אגף התקציבים לשר האוצר: "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק"
אגף התקציבים לשר האוצר: "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק"
לפי הניתוח, עלויות המימון יזנקו והכנסות המדינה ממסים עלולות לצנוח עד 30 מיליארד שקל. אילו האירועים היו מתרחשים ב-2021, ההפיכה היתה מוחקת כ-60% מהצמיחה ועד רבע מהמועסקים בהייטק; כלכליסט פרסם כי השר סמוטריץ' ומנכ"ל האוצר הייזלר מנעו עד כה קיום של דיון בעניין
אגף התקציבים במשרד האוצר הציג אתמול (ב') בדיון לילי חריג לשר בצלאל סמוטריץ' ניתוח ובו מופיעות ההשלכות האפשריות של ההפיכה המשפטית על כלכלת ישראל, לרבות חשש למחיקת תוצר של עד 100 מיליארד שקל בשנה על פני עשור. זאת בעקבות הורדת דירוג אפשרית לישראל.
כותבי המסמך מצייניים כי "לפי ניתוח רגישות שבוצע כמפורט בהמשך, הורדת דירוג עלולה להוביל לעלייה בהוצאות הריבית של הממשלה ובעלויות המימון למגזר העסקי, וכן להאטה בצמיחה. נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות בכ-3.2 עד 8.6 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה ונטל מימון החוב העסקי צפוי לעלות בכ-6.2-8.7 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה". כן מביעים שם חשש מפני ההשלכות על הצמיחה בעקבות הורדת דירוג ש"עלולה להביא לאובדן 2.8% עד 5.6% ביחס לצמיחה החזויה, שיסתכמו בעוד עשור באובדן של כ-50-100 מיליארד שקל בשנה במונחים ריאליים. אובדן תוצר זה, יוביל מטבע הדברים לאובדן הכנסות בעוד כעשור, בהיקף של בין 15 ל-30 מיליארד שקל בהינתן נטל המס הנוכחי".
הדיון נערך בעקבות פרסום בכלכליסט, כי סמוטריץ' ומנכ"ל המשרד שלומי הייזלר מונעים את קיומו, כאשר בכירים באוצר אישרו כי קביעת הדיון הגיע בעקבות אותו פרסום. באגף התקציבים דורשים יחד עם הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והיועץ המשפטי למשרד האוצר אסי מסינג, לקיים דיונים בנושא כל כך מהותי לכלכלת ישראל.
עוד נכתב שם כי "בראשית השנה החלו להתקדם מספר הליכי חקיקה הנוגעים לשינויים נרחבים במערכת המשפט הישראלית. ברקע מחאה ציבורית שהחלה עקב קידום הליכי החקיקה, נשמעו אזהרות באשר להשלכות שליליות שעלולות לנבוע מאישור השינויים, ובכלל זאת הזהירו כלכלנים בכירים בארץ ובעולם וכן בנקי ההשקעות הזרים המובילים מהשלכות כלכליות שליליות משמעותיות. בנוסף לכך, כפי שיצוין להלן, גם שתיים מתוך שלוש חברות הדירוג (פיץ' ומודי'ס, א.פ) התייחסו בדוחותיהן לחששות מאופן קידום ומהות השינויים המתוכננים ולהשפעת קידומם על פרופיל האשראי של ישראל".
לפי המסמך, מטרתו הוא "לסקור את ההשלכות הכלכליות הצפויות נוכח החשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל או ציפיות להורדתו ומהחרפת הסנטימנט השלילי בשווקים בתגובה לצעדי החקיקה המוצעים" נכתב, כאשר באגף מזהירים כי "מאחר שהחקיקות אינן כלכליות במהותן ואין בידינו את הכלים לבחון כל אחת מהן בנפרד, המסמך יתייחס לצעדי החקיקה כמכלול".
באגף התקציבים בראשות יוגב גורדוס ערכו סימולציה להשפעה של עלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל וביצוע פעילות עסקית בה על תוצר מגזר ההייטק והיקף המועסקים בו בעקבות ההפיכה המשטרית, והתוצאות מדברות בעד עצמן: נמצא כי עלייה בסיכון של ישראל, לו הייתה מתרחשת בשנת 2021 (עליה יש כבר נתונים מלאים) הייתה עלולה להביא לאובדן תוצר של עד 5% (מינימום של כ-1.6%) מתוך 8.2% הצמיחה באותה שנה, כלומר האפקט היה מוחק עד 60% מהצמיחה. הבעיה האמיתית היא מה היה נגרם לתעסוקה: לפי אגף התקציבים, האירועים הללו היו גורמים לירידה של בין כ-8% לעד 25% בשיעור המועסקים בהייטק - המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית.
