דעהכך יצליח משרד החינוך לטפל באלימות בבתי הספר
דעה
כך יצליח משרד החינוך לטפל באלימות בבתי הספר
יש לשלב באמצעי מדידת האלימות את בחינת הקשר בין התוקף למותקף, ואת ערכו החברתי של התוקף. כל עוד משרד החינוך מבצע מדידות שטחיות שמתעלמות מאופי התקיפות, אין לצפות לשינוי בהיקפי האלימות
השנה הצטרף משרד החינוך לגל העולמי של העיסוק בהכשרה רגשית חברתית – ובחר לארוז זאת מחדש תחת המושג הלועזי העולמי - SEL. התוכן נותר דומה ועוסק בפיתוח יכולות רגשיות חברתיות בקרב תלמידים.
הכוונות טובות והמאמץ רציני, ומקבלי ההחלטות רואים בפיתוח יכולות חברתיות כלי מהותי בבוא משרד החינוך לטפל בבעיית האלימות המחמירה בבתי ספר. אולם מקרי האלימות העולים על גדותיהם ושאנו עדים להם בעת האחרונה מעידים דווקא על קושי ביכולותיו של משרד החינוך בבואו לטפל בבעיה.
משרד החינוך אינו מצליח להפחית את שיעורי האלימות משום שאינו מודע להיקף תופעת האלימות ומאפייניה החדשים. כלי מדידת האלימות שבהם עושה שימוש חוטאים למטרתם משום שבבסיסם כשל מובנה.
שאלון אח"מ לדוגמא, כלי המדידה העיקרי של משרד החינוך את האקלים הבית ספרי, למרות שמדובר בשאלון בן עשרות רבות של שאלות נותר ברזולוציות נמוכות ולכך השפעה שלילית ישירה על הבנת תופעת והיכולת להתמודד עמה ביעילות. למשל, נשאל התלמיד בשאלון ו"מה סוג האלימות" ו-"מי הגורם התוקף" האם הוא מהכיתה או מהשכבה או אולי מצוות ביה"ס, אך זאת זאת ללא שום התייחסות לערך הקשר בין התוקף למותקף. האם האלימות הגיעה ממישהו שמוגדר על ידי התלמיד המדווח כחבר או ממישהו מהכיתה שאינו חבר? ועוד.
ולא רק שמשרד החינוך עיוור לתוקפנות בתוך החברויות ואינו מודד אותה, הבעיה היא כפולה כי לרוב מדובר בסוג תוקפנות עליה גם תלמידים אינם מדווחים. ילדים נמנעים לדווח על תוקפנות בתוך החברות וגם על מקובלים-תוקפנים קרי בעלי יכולות רגשית חברתיות גבוהה, הינם פופולאריים.
וכך כאשר משרד החינוך ממוקד בביטוי אלימות בצורתה הגלויה והמדווחת ממילא הנעשית על ידי מוחלשים, מרקע מורכב שהתנהגותם האלימה היא מוצא אחרון להגדרה עצמית, מתמקד בעצם בחלק קטן ומאד מהתופעה הרחבה בהרבה. לעומת זאת, האלימות שאינה נמדדת - זו בתוך החברויות ומצד ילדים מקובלים גורמת סבל רב יותר מאלימות פיזית אקראית. דוגמה לכך היא כמות המבוגרים שהחרם עדיין נוכח בחייהם.
כמובן שפיתוח יכולות אלו בביה"ס חשוב וקריטי אך מי שמסתמך על כך להפחתת אלימות חברתית ימצא עצמו שוקע בה. פיתוח יכולות ככלי למאבק באלימות ובחרמות לא רק שהוא מפספס כי התלמידים הגורמים לחרם הם ממילא בעלי יכולות גבוהות.
לטעון כי "מפעילי החרם" חלשים בכישורים החברתיים-רגשיים שלהם זה להתעלם מיכולת הבחירה וההפעלה של אותו ילד או ילדה לנהוג בדרך אחת או אחרת. ילד שהצליח לארגן את כיתתו להחרים ילד אחר הפגין בכך יכולות רגשיות חברתיות ואינטליגנציה מפותחת, שכן הוא זיהה איום על מצבו החברתי והוביל מיזם חברתי לשמירה על מעמדו. הוא פעל באמצעות גיוס ילדי הכיתה, נאבק בכוחות שמבקשים ממנו למנוע את המיזם החברתי שהוא מוביל, גם כאשר הושעה הביתה.
בלתי אפשרי לטפל במה שלא רואים או במה שרואים אבל מתעלמים ממנו. יש לשלב באופן מיידי באמצעי מדידת האלימות בחינת ערך הקשר בין התוקף למותקף ואת ערכו החברתי של התוקף. כל עוד משרד החינוך מבצע מדידות שמשאירות שטח עיוור אין לצפות לשינוי בהיקפי האלימות.
יונה צ'ונה הוא מנכ"ל וממייסדי עמותת "מצמיחים", הפועלת למניעת אלימות בבתי ספר
