נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "מעסיקים ניצלו את הקורונה כדי להיפטר מעובדים"
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "מעסיקים ניצלו את הקורונה כדי להיפטר מעובדים"
דו"ח נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2020 - שנת הקורונה הראשונה - מציג עלייה של 40% בתלונות לנציבות; מספר הפניות בנושא אפליה על רקע הריון קפץ ב-70%, מספר התלונות על רקע גיל גדל ב-36%. הנציבה, מרים כבהא: "האצבע היתה מאוד קלה על ההדק. הרבה מעסיקים ניצלו את התוהו ובוהו והכאוס"
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, מרים כבהא, אומרת ש"מעסיקים ניצלו את הקורונה כדי לפטר ולהיפטר ממי שלא היו יכולים לפטר קודם, באמתלה של מצוקה כלכלית. האצבע היתה מאוד קלה על ההדק, והרבה מעסיקים ניצלו את התוהו ובוהו והכאוס". כבהא אמרה את הדברים לרגל פרסום דו"ח נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2020, השנה בה החל משבר הקורונה. מהדו"ח עולה שמספר הפניות בנושא אפליה על רקע הריון קפץ ב-70%, מ-134 פניות ב-2019 ל-227 ב-2020. מספר התלונות על רקע גיל גדל ב-36%, מ-80 ל-109 - והגיע לשיא של כל הזמנים.
בשנת 2020 התקבלו 1,094 פניות בנציבות השוויון. מדובר במספר הפניות הגבוה ביותר מאז הקמתה של הנציבות, ובעלייה בשיעור של 40% לעומת 780 תלונות שהתקבלו ב-2019. כבהא מסכימה שעלייה של 40% היא נמוכה יחסית לגידול העצום בכמות המובטלים. "יש בעיית מודעות לאפשרות להגיש תלונה לנציבות", היא אומרת. "מספר התלונות משקף עד כמה מודעים לנציבות וגם את עצם ההחלטה להתלונן. הרבה עובדים מפחדים להתלונן, כדי שלא יצטיירו כ'טראבל מייקרים'".
די ברור שהציבור בעל המודעות הגדולה ביותר לאפשרות להתלונן בנציבות הן נשים, בשל נושא האפליה על רקע היריון. כך, 67%, שני שליש מהפונים לנציבות, הן נשים; 47%, כמעט מחצית מפניות הנשים, היו על רקע הרחבת משפחה וטיפול בילדים: 34% על רקע היריון, 5% בשל טיפולי פוריות ו-8% בנושאי הורות. מספר הפניות בנושא אפליה על רקע היריון גדל ב-70%, מ-134 פניות ב-2019 ל-227 ב-2020. מספר הפניות בנושא אפליה על רקע טיפולי פוריות גדל בקרוב ל-160%, מ-14 תלונות ב-2019 ל-36 ב-2020.
דווקא בשנת הקורונה והמעבר לעבודה מרחוק גדל פי חמש מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים, מ-17 פניות ב-2019 ל-78 פניות ב-2020. זהו המשך מגמת העלייה מאז 2015, אז עמד מספר הפניות על 7. סיבה מרכזית לכך היתה פגיעה של מעסיקים בעובדים חרדים וערבים, המתגוררים בישובים שהוגדרו אדומים.
בשנת 2018 ירד כמעט בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע הטרדה מינית, ל-18 פניות, אך בשנתיים האחרונות הוא שב ועלה - ל-28 פניות ב-2019 ו-27 פניות ב-2020. זאת, למרות שבשל העבודה מרחוק היתה צריכה לכאורה להיות גם ירידה משמעותית במספר הפניות.
בנוסף עולה מהדו"ח כי רק 12% מהמתלוננים לנציבות הם ערבים, למרות שייצוגם בכוח העבודה גדול בהרבה. 2.3% מהמתלוננים הם יוצאי אתיופיה, מה שמעיד על מודעות גדולה לקיום הנציבות במגזר זה - אבל רק 1.5% הם יוצאי ברה"מ לשעבר, למרות שייצוגם באוכלוסייה גדול פי כמה מזה של יוצאי אתיופיה. רק 0.4% מהמתלוננים נמנים עם הציבור הדתי לאומי, ו-1% עם הציבור החרדי.
פעיל העולים אלכס טנצר, אומר ש"רוסים לא מתלוננים כי אין להם אמון והם לא מאמינים שזה יעזור". כבהא אומרת שבשנה הקרובה מתוכננת פעילות נרחבת להגברת המודעת בקרב העולים מברית המועצות לשעבר. היא מציינת שחלק משמעותי מ-16 התלונות שהגישו עולים היו על מעסיקים שחייבו אותם להתחסן נגד קורונה. לדבריה, "ראינו השנה עלייה גדולה בפניות של ערבים שבדרך כלל לא פונים. הנושא של גיל כיכב שם. הקורונה הגבירה את הפיטורים על רקע גיל, ואלה פיטורים קשים - כי לאנשים בגילאים האלה קשה לחזור לשוק העבודה".
הנציבות הגישה ב-2020 תביעה אחת, הצטרפה ל-9 תביעות במעמד "ידידת בית הדין" והשתתפה ב-36 הליכים נוספים. התביעה הוגשה בשם קצינת משטרה שטענה שלא קודמה לתפקיד בכיר בשל היותה אישה. בתביעה נטען כי המפכ"ל לשעבר, רב ניצב רוני אלשייך, אמר לקצינה בראיון כי "אני רציתי לשים שם גבר. חשבתי שזה נכון לשים שם גבר". טרם נקבע מועד לדיון בתביעה.
