ברגע האחרון: המדינה מבקשת דחייה ביום; היועמ"שית: לגייס חרדים מ-1 באפריל
ברגע האחרון: המדינה מבקשת דחייה ביום; היועמ"שית: לגייס חרדים מ-1 באפריל
המדינה ביקשה דחייה של יום בתשובה לעתירות על הפטור לחרדים - עד חמישי ב-14:00 - אך בטיוטת תשובתה של בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב שהממשלה חייבת להתחיל לגייס את בני הישיבות ולהפסיק לממן אותן, אך מבקשת תקופת היערכות קצרה
היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה קובעת בטיוטת תשובתה לבג"ץ שהחל מה-1 באפריל צה"ל צריך לפעול לגיוס בחורי הישיבות. הטיוטה הופצה להערות משרדי הממשלה ולכן המדינה מבקשת מבג"ץ ארכה של יום אחד בתשובתה בנוגע לחמש העתירות בנושא גיוס בחורי הישיבות והפסקת המימון שלהם עד יום חמישי ה-28 במרץ בשעה 14:00.
כן קובעת היועמ"שית שהממשלה לא תוכל להמשיך לממן את 56,500 תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות. עם זאת היא מבקשת מבג"ץ ארכה קצרה לפני ביטול המימון. מדובר בחמש העתירות לגיוס בחורי הישיבות ולהפסקת המימון. לאור הזמן בו הוגשה הבקשה לא מדובר באמת בבקשה אלא בקביעת עובדה לבג"ץ שהתשובה תוגש מחר.
לגייס מה-1 באפריל
בטיוטה נאמר ש"החל מיום 1.4.24, קרי לאחר פקיעתה של החלטת הממשלה 682, (שבה הוחלט לא לגייס את התלמידים. ש"א) ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם פקעה. אופן המימוש של חובה זו ייקבע על ידי רשויות הגיוס".
עוד היא קובעת בטיוטה ש"החל מה-1.4.2024 לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין. עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה סבורה, כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת, בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש".
מוקדם יותר הערב שיגרה היועמ"שית מכתב אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס שבו קבלה כי "הצעת המחליטים שגיבשת אינה נשענת על תשתית מקצועית מינימלית. לא הוצגו בפנינו כל חוות דעת או מסמכים שיש בהם כדי להראות כיצד בכוונת הממשלה לגבש הסדר שיוביל להגברת השיוויון בנטל השירות". המכתב נשלח על ידי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, שטוען כי מכתבו של פוקס "רצוף אי דיוקים".
במכתב נכתב עוד: "הצורך בתשתית מקצועית כאמור הוא משמעותי במיוחד משום שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת בסדיר ובמילואים, ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסם של תלמידי הישיבה. על כן עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה לכל הפחות של יעדים שיש בהם לתת מענה לחובת השוויון, ולצורכי הצבא בעת הזו".
כמו כן, מוקדם יותר הערב שיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב לשרים שבו הודיע כי הממשלה לא תקיים ישיבה הערב לאישור חוק ההשתמטות. במסגרת המכתב, מתח פוקס ביקורת נוקבת על היועצת המשפטית לממשלה, שהודיעה מוקדם יותר כי היא מסרבת לבקש מבג"ץ הארכה במתן תשובת הממשלה בעניין חוק ההשתמטות. מאוחר יותר פורסם גם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לשנות כיוון ולא לבקש מבג"ץ דחייה של תוקפו של חוק ההשתמטות, אלא לפנות לבג"ץ בבקשה שלא לשלול את תקציבי הישיבות כתוצאה מחוסר ההתקדמות בקידום חוק חדש.
