות, ומחקריו הפכו לאורך השנים לחברות מסחריות. בזכות עבודת המכון, ישראל נחשבת למובילה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות. לפי בדיקות שנעשו במכון, כל שקל שמשקיעה המדינה במכון וולקני, מייצר 17 שקלים. למרות שמדובר במנוע צמיחה משמעותי עבור ישראל, בשל הקיצוצים נאלץ כעת המכון להיאבק על עתידו וראשיו מזהירים כי בתוך זמן קצוב יאלץ לסגור את דלתותיו. הסכום הנדרש לשימור פעילותו כעת, הוא 60 מיליון שקלים, אותם מסרב משרד האוצר לשחרר בחזרה למכון.
פרופ׳ אבי צדקה, יו״ר ועד העובדים, אמר כי ״הפגיעה היא לא רק בנו ישירה. זה שמדינת ישראל סוגרת את הכספים למדענים הראשיים ולרשות החדשנות, היכולת שלנו לגייס כספים מהמקורות האלה יורדת. אנחנו במצב שבו אם נשבר לי הכיסא במשרד, אני צריך לגייס כסף כדי לתקן אותו. השגנו מיליוני יורו למחקר מהאיחוד האירופי, אבל ברגע שהברז שההנהלה סגור, אני לא יכול להוציא שקל אחד. אנחנו מוסד רשמי של המדינה ואף אחד לא מתייחס. אני פונה למשרד האוצר. למה אתם רוצים לפגוע בנו?״.
חברי הכנסת הצביעו על פיתוחים של מכון וולקני; פטריות כמהין שגדלות בערוגות, זני כורכום קלים לגידול, זני עגבניות שרי וצמחים אמידים לחום. "זה כסף קטן שמביא פעילות כלכלית גדולה, החזר ההשקעה של מחקר ופיתוח זה הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות. לכו לעשות בדק בית. אנחנו רוצים שחוקר בן 25, במקום שייגנבו אותו להארוורד, יישאר בישראל ויבצע מחקר חקלאי. אל תפגעו במחקר שהוא מנוע לצמיחה כלכלית", אמר ח"כ מיכאל ביטון. ח"כ מטי צרפתי הרכבי אשר יזמה את הדיון אמרה: "הדבר הכי חשוב במדינת ישראל זה ההון האנושי ומרסקים אותו באבחת סכין, יש לנו את המוניטין האקדמי שלנו וגם את זה מרסקים. יש לנו סכנה של בריחת מוחות שזולגים החוצה, כי אנחנו מדינה שאוכלת יושביה. מדובר על נזק בלתי הפיך. אחרי ה-7 באוקטובר לא הייתי מצפה לקיצוץ, אלא להגדיל את התקציב״.
מנהלת אגף תקציבים במשרד החקלאות הסבירה כי "השר הנחה לא לפגוע בחקלאים ובחקלאות בגלל האתגרים איתם הם מתמודדים מאז ה-7 באוקטובר – אם נרצה להגדיל תקציבי מחקר תהיה פגיעה בתמיכות לחקלאים". נציג משרד האוצר טען כי סוכם על קיצוץ רוחבי במשרד, וכי ההחלטה איך לפרוט את הקיצוץ היא לפי שיקולו של השר. לדבריו, למשרד האוצר הוצעו מקורות אחרים לקיצוץ, בעוד שהקיצוץ לא יוביל לסגירת המכון. ח״כ נעמה לזימי התרעמה על דבריו ואמרה: ״הכסף שקוצץ גורר נזק בלתי הפיך למכון. האוצר התרגל שמטיחים בנו משפט אחד ושם זה נגמר. למה האוצר, בזמן מלחמה, כשכל המדינה מתנדבת אצל החקלאים, רואה בזה הזדמנות לחזון חיסול החקלאות שלו?״.
בשבועות האחרונים נדון הנושא בוועדת הכספים, אך לא נמצאו פתרונות. ח״כ ינון אזולאי התחייב בדיונים לנסות לסייע במציאת פתרון לנושא, אך עד כה לא נעשה דבר והקיצוץ הרחב נותר בעינו. שר החקלאות, אבי דיכטר, טען כי במשרד האוצר אמרו למשרדו כי הקיצוץ בתקציבי המשרדים הם שוויוניים, אך לבסוף התברר שמשרד החקלאות ספג את הקיצוץ הרחב ביותר בממשלה (כ-12%) בעוד שישנם משרדים שקיבלו תוספת תקציב. דיכטר, כעת, מאיים לא לתמוך בתקציב המדינה בשל כך. למרות שתקציב משרד החקלאות קוצץ ב-12%, החליט דיכטר לקצץ את תקציבו של מכון וולקני בכ-21% בכדי לא להעמיק את הפגיעה בתמיכה הניתנת לחקלאים לאחר המלחמה.
לדברי סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, שייצג את משרדו בדיון,״אני לא יכול לעצור את התמיכות לחקלאים שנפגעו בגלל המלחמה. תרומתו של המכון לעולם החקלאות והמדע ענקית. הוא מוסיף כבוד למדינה. קיצוץ במכון יגרום להפרת הסכמים ועצירת מחקרים. מחקר שנעצר, קשה להניע אותו מחדש. זה ייצר המון הפסדים למדינה. המכון מצליח לגרום לחסכון ענק למדינה בזכות ההמצאות שלו. סגרו לנו את השיבר הראשי, המים לא זורמים בברז. קיצצו לנו 12% במשרד החקלאות, משרדים אחרים קיבלו תוספת. אנחנו מנסים למצוא כל דרך למנוע את הקיצוץ. ישבנו עם האוצר ונענינו בשלילה״.
ח״כ יוראי להב הרצנו תקף את סגן השר ואמר: ״הממשלה שלכם החליטה לסגור את מכון וולקני, שמייצג את תמצית הציונות. אתם חתומים על הקיצוץ הזה. זה סיפור קפקאי. נציג ממשלת ישראל שולח את האופוזיציה לעבוד. אתה מחליט להעביר כסף לזהות יהודית במקום למחקר". ח״כ אחמד טיבי, אמר כי ״יש להצביע על האחראים לקיצוץ הזה. גם האוצר וגם החקלאות. זה סיכון מחושב. אם המכון היה מסונף למרכז האוניברסיטאי באריאל, שר האוצר לא היה נוגע בו. יש לכם ספק בכלל? במשך שבועיים ראינו הזרמה של מאות מיליונים בוועדת כספים למשרד של סטרוק. ראינו הזרמת תקציבים לזהות יהודית ב-5 משרדים שונים. אתה נציג הממשלה (למשה אבוטבול, ש.א) הורס את וולקני״. אבוטבול תקף בתגובה את האופוזיציה וטען כלפי נציגי הממשלה הקודמת: ״הרסתם את החקלאות, לא נקצץ בתמיכות לחקלאים. אנחנו נתקן את השטויות שעשיתם״.
