בלעדיביהמ"ש קבע: גם האם הגנטית וגם היולדת - אימהות של התינוקת שנולדה
בלעדי
ביהמ"ש קבע: גם האם הגנטית וגם היולדת - אימהות של התינוקת שנולדה
כחלק מהקשר הזוגי ביניהן, החליטו שתי הנשים להביא ילד/ה לעולם, על ידי הפריית ביצית של האם הגנטית בזרע של תורם אנונימי, והשתלת אותה ביצית ברחמה של האם היולדת. נציגי היועצת המשפטית לממשלה התנגדו להצהרה כי האם הגנטית היא גם אם התינוקת, אולם בית משפט קיבל תביעת האימהות
פסיקה ייחודית: בית משפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל אתמול תביעה של שתי נשים שהיו בעבר בנות זוג והצהיר שהאם הגנטית היא גם האם של התינוקת שילדה בת הזוג השנייה. בכך לא קיבל השופט את עמדת באי כוח היועצת המשפטית לממשלה וקבע כי לא עלה בידם "להניח טעמים שיש בכוחם לגרוע מזכותה הטבעית של האם הגנטית להכרה באימהותה לגבי הקטינה, על בסיס הזיקה הגנטית ביניהן. דין התביעה להתקבל ואני מצהיר בזאת שהאם הגנטית היא אמה של הקטינה. אין בהצהרה זו כדי לגרוע ממעמדה ההורי של האם היולדת לגבי הקטינה". השופט שמואל בר יוסף קבע כי "מאחר שמדובר בסוגיה, שעדיין אין לגביה הלכה מנחה או מחייבת, אינני עושה צו להוצאות".
מפסק הדין שניתן אתמול עולה כי כחלק מהקשר הזוגי ביניהן, החליטו שתי הנשים התובעות להביא ילד/ה לעולם, על ידי הפריית ביצית של האם הגנטית בזרע של תורם אנונימי, והשתלת אותה ביצית ברחמה של האם היולדת שיוצגה על ידי עו"ד טלי בן יקיר.
במהלך ההיריון נפרדו התובעות. במסגרת ההליך המשפטי עמדתן המשותפת של הנשים היתה כי יש להצהיר על האם הגנטית כאמה של הקטינה. מנגד, טענו נציגי היועצת המשפטית לממשלה כי הדין הישראלי רואה באם היולדת אם בלעדית של היילוד, כל עוד לא כוננה הורות נוספת בצו שיפוטי. עוד נטען כי להצהרה על האם הגנטית כאמה של הקטינה עלולות להיות השלכות רוחב מרחיקות לכת, לרבות אפשרות ליצירת מצב של שלושה הורים, שאינו מוכר בדין הישראלי. עוד נטען כי הפתרון הנכון הוא מתן צו הורות פסיקתי. למעשה, נטען כי קבלת העתירה משמעותה הוספה פסיקתית של הורות שאיננה מוכרת בדין.
מנגד, טענה האם הגנטית באמצעות עו"ד שמואל מורן ועו"ד נועה גלרמן כי דחיית הבקשה תגרום לחוסר שוויון בין האימהות ותפגע בטובתה של הקטינה. עוד נטען כי אין חשש להורות משולשת מאחר שאין חולק שאבי הקטינה הוא תורם אנונימי וכי זיקה גנטית היא העילה המרכזית להכרה בהורות. השופט בר יוסף קבע כי "במקרה של אב גנטי ידוע, יכול ויהא על בית המשפט להכריע בין אימהותה של אם יולדת לבין אימהותה של אם גנטית, או בין אימהותן של שתי אלה לבין אבהותו של האב הגנטי. הכרעה זו תיפול לפי טובתו של הילד בכל מקרה ומקרה. ברם, מאחר שמחלוקת הורית כאמור לא קיימת במקרה דנן, אף לא ניתן להצדיק בעטיה פגיעה בזכותה היסודית של האם הגנטית להכרה באימהותה לגבי הקטינה", נקבע.
עו"ד שמואל מורן, בא כוח האם הגנטית מסר בתגובה: "בית המשפט צעד עוד צעד קטן אך חשוב בהכרה בזכות להורות הנובעת משינויי העידן הטכנולוגי".
עו"ד טלי בן יקיר, המייצגת את האם היולדת מסרה בתגובה כי "במצב הנוכחי בו קיימות שתי אימהות וזרע של תורם אנונימי, טובת הילדה היא כפי שקבע בית משפט הנכבד בפס"ד והיא הכרה גם באם הגנטית כאם".
