פרשנותבג"ץ חתך התקציב לישיבות, אבל המאבק על הגיוס יחכה למאי
פרשנות
בג"ץ חתך התקציב לישיבות, אבל המאבק על הגיוס יחכה למאי
בית המשפט עצר רבע מתקציבי תלמידי הישיבות, כ־430 מיליון שקל בשנה, אך ההכרעה לגבי גיוס החרדים נדחתה לחודש מאי ומאפשרת לנתניהו לנסות לגבש מתווה השתמטות חדש ולשמור על הקואליציה. השוויון בנטל לא יתגשם בהסכמה אלא רק עם שלילת זכויות ותקציבים
אלה המשלים את עצמם בעקבות החלטות בג"ץ ביום חמישי, שהחל ממחר, 1 באפריל, יהיו תורים ארוכים של תלמידי ישיבות חרדים בבקו"ם, צפויים להתאכזב. בחודשיים הקרובים כמו בשבועות שקדמו להחלטה של בג"ץ, נשמע עוד ועוד על משא ומתן בין הקואליציה לחרדים ובין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בניסיון לגבש החלטת הממשלה שבה מתווה השתמטות חדש.
איך זה יכול להיות? מנהל האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות לבג"ץ, עו"ד תומר נאור, מסביר שהתנועה ביקשה שני צווים, אחד שיבטל את החלטת הממשלה לא לגייס את בחורי הישיבות והשני להורות על גיוסם. אבל כיוון שהחלטת הממשלה תפוג ממילא מחר בחצות, בג"ץ לא הוציא צו שיבטל אותה או מונע החלטת ממשלה חדשה. לכן בהחלט יכול להיות שעד הדיון שעליו הודיע בג"ץ במאי בעתירות הגיוס, תקבל הממשלה מתווה השתמטות חדש, שיתחפש כרגיל למתווה גיוס, ויכלול יעדים פיקטיביים שיסתמכו על סנקציות שאין סיכוי לממש.
בג"ץ אמנם הוציא ביום חמישי צו ביניים שאסר על המשך ההקצבות לכ־60 אלף מתוך כ־170 אלף תלמידי ישיבות חרדים. אבל במקביל הוא גם קבע שהדיון בנושא גיוס תלמידי הישיבות יערך במאי והעביר אותו להרכב של תשעה שופטים. לכן בניגוד לרושם שהתקבל לא רק שהוא לא דחה את בקשת ראש הממשלה לאורכה של חודש, הוא בעצם נתן לו חודשיים. גם אחרי הדיון סביר שכתיבת פסק הדין תארך כמה שבועות. מצד שני בכלל לא בטוח שלמפלגות החרדיות כדאי לחכות לפסק הדין ויכול להיות שעדיף להן ללכת לבחירות קודם לכן כדי להקפיא את המצב הקיים.
רבע מתקציב הישיבות ייעצר
גם אם הממשלה תצליח לקבוע מתווה השתמטות חדש, הדבר לא ישפיע על עצירת המימון. צו הביניים שהוציא בג"ץ ביום חמישי קובע שאין כל סמכות לתקצב תלמידים שמעמדם הצבאי אינו מוסדר. והחלטת ממשלה לא תקנה לתלמידים המשתמטים מעמד.
בכמה תלמידים ובכמה כסף מדובר? המדינה הודיעה לבג"ץ שיש 56,500 בחורי ישיבות שאיבדו ביוני 2023 את המעמד. אבל צריך לזכור שמאז עברו 9 חודשים. לכן אפשר להעריך שהמספר גדל ומדובר ב־60 אלף תלמידים מתוך כ־170 אלף תלמידי ישיבות המבוססות על השתמטות ו־195 אלף תלמידי ישיבות בכלל. התקציב שייעצר יעמוד על פי חישובי "כלכליסט" על כ־36 מיליון שקל בחודש וכ־430 מיליון בשנה. תקציב הישיבות עומד על 1.7 מיליארד, כלומר כרבע התקציב ייעצר.
לכן כל מי שמודאג מההשפעות המיסטיות מכך שלא נתמוך בלומדי תורה, כמו שהזהיר המנהיג הרוחני החדש של דגל התורה ראש ישיבת סלובודקה הרב דוב לנדו, יכול להירגע. גם אחרי עצירת התקציב ישראל תמשיך לתמוך בכ־145 אלף תלמידים ישיבות חרדים ואחרים, כאלה שיש להם פטור מלא משירות וכאלה שלומדים בישיבות שמכוונות לשירות. כלומר היא תמשיך להיות התומכת הגדולה ביותר בהיסטוריה של לימודי תורה.
חסד גדול עשה בג"ץ עם הישיבות בקביעה שמי שתוקף דחיית השירות שלו (הדחייה היא לשנה) עוד לא פג ימשיך לקבל תקציב. כיוון שעברו 9 חודשים מאז שחוק ההשתמטות פקע ב־1.7, המשמעות היא שהחודש תיעצר הקצבה כנראה רק ל־45 אלף תלמידים, ובשלושת החודשים הבאים יתווספו 5,000 תלמידים כל חודש. 250 ישיבות צפויות לרדת על פי הצו אל מתחת לסף התלמידים הדרוש לקבל תקציב. בג"ץ קבע שהן ימשיכו לקבל למרות זאת תקציב עבור התלמידים שיש להם פטור קבוע משירות. ועדיין כל חודש שיעבור ללא תקציב יקרב ישיבות נוספות לפשיטת רגל.
