שילמדו עברית: משרד החינוך בקושי מספק תכנים בערבית ברשת
שילמדו עברית: משרד החינוך בקושי מספק תכנים בערבית ברשת
העובדה שרבע מהתלמידים בארץ משתייכים למגזר הערבי לא ניכרת, בלשון המעטה, באתרי האינטרנט ובחשבונות המדיה החברתית שהמשרד מפעיל. "היעדר התרגום וההנגשה של אתרי משרד החינוך פוגע בזכות של התלמידים הערבים ללמוד ולהתפתח, כמו גם בתחושת השייכות שלהם למדינה"
אף שכרבע מתלמידי מערכת החינוך הם דוברי ערבית כשפת אם, כמעט כל אתרי האינטרנט של משרד החינוך וחשבונות המדיה החברתית שלה אינם מונגשים כלל בערבית או מציעים רק תכנים בודדים בשפה זו – כך לפי ממצאי בדיקה שערך איגוד האינטרנט, שפורסמו היום. "דיגיטציה במערכת החינוך אמורה לצמצם פערים ולהנגיש שירותים זהים לכלל האוכלוסייה", אמרה דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט. "מה שקורה בשטח זה ההפך המוחלט".
כיום, כרבע מכ-1.9 מיליון התלמידים בבית הספר בישראל הם דוברי ערבית כשפת אם - וזו גם שפת הלימוד שלהם עד כיתה י"ב. על מנת לבדוק את ההתאמה של שירותי משרד החינוך לאוכלוסייה גדולה זו ביצע ביוני איגוד האינטרנט בדיקת עומק שכללה את 12 האתרים ואת 23 חשבונות המדיה החברתית שמפעיל המשרד. אתרים וחשבונות אלה הם דרך התקשורת העיקרית של משרד החינוך עם הציבור הרחב והם מספקים מידע שוטף ופרטני לתלמידים, להורים, לצוותי ההוראה, למסדות החינוך ולרשויות.
אתרי וחשבונות משרד החינוך מופו על סמך חיפושים במנועי חיפוש ובפלטפורמות השונות, ובדיקת הודעות ופרסומים לתקשורת של משרד החינוך. לגבי האתרים, נבדק האם הם מכילים סרגל שפה, כלי שמאפשר להחליף את שפת התוכן באתר, והאם האתר בכלל מספק תוכן בערבית. לגבי חשבונות מדיה חברתית, אחרי מיפוי החשבונות בעברית נבדק האם מפעיל המשרד חשבונות מקבילים ייעודיים בערבית - ואם לא, האם מפורסמים בחשבונות בעברית גם תכנים בערבית.
הממצאים לא מרשימים כלל, בלשון המעטה. מבין 12 אתרי משרד החינוך, רק שלושה מונגשים בצורה רחבה בערבית – כותר הילקוט הדיגיטלי (ספרייה מקוונת של ספרי לימוד בהוצאת מט"ח), אתר המקפצה (שיעורי הכנה קבוצתיים לבגרויות) ואתר שיתוף (שכפי שמעיד שמו, מיועד לשתף מורים, תלמידים ואזרחים בסוגיות של ניהול ופיתוח, בהן עוסק המשרד). שני אתרים נוספים - פורטל עובדי ההוראה (שמרכז מידע אישי וכללי של צוותי חינוך ומאפשר לבצע פעולות כמו הפקת אישורים) והקטלוג החינוכי (שמרכז פרטי תוכן ומידע מעולם החינוך) - אינם מונגשים בערבית ולא כוללים סרגל שפה, אך מכילים כמה פרטי תוכן בערבית, דוגמת הקלטות שיעורים או ספרים דיגיטליים.
שבעת האתרים הנותרים לא כוללים כל תוכן בערבית. מבין אלה בולטים במיוחד האתר הרשמי של משרד החינוך ופורטל התלמידים שמנגיש מידע על ציוני בגרות, פתרון בחינות, לימודים אקסטרניים ועוד, כמו גם פורטל ההורים של משרד החינוך ופורטל מוסדות החינוך.
