מחקר: פער ההכנסות בין בעלי עסקים לא חרדים וחרדים – 54%
מחקר: פער ההכנסות בין בעלי עסקים לא חרדים וחרדים – 54%
מהמחקר עולה כי כ-50% מבעלי העסקים החרדים שהכנסתם נמוכה מהממוצע שבעי רצון מהעסק. בין ההסברים - לבעלי עסקים חרדים אין מוטיבציה להגדיל הכנסות בגלל נורמת ההסתפקות במועט ואין תרבות של התייעצות עם חברים בענייני עבודה
הפער בהכנסות בין בעלי עסקים לא חרדים וחרדים עומד על כ-54%. שתי סיבות מרכזיות לפער הזה הן העדר כישורים עסקיים ודיגיטליים וחוסר מוטיבציה לשיפור, שמונע פנייה לסיוע. לקידום עסקים חרדים יש חשיבות כלכלית רבה משום שהם מהווים אפשרות תעסוקה שאינה מחייבת לימודי ליבה והכשרה אקדמאית וכן גם מייצרים מקומות עבודה ידידותיים לחרדים. כך עולה ממחקר שמפרסמים היום ד"ר איתן רגב, איציק קרומבי ושני זוסמן-אפרתי מהמכון החרדי למחקרי מדיניות.
בעוד גברים מהווים 57% מבעלי העסקים בקרב יהודים הלא חרדים, כלומר רוב משמעותי, הם מהווים רק 48% מבעלי העסקים החרדים. הדבר נובע כמובן מנורמת הלימודים בישיבה. שיעור בעלי העסקים בחברה החרדית עומד על 11%, כמו בקרב היהודים הלא חרדים. אך ההבדלים דרמטיים. בעל עסק חרדי משתכר בממוצע 7,300 שקל ואילו יהודי לא חרדי – 11,200, שהם 54% יותר. אצל הגברים הפער הוא 57% ואצל הנשים 34%. הבדל נוסף: שיעור העסקים החרדים המעסיקים עובדים עומד על 25% לעומת 30% במגזר הכללי.
החוקרים מונים שורת סיבות להכנסות הנמוכות יותר הגברים החרדים. אחת מהן היא כישורים עסקיים ודיגיטליים נמוכים. למרות זאת, 60% מבעלי העסקים החרדים לא קיבלו כל סיוע מגוף כלשהו אם כי לא הכירו את האפשרות ואם כי לא חשוב שם צריכים. כמו בחברה הכללית בעלי עסקים חרדים אקדמאים משתכרים יותר מבעלי עסקים לא אקדמאים, אך רק חמישית מהחרדים הם אקדמאים. העניין הוא שאת המיומנויות העסקיות והדיגיטליות הנדרשות לניהול עסק ניתן לרכוש בקורסים קצרים. אבל לשם כך יש לידע את בעלי העסקים על האפשרות ולשכנע אותם שהיא כדאית.
מעניינת במיוחד העובדה ש-50% מבעלי העסקים החרדים שהכנסתם נמוכה מהממוצע שבעי רצון מהעסק. החוקרים מציעים שני הסברים לתופעה המפציעה: ערך ההסתפקות במועט בחברה החרדית וכן החשש שהגדלת העסק תביא להרבה יותר בירוקרטיה והתעסקות עם הרשויות.
איש העסקים החרדי אלי פלאי, שהוא נשיא המכון, מסביר ש"המוטיבציה של אנשים זה לא למקסם את הרווח אלא להתפרנס בכבוד. קבוצת ההשוואה שלהם חיה באותה רמת חיים". פלאי אומר שחשיבות לזהות את המוטיבציה כדי לדעת איך להסביר לאנשים שהם יכולים וכדאי להם להגדיל את הפרנסה.
מ"מ מנכ"ל עיריית ביתר עילית לשעבר, מאיר הירשמן, היום חוקר במכון, אומר ש"אדם חילוני שהקריירה שלו זה לעשות כסף יקבל משוב חיובי לחלוטין מהחברה. הוא לא יתקל במבט או בגישה שכל מה שמעניין אותו זה כסף". ד"ר איתן רגב אומר ש"שיש פה שאלה של ביצה ותרנגולת. אנחנו לא בטוחים אם הם מספרים לעצמם שהם מרוצים כדי לא להתבאס שהעסק מרוויח מעט".
עוד תופעה חברתית מעניינת היא מיעוט השימוש ברשתות הכרויות. 41% מבעלי העסקים החדשים לא התייעצו עם איש. הסבר אחד הוא שהשיח החברתי החרדי אינו עוסק בעסקים ועבודה בין היתר כי תמיד יהיו נוכחים אנשים שלא עובדים. ההסבר השני שנאמר לא לציטוט הוא שמערכת החינוך החרדית מעודד בחורי ישיבות לראות עצמם כמי ששולטים בכל הידע החשוב וזה פוגע בהם בעולם שמחוץ לישיבה. החוקרים ממליצים לקבוע לראשונה יעדים ממשלתיים לפתיחה וקידום של עסקים חרדים וכן לקדם מודעות של בעלי עסקים חרדים לכלים שבאמצעותם הם יכולים לשדרג את העסק.
המחקר אינו מזכיר כלל את העובדה שהשימוש בכסף שחור רווח יחסית בחברה החרדית, כפי שהראה בעבר רגב עצמו. רגב אומר ש"גם אם יש תופעה של הכנסות בשחור, ההכנסות בעסק חרדי עדין נמוכות יותר". נושא שמעורר שאלות במיוחד הוא הנתון שלפיו השכר הממוצע של שכירים בעסקים חרדיים הוא כמחצית השכר הממוצע בעסקים בבעלות יהדות לא חרדית. סביר שהנתון הזה מושפע לפחות בחלקו ממצב שבו חלק מהשכר משולם בשחור.