סביר להניח שבשבוע הקרוב יופעלו על משרד החינוך לחצים כבדים לשלם החודש בטענה שהתשלום מתייחס למרץ. אלא שהסיכויים של מהלך כזה להצליח קלושים מהר. בג"ץ היה חד־משמעי בקביעה שמדובר בתשלום לא חוקי. לכן גם במרץ הוא היה לא חוקי. למשא ומתן הצפוי על החלטת השתמטות חדשה של הממשלה יהיו מטרה משפטית ומטרה פוליטית. כמו תמיד בקואליציה שכל מטרתה הישרדות המטרה הפוליטית חשובה יותר.
המטרה המשפטית היא לנסות לשכנע את בג"ץ לתת עוד אורכות למערכת הפוליטית להעביר חוק שקר כלשהו. זה קשה במיוחד בתקופה הזו בגלל המלחמה ובגלל שבית המשפט המתין בסבלנות 7 שנים מאז שפסל את שני חוקי ההשתמטות הקודמים וסבלנותו פקעה. אבל המטרה החשובה באמת היא שכל זמן שמדברים על פתרון משפטי או חוקי הממשלה כנראה לא תיפול. זה אומר שבינתיים בחורי הישיבות יכולים להירגע ואין צורך לקנות כרטיסים לחו"ל כמו שאיים חתן פרס ישראל הטרי הרב הראשי לש"ס יצחק יוסף. אין צפי לגיוסם בחודשים הקרובים.
ברוח זו גדולי התורה של יהדות התורה הורו לחברי הכנסת לא לפרוש בינתיים ולנסות להעביר בכל זאת חוק השתמטות. המשבר הזה חשף לציבור המשרת הרב לנדו שהמחיש בנאום בחמישי בערב עד כמה החרדים ויתר הציבור חיים בשתי מדינות שונות שבאחת מהן יש מלחמה ובשנייה נלחמים רק בציונים. הוא אמר ש"אם יתמעטו לומדי התורה, זה עלול לבוא כקטרוג (עדויות שליליות בפני אלוהים שעלולות להעניש את כלל ישראל), והארץ תקיא את יושביה". כדאי לגלות לרב שהקטרוג כבר הגיע ב־7 באוקטובר, אולי בגלל שיש בעם כל כך הרבה משתמטים ופחות מדי חיילים, והארץ לא מקיאה את יושביה אלה קוברת אותם אחד אחרי השני.
"גיוס לצבא גרוע ממוות"
לא היינו מגיעים להחלטה הכל כך קשה לחרדים לולא חוסר הנכונות שלהם לפשרות הרבה קודם. בשבע השנים מאז פסל בג"ץ את שני חוקי ההשתמטות הקודמים המערכת הפוליטית התאמצה מאוד להעביר חוק השתמטות חדש. מי שמנעו זאת היו רבנים קיצונים מאגודת ישראל שעמדו על כך שהחוק יכיר בזכות הצעיר החרדי להשתמט וסירבו לחוק שיש בו אפשרות קלושה שבעולם עתידני יהיה תלמיד ישיבה שיגויס.
הציבור המשרת מתקשה להבין למה החרדים לא מסכימים אפילו ליעדים נמוכים של רבע או שליש מהמחזור. כדי להבין את זה צריך להקשיב למה שאמר מנהיג הפלג הירושלמי הקיצוני צבי פרידמן לפני כשבועיים בפגישה עם "אחים לנשק", כי "גיוס לצבא גרוע ממוות" וכי הוא מעדיף שערבים יהרגו את נכדיו מאשר שהם יהפכו לחילונים. הקיצוניות של פרידמן אינה בתוכן הדברים, אלא רק בזה שהוא אמר אותם לחילונים. התפיסה שגיוס לצבא הוא גורל אכזר ונורא היא נחלת רוב החרדים. לכן הם לא מסכימים לפשרה. מבחינתם הם שולחים את הצעירים לשמד לכן לא יהיה שוויון בנטל בהסכמה אלא רק בכפייה. הכפייה לא יכולה להיות ישירה כי אז החרדים ישמחו ללכת לכלא במאורגן על קידוש השם, אלא היא חייבת להיות עקיפה באמצעות שלילת זכויות ותקציבים.
מלכוד הגיוס של נתניהו
מעל הכל מרחף המלכוד של נתניהו. ראש הממשלה חייב מלחמה כדי לשרוד פוליטית ולמנוע את גל המחאה הצפוי אחריה. אבל כל זמן שיש מלחמה אין לו כנראה שום אפשרות להעביר בכנסת חוק השתמטות חדש. כשדנים באפשרות של הליכה לבחירות כדאי לשים לב שהאינטרסים של ש"ס ויהדות התורה מנוגדים. יהדות התורה התעקשה להמשיך בשוד הקופה הציבורית גם במהלך המלחמה. היא דרשה וקיבלה למרות המאמץ המלחמתי 600 מיליון שקל תוספות שכר למורות החרדיות אבל הכסף לא עובר בגלל אי־סדרים קשים שנחשפו ברשתות החינוך החרדיות והסירוב שלהן לפיקוח. היא דרשה וקיבלה תוספת של חצי מיליארד שקל לישיבות אבל עכשיו רוב הסכום הזה ייעצר.
ש"ס היתה שותפה לכל המהלכים האלה אבל יש לה אינטרסים חשובים אחרים שהיא צריכה לקדם: בחירת הרב הראשי החדש; בחירת רבנים ראשיים בעוד מקומות כולל ירושלים; הקמת מועצות דתיות שהיא תשלוט בהן. הבעיה של ש"ס היא שגם יכולת הפשרה שלה מוגבלת משום שצרפה למועצת חכמי התורה רבנים חרדים בהם ראש ישיבת מאור התורה הרב אברהם סאלים, שנחשב קיצוני.