הניתוח הנוגע למגזר ההייטק מבוסס על סימולציה על נתוני אמת של 2021 (כאמור צמיחה של 8.2% לעומת 2020). לפי הסימולציה, בתרחיש "אופטימי" (ירידה מתונה של 10% בחלק היחסי של ההשקעות הפרטיות בעולם המבוצעות בישראל וירידה דומה בביקושים למוצרי חברות הייטק ישראליות, יחד עם צניחה של מחצית מהצמיחה בפעילות חברות בינלאומיות בישראל), ב-2021 הצמיחה היתה מסתיימת ב-6.43% (במקום 8.2% כאמור), והמשק היה מאבד באותה שנה "רק" 26 מיליארד שקל.
בתרחיש בינוני (פגיעה חדה יותר בשלושת הפרמטרים) הצמיחה היתה מסתיימת ב-5% והאובדן ליותר מ-46 מיליארד שקל; בתרחיש הפסימי (הכוללת צמיחה שלילית של ממש בפעילות חברות רב-לאומיות בישראל), הצמיחה הייתה נחתכת לפחות ממחצית לעומת משהייתה בפועל (רק 3.2% במקום 8.2% כאמור) ואובדן התוצר - רק בשנה אחת - היה מגיע לכמעט 73 מיליארד שקל.
אגף התקציבים מסתייג ומסביר כי ההערכות שלהם "מתונות" לעומת הערכות של מוסדות אחרים, כגון אלו של מכון אהרון (המרכז הבינתחומי), לפיהן הצמיחה השנתית הצפויה לפחות כתוצאה מהחקיקה האמורה ביותר מ-4 נקודות אחוז בממוצע בכל אחת מהשנים 2025-2023.
"לסיכום, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך", מדגישים באגף התקציבים, ומסבירים כי בעקבות החקיקה נוצר "סנטימנט שלילי" של הציבור ושל המשקיעים ביחס למתווה המוצע שעלול כשלעצמו להביא להשלכות שליליות על כלכלת ישראל, וזאת עוד בטרם אישור שינויי החקיקה המוצעים. "על הממשלה והכנסת לקחת בחשבון השפעות משמעותיות אלה בבואן לקדם את תיקוני החקיקה המוצעים" נכתב.
לא ברור באיזה תאריך סיימו באגף התקציבים לגבש את העמדה המקצועית ולחבר את המסמך, אך שם מתייחסים - במישרין או בעקיפין - להצעה לדחיית הרפורמה שעלתה אתמול וכתבו מפורשות: "החששות מהורדת דירוג האשראי של ישראל ומהתגברות ההשפעות של הסנטימנט השלילי בשווקים עלולים להתממש גם בתרחיש שבו צעדי החקיקה מקודמים בנפרד, ובהדרגה", ומוסיפים "עלולות להיות השלכות כלכליות לא מבוטלות גם בקידום מתווה החקיקה שלא כמכלול".
באגף התקציבים מדגישים כי סוגיית השינויים במערכת המשפט איננה מתקיימת בחלל ריק, שכן סביבת הסיכונים לכלכלת ישראל השתנתה לרעה: "הכלכלה הישראלית מתמודדת בעת הנוכחית עם גורמי סיכון נוספים המייצרים גם הם חוסר ודאות, ובעיקרם התפשטות האינפלציה, העלאות הריבית ואי-היציבות בסקטור הבנקאות העולמי", ומפצירים: "יש לשים לב כי הימשכות תהליך החקיקה והיבטים באופן קידומו מגבירים את חוסר הוודאות עמו מתמודדת ממילא הכלכלה הישראלית וישנן אינדיקציות כי הם תורמים כבר כעת להרעה נוספת בתנאים הכלכליים". לפיכך, מסבירים באגף התקציבים הערה המשמעותית במפת הסיכונים: "מתחזק הצורך לבחון לעומק את הגורמים לביקורת של המוסדות הבינלאומיים הרלוונטיים ולסנטימנט השלילי בשווקים, ולפעול למיתונם בהקדם האפשרי".
