פרופילהממונה החדשה על התחרות: משרתת ציבור מנוסה ועיקשת, אבל חסרה ניסיון עסקי
פרופיל
הממונה החדשה על התחרות: משרתת ציבור מנוסה ועיקשת, אבל חסרה ניסיון עסקי
עו"ד מיכל כהן, שנבחרה על ידי שרת הכלכלה לממונה על התחרות, זכתה לתמיכה כמעט גורפת מצד מי שעבדו לצדה לאורך הקריירה שלה בשירות הציבורי. הם מתארים אותה כאשת מקצוע ישרה ונחושה, שמפגינה אומץ כמו גם נטייה להתלקח בקלות. הספקנים טוענים שהיעדר הניסיון בעולם העסקי ובאקדמיה עלול להיות בעוכריה, אבל זה עשוי להתגלות דווקא כיתרון בהשוואה לקודמיה. ניגוד אינטרסים מסתמן - גיסה הוא נושא משרה בכלל ביטוח
כשנפגשים בחטף בשנים האחרונות עם עו"ד מיכל כהן (50), היועצת המשפטית של רשות התחרות, שנבחרה בסוף השבוע על ידי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי לתפקיד הממונה על התחרות, אפשר בקלות לטעות בה. להתרשם שמדובר באדם ביישן, שקט ומופנם. אולי אף נטול כריזמה.
אבל כהן, שנמצאת 15 שנים בתפקידים בכירים באחד הרגולטורים החשובים על המגזר העסקי, דווקא מתלקחת בקלות על פי עובדים ברשות ועורכי דין שמייצגים חברות מולה. יודעת להרים קול, להתעצבן ולהתווכח. ולהגיד בפנים, בלי חשבון, מה היא חושבת. "תנסה לשכנע אותה הפוך כשהיא מאמינה במשהו ותגלה שיש לה פתיל קצר", מעיד אדם שעובד איתה. "אבל, ייאמר לזכותה, היא גם יודעת להירגע מהר. וגם לתקן".
שמה של כהן היה מוכר עד לפני כמה חודשים בעיקר למספר מצומצם של עורכי דין וכלכלנים שעוסקים בדיני תחרות. אם לא יהיו הפתעות והממשלה תאשר את מינויה, היא תכבוש בקרוב את התפקיד שבו חשקה אחרי שגברה על עשרות מועמדים, בהם עמיתה הכלכלן הראשי של הרשות אורן רגבי.
אלא שלוועדת האיתור היא הגישה מכתבי המלצה מבכירים לשעבר מוערכים בשירות הציבורי שעבדו איתה, מה שבהחלט עשה רושם על חברי הוועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא. מכתבים ארוכים ומפורטים מהיועץ המשפטי של הרשות ושל משרד הבריאות לשעבר, שהיה גם ממונה עליה בעבר, עו"ד אורי שוורץ; או הכלכלן הראשי של הרשות ויו"ר רשות החשמל לשעבר, ד"ר אסף אילת; וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים לשעבר, ארז קמיניץ; ומנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור.
כהן היתה לאורך הדרך המועמדת המובילה מבין אנשי הרשות שהגישו מועמדות לתפקיד, בהם גם מנהל מחלקת החקירות המוערך, חיים ארביב. אבל הוועדה שקלה בכובד ראש להמליץ על מינוי חיצוני. היא פנתה באופן יזום לשלושה מועמדים חיצוניים שסירבו לתפקיד, כל אחד מסיבותיו. הראשון, עו"ד שוורץ, היום ראש חטיבת התחרות והקיום ב־OECD; השנייה, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק־רפפורט, ראש בית הדין לתחרות; והשלישי, פרופ' ברק אורבך מאוניברסיטת אריזונה, מומחה לדיני תחרות.
פתיחת חקירה נגד קמעונאים
כהן מסמלת את "הדרך השלישית" לכיסא הממונה. היא לא תגיע לתפקיד ממשרד עורכי דין יוקרתי כמו מיכל הלפרין שאותה תחליף, או משורות חוקרי האקדמיה כמו קודמה של הלפרין, פרופ' דיוויד גילה. "אחת משלנו, מהרשות", הגדיר אותה בעוקצנות אדם שהיה מעורב בהליך. "ודווקא בגלל שהיא לא באה מהאקדמיה או מהעולם העסקי זה עשוי להוות יתרון. היא לא חייבת כלום לאף אחד. לא צריכה לעשות חשבון מה יגידו פה, שם או בתקשורת".
בניגוד לקודמתה מיכל הלפרין, שעם כניסתה לתפקיד רשימת ניגודי העניינים שלה היה ארוכה וכללה שורה של תאגידי ענק, כגון תנובה ואל על - הרשימה של כהן שעובדת בשירות המדינה כ־20 שנה כמעט ריקה. מלבד גיל בירן, בעלה של מיכל, שהוא מפיק אירועים, דרור בירן, גיסה של מיכל, הוא נושא משרה בתאגיד הביטוח כלל. במשרד המשפטים יכינו בהקדם הסדר ניגוד עניינים שיתייחס לזיקות נוספות שיש לה.