במדיה החברתית המצב לא טוב בהרבה. מבין 23 חשבונות שזוהו באיגוד, רק שניים – דף הפייסבוק הרשמי ומערכת השידורים הלאומית ביוטיוב (מהלך שהושק בתקופת הקורונה ומרכז שיעורים מקוונים לתלמיד א' עד ו') – זמינים גם בערבית. לערוץ היוטיוב של אקדמיה ברשת אין ערוץ מקביל בערבית, אך 25% מהסרטונים בו הם דוברי ערבית או שצורף להם תרגום לערבית. בנוסף, בערוץ היוטיוב הרשמי של משרד החינוך הועלה בין יולי 22 ליוני 23 סרטון אחד בערבית (מתוך 33 סרטונים בסך הכל). שאר 19 חשבונות המדיה החברתית שזוהו, ובכללם חשבונות האינסטגרם, הטיקטוק ו-X (לשעבר טוויטר) הרשמיים ועמוד זכויות התלמיד בפייסבוק, לא כוללים מקבילה או תכנים בערבית.
זאת ועוד: גם בחשבונות שזמינים בערבית יש פערים לעומת החשבונות בעברית. לדברי האיגוד, התוכן בעמוד הפייסבוק בערבית מצומצם ביחס לעמוד בעברית ומתמקד בעדכונים קהילתיים לעומת סיפורי השראה ועדכונים ארציים. "עמוד הפייסבוק בשפה הערבית נחשב למקור המידע היחידי של משרד החינוך לחברה הערבית מאחר שאין אתר רשמי פעיל בשפה הערבית. מספר אתרים ועמודים בעברית של משרד החינוך אף מפנים אל עמוד הפייסבוק בערבית, אף על פי שהוא מכיל מידע דל ושטחי מאוד", אמרו באיגוד.
הפער בין ההיצע בעברית להנגשה בערבית בולט במיוחד לאור הביקוש הגדול, ביחס לאוכלוסיית התלמידים, לתכני המשרד בערבית. מספר העוקבים של דף הפייסבוק הרשמי של המשרד בערבית עומד על 169 אלף, כ-56% ממספר העוקבים אחרי הדף המקביל בעברית. למערכת השידורים הלאומית בערבית 35.5 אלף עוקבים, כ-54% לעומת המקבילה בעברית. זאת, בשעה שתלמידים ערבים מהווים, כאמור, רק 25% ממספר התלמידים. ייתכן שהעניין הגובר בעמודים אלה נובע מכך שאין לדוברי הערבית חלופה אחרת בדמות אתר רשמי. ואולם, הוא מצביע לכל הפחות על צורך בקרב תלמידים דוברי ערבית במידע ועדכונים ממשרד החינוך בשפתם, שנכון להיום לא מקבל מענה מטעם המשרד.
"היעדר ההנגשה לשפה הערבית מעמיק את הפערים הקיימים גם ככה במערכת החינוך בגלל חוסר בתשתיות ותקציבים ברשויות המקומיות", אמרה אסעד ניקולא מאיגוד האינטרנט. "היעדר התרגום וההנגשה של אתרי משרד החינוך פוגע בזכות של התלמידים הערבים ללמוד ולהתפתח, כמו גם בתחושת השייכות והאמון שלהם במערכת החינוך ובחברה בישראל בכלל. בנוסף, הוא פוגע ביכולת של המורים להעשיר את התכנים המועברים לתלמידים ולספק להם חוויית למידה זהה לשאר האוכלוסייה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בשנה האחרונה המשרד פועל לתיקון ושדרוג הנגשת המידע בשפה הערבית למספר קהלי יעד ולהרחבת השירותים הניתנים. אתר המשרד עבר בימים אלה לתשתית של מערך הדיגיטל, שם יש לו ממשק מלא בערבית שנמצא בתהליך הקמה ויעלה בקרוב. בימים אלה, המשרד מגייס עורכת תוכן מהחברה הערבית שתנהל את האתר ותתפעל אותו באופן שוטף.
"לצד זאת, המשרד מפעיל דף פייסבוק פעיל בשפה הערבית המנגיש הודעות דוברות ומידע רב. בנוסף, עם פתיחת שנת הלימודים יוקמו ערוצים בפלטפורמות חברתיות נוספות, לרבות טיקטוק ואינסטגרם. בימים אלה גויסה גם עובדת מהחברה הערבית (סטודנטית) שתסייע בקידום הרשתות החברתיות הקיימות ובתפעול הערוצים החדשים. חינוך תעבורתי הכולל מאגר שאלות לתיאוריה וסימולטור למבחן מונגשים בעברית ובערבית. כל אלה יתווספו למידע הקיים בשפה הערבית בפורטלים".