"היא טיפוס של מושבניקית, עם רגליים על האדמה", תיאר את כהן, שמתגוררת עם משפחתה ביישוב הקהילתי משמר דוד בשפלה, אדם שעבד כמה שנים ברשות. "היא לא מחפשת הרפתקאות מסוכנות, ואין לה שיגעון גדלות להשאיר חותם. אבל היא עיקשת ונחושה בדברים שבהם היא מאמינה, ויש לא מעט כאלה. ראינו את זה למשל בחקירה שהיא הורתה על פתיחתה נגד ספקי מזון ורשתות הקמעונאות בחשד לתיאום מחירים באמצעות העברת מסרים בתקשורת. זה נושא שמטריד את הרשות שנים, והיא הראשונה להרים חקירה פלילית רצינית ורחבה על זה.
"מחירי מזון זה אולי הנושא שמעורר הכי הרבה רגשות וביקורת על הרשות מצד הצרכן הישראלי", הוא מוסיף, "אז זה קל להגיד מהצד שהיא אמרה בתקופה שהיא מתמודדת לתפקיד הממונה: 'יאללה נחקור', קצת כותרות מפרגנות ויחסי ציבור. אבל זאת שטות גמורה. בשביל להרים תיק כזה צריך חוץ מאומץ ונחישות גם ראיות וסבלנות. זה לא תיק שקמים בוקר אחד ומחליטים לחקור".
מותחת גבולות בדיני התחרות
את כל הקריירה המקצועית שלה עד היום עשתה כהן בשירות הציבורי. במובן מסוים היא כמעט אב־טיפוס של משרת ציבור. מעמד בינוני, חינוך ממלכתי, תנועת נוער, שירות ערכי בצה"ל, לימודים גבוהים באוניברסיטת תל־אביב. רזומה שכיח למשרת ציבור. היא אחת מארבע בנות לאם שעלתה מעיראק ואב שעלה מלוב. גדלה בכפר סבא, למדה בתיכון כצנלסון בעיר, ויצאה לנח"ל בגרעין השומר הצעיר לשירות התיישבותי בקיבוץ כרמים בצפון הנגב.
היא סיימה משפטים, ותוכנית נוספת בלימודי תואר ראשון בכלכלה, בהצטיינות יתרה באוניברסיטת תל־אביב. מוסמכת מסלול מחקרי בכלכלה ומשפט — שילוב מנצח ברשות התחרות של שני תחומי העיסוק העיקריים שם. במהלך העבודה בשירות המדינה לקחה חלק בתוכנית ERASMUS ואוניברסיטת compultense מדריד.
כדי להבין את הדנ"א הערכי והניהולי של כהן, צריך ללכת לערוגה שבה צמחה — פרקליטות המדינה. תחילה כתובעת פלילית במחלקה הכלכלית. יושרה, סבלנות ושימוש מידתי בכוח — כך טוענים מקורביה - היא התורה שבעל פה שהנחילו לה שם. אבל, יגיד לכם כל מי שבא במגע עם אנשי הפרקליטות וגם עם כהן - גם עקשנות. ראש קשה.
2 צפייה בגלריה
מימין: שרת הכלכלה אורנה ברביבאי שבחרה את מיכל כהן, והממונים על התחרות בעבר דיוויד גילה ומיכל הלפרין. תהליך איתור יסודי
(צילומים: אביגיל פפרנו באר, רשות התחרות, עמית שעל, אוראל כהן, אבי מועלם)
ב־2006 עברה כהן ממשרד המשפטים לרשות התחרות. תחילה כסגנית היועץ המשפטי (פלילי), לאחר מכן כסגנית בכירה ליועץ המשפטי (אזרחי). מעבר לא טריוויאלי בין שני סוגי התמחות, אבל דווקא כזה שמאפשר ראייה קצת שונה. יותר נועזת ומותחת גבולות בדיני התחרות — התערבות במיזוגים למשל - לעומת רף האכיפה הפלילי הגבוה שאליו התרגלה.
לאחר מכן טיפסה לתפקיד היועצת המשפטית של הרשות ומאוגוסט 2021 ממלאת מקום הממונה על התחרות. הרבה תיקים פליליים גדולים עברו לה בעבר תחת הידיים. כתבי אישום בפרשת שופרסל; תיאום מכרז בין קבלנים בעוטף עזה; קרטלי הגיזום, הספרים, המסעות לפולין, המעליות.
בין לבין תפקידיה הבכירים ברשות התחרות (2015-2014), לתקופה של כשנה, חזרה כהן למשרד המשפטים לתקופה קצרה, לשמש כאחת מארבעה יועצים בכירים למנכ"לית המשרד לשעבר פלמור. השתיים מכירות 22 שנה, מאז שפלמור היתה ממונה על מחלקת החנינות במשרד המשפטים, וכהן היתה תובעת במחלקה הכלכלית.
"חיפשתי משפטנית בכירה עם הבנה בעולם הפלילי ועם רקע ניהולי משמעותי לשמש כיועצת בכירה בלשכתי, ויצאתי למסע שכנוע על מנת לגייס את מיכל לתפקיד", כתבה פלמור לוועדת האיתור לתפקיד הממונה במכתב המלצה על כהן.
"למיכל יכולת יוצאת דופן לפעול בסביבה ארגונית מורכבת ברגישות, בחוכמה, עם ראייה מערכתית ועם יכולת לרתום כפיפים, עמיתים וממונים לרעיונותיה ולשינויים נדרשים, קשים ומעוררי מחלוקת ככל שיהיו", כתבה פלמור לוועדה. היא הוסיפה שכהן ידעה לבצע מחקרי עומק פנימיים כדי למצוא קשיים ארגוניים.
"למגזר העסקי צריך לדעת להקשיב"
לא כולם מסכימים עם פלמור. "כהן היא חידה לתפקיד של ממונה, אלה כבר נעליים גדולות מאוד", אמר בסוף השבוע אדם שנמצא איתה בקשרי עבודה. "יש לה ידע וניסיון, ראש על הכתפיים, אבל עד עכשיו היא היתה בצל. לא כל האחריות היתה עליה, וזה שונה. היא אימפולסיבית, מתלהטת בוויכוחים. התחושה שהיא לא תמיד קשובה. ולמגזר העסקי צריך להקשיב, גם אם לא מסכמים איתו".
זאת לא הביקורת היחידה על כהן. "היא אמנם מבינה גם בפלילי וגם באזרחי, גם בכלכלה וגם במשפטים ובהחלט אין הרבה כאלה, ויש לה יושרה והאינטרס הציבורי בראש מעייניה, אבל גם יש לה חיסרון", אומר אדם שמכיר את עבודתה. "כשכל הקריירה המקצועית שלך בשירות הציבורי, ומעולם לא היית בצד השני, במגזר הפרטי, זה פוגע בפרספקטיבה. היא לא הכירה מקרוב את הצד המסחרי. למי שהיה בשני הצדדים, טעם מהקשיים והלך המחשבה, יש ניסיון עגול ושלם יותר. ולכן דפוסי חשיבה אחרים לא מוכרים למיכל".
גורם המכיר את מיכל כהן: "היא מבינה בפלילי, אזרחי, כלכלה ומשפטים והאינטרס הציבורי בראש מעייניה. אך כשכל הקריירה היא בשירות הציבורי, ללא ניסיון במגזר הפרטי - זה פוגע בפרספקטיבה"
חוסר הכריזמה של כהן, לדברי בכיר לשעבר ברשות, דווקא לא יהווה להערכתו בעיה. "היא לא פצצת כריזמה, אבל כממונה אתה מנהל, לא אחד שמוביל חיילים לקרב. ומיכל מנהלת טובה. יודעת להפעיל אנשים. והיא באופי גם אדם חושב. נכון, אין איתה כמעט סמול טוקס. אין שיחות מסדרון. לעורכי הדין מהמגזר העסקי זה נותן לפעמים תחושה שהיא לא מקשיבה להם. אבל זו טעות. האוזניים שלה פתוחות. אם פספסה, תתקן. יש לה כתפיים רחבות, היא לא מפחדת, הניסיון שלה גדול. זה בהחלט יכול להצליח".
המסע של כהן לתא הטייס של הרשות צפוי להסתיים בקרוב מאוד. בעתיד נראה לאן היא תטיס אותה. "לעו"ד מיכל כהן יש מלוא הכישורים לעמוד בראש הרשות והיא נבחרה בתום תהליך מעמיק שביצעה ועדת האיתור בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה", מסרה בסוף השבוע שרת הכלכלה ברביבאי, שרוצה לאשר את המינוי בישיבת הממשלה הראשונה שבה הדבר יתאפשר.
המשימות של הממונה
1. רשתות שיווק וספקי מזון: סיום החקירה בחשד לתיאום מחירים והעמדה לדין במידה ויש די ראיות
2. חשד לכוח מונופוליסטי: התמודדות עם חברות חשודות, לא בכפפות של משי. למשל: ויסוצקי ו־Wolt
3. תאגידי ענק טכנולוגיים: לבנות את הכלים ואת הכללים שיכתיבו את התנהלות השוק זה
4. שיקום מעמד הרשות: יצירת כוח הרתעה מול גורמים עסקיים, ויצירת שפת עבודה משותפת עם גורמי משפט ואכיפה
