ניתוחתקני המזון במגמת ירידה, המחירים בקופה עדיין לא
ניתוח
תקני המזון במגמת ירידה, המחירים בקופה עדיין לא
רפורמת היבוא בנתה את התשתית שהובילה בשבוע שעבר לביטול רוב תקני המזון הייחודיים לישראל; למה חלק מהתקנים יישארו בכל זאת ועד מתי? האם כל זה יתרום להוזלת סל הקניות? ומי מהפוליטיקאים ראוי להתהדר בהצלחת המהלך? כלכליסט עושה סדר ברפורמה
ביום רביעי האחרון, הכריזה הוועדה לתקני המזון כי הושגו הסכמות לגבי ביטול רוב תקני המזון. כמה שעות לאחר מכן הקדיש לנושא ראש הממשלה יאיר לפיד סרטון מושקע בן 22 שניות. אך למרות ההשקעה יש מספר אי־דיוקים. לפיד הצהיר שתקני המוצרים יוסרו מיד בתחילת 2023, אך הדבר נכון רק לחלק מפריטי המזון שנמצאים על שולחננו - פסטה, קטשופ, אבקת מרק, תבלינים.
יש לא מעט פריטי מזון אחרים שמונחים על השולחן שהתקן עליהם הושאר לעת עתה - דבש, שמן זית, קופסאות שימורים. כמו כן, לפיד קינח בהבטחה לירידת מחירים בשל הרפורמה. הוא לא שוגה, אך הקשר בין הסרת תקינה ספציפית לבין ירידת מחירים מורכב יותר משנדמה.רפורמת היבוא היא רפורמה מלאת פרטים, ורפורמת תקני המזון היא פרק בתוך הרפורמה הזו. כך שתקן המזון הוא תת־פרק ברפורמה זו, ובלתי אפשרי לרדת לפרטים מבלי להיכנס לדקויות משפטיות ובריאותיות. אך אפשר לתת תמונה עם קצת יותר צבעים, על מה היא ועדת תקני המזון, מה בדיוק היא החליטה, מתי נרגיש את זה ואיך.
מהי רפורמת היבוא ומה הקשר למזון?
במסגרת רפורמת היבוא הוחלט כי מדינת ישראל תתבסס על הנחיות בינלאומיות בכל מה שקשור ליבוא מוצרים לארץ, בין אם מדובר במכשירי חשמל, מוצרים לרכב, או מוצרי מזון. מכיוון שמזון הוא נושא רגיש במיוחד, מזון לא תקין עשוי לגרום לאירוע בריאותי חמור ואפילו למוות, סוגיית המזון הוסדרה ברפורמה באופן ייחודי. הוחלט לאמץ הנחיות אירופאיות בנושאים שונים - לדוגמה: חומרי הדברה, ומזהמים במזון. אימוץ ההנחיות האירופאיות אמור היה לאפשר למשרד הבריאות לבטל את האסדרה הישראלית הנוכחית.
מהי האסדרה הישראלית הנוכחית, ומה קבעה רפורמת היבוא בנוגע אליה?
האסדרה הישראלית הנוכחית לבטיחות מזון מיובא כללה שורה של 127 תקני מזון. התקנים הללו היו תקנים שנכתבו בישראל והגדירו בצורה פרטנית איך ניתן לייבא כל מוצר. מטבע הדברים, בתוך תקני המזון הללו נכנסו הנחיות רבות שהוחדרו על ידי בעלי אינטרס, והיוו למעשה חסמי יבוא. אך מרגע שאומצה רגולציה אירופאית, קבע המחוקק כי על שרת הכלכלה לבטל את כל תקני המזון הרשמיים עד ל־1 באוקטובר, למעט במקרים מסוימים.
מה המחוקק קבע לגבי ביטול תקני המזון, ומה משרד הבריאות המליץ?
המחוקק קבע כי מנכ"ל משרד הבריאות ימליץ לוועדה לתקני מזון אילו תקנים הוא רוצה לשמר. אך הוא צריך לנמק את עמדתו בנימוק של בריאות הציבור, ולהראות שהנושא לא מוסדר ברגולציה האירופאית שאותה אימצו עד כה. משרד הבריאות המליץ בתחילת הדרך לבטל 60 תקנים באופן מיידי, להשאיר 30 תקנים, ו־37 תקנים אחרים לבטל בפעימות.
איך משרד הבריאות נימק את התקנים שבחר להשאיר, וכיצד בידל אותם מאירופה?
הטיעון האמיתי של משרד הבריאות היה כי לוועדת תקני המזון "יש רק מחק, ואין עט". כלומר, אם יבוטל התקן הרשמי, הרי שלא ייכנס מיד התקן האירופאי לתוקף, ואז יהיה ואקום לגבי מספר מוצרים שלא תהיה לגביהם שום אסדרה. אבל במקביל, טענו במשרד הבריאות טיעונים צרכניים וכלליים לטובת השארת תקנים ישראליים.
איך הוועדה החליטה לפעול?
הוועדה החליטה לפעול לפי העקרון הבא: נשאיר תקנים רשמיים שביטולם יביא ל"ואקום". שכן הואקום הזה יביא לפגיעה בבריאות הציבור. וגם בעולם מקובל להסדיר את הנושא באופן דומה לזה שנהוג לישראל. הדבר הוביל לכך שהוועדה הגיעה להסכמות רחבות יותר עם משרד הבריאות. ההסכמה המשמעותית ביותר היא שמשרד הבריאות הצהיר שאין מניעה לאמץ אסדרה אירופאית, ושהוא יבחן את האימוץ הזה תוך פרק זמן מוגדר.
למעשה, אילו תקנים בוטלו, ואיך ייראה ביטול התקנות בשטח?
קבוצת המוצרים הראשונה, כוללת בסוף 61 מוצרים (הפפריקה הטחונה נוספה במהלך הדיונים) שהתקן עליהם יבוטל באופן מיידי ב־1.1.2023. בקבוצה זו ניתן למצוא צ'יפס קפוא, ירקות קפואים, קטשופ, רסק תפוחים, אבקת קקאו, תבלינים, שוקולד, ריבות, שימורים עם חומציות נמוכה.
קבוצת המוצרים השניה כוללת 37 תקנים שיבוטלו בפעימות - ינואר 2024, ינואר 2025, ואוגוסט 2026. התקנים הללו כוללים גבינות לבנות, שמנת מתוקה, שמנת חמוצה, חמאה, גלידות, מרציפן, חרדל, וגם תקנים שמכתיבים את שיטות הבדיקה של תקינות המוצרים הללו. ההיגיון מאחורי הפעימות הללו הוא שישראל מאמצת בשנים הקרובות תקני בקרת איכות עולמיים, והדבר זה לוקח זמן. ולכן עבור יבואנים המייבאים ממדינות מפותחות, רוב ככל התקנים בקבוצה זו (33) תקנים אלו יבוטלו באופן מיידי.
ומה הוחלט לגבי 30 התקנים שלא בוטלו?
ברשימה הזו אפשר למצוא לא מעט מוצרים משמעותיים: בשר טחון, חלב גולמי, דבש, שמן זית, כלל קופסאות השימורים (ברמת חומציות גבוהה), משקאות אלכוהול, חלבה, מלח, קפה, ולחם מלא. ועליהם נסבו מרבית הויכוחים בוועדה. משרד הבריאות טען, כאמור, כי ביטול של התקן יביא בעצם 'ואקום, כי ההוראות האירופאיות שאומצו בחקיקה הישראלית לא מתייחסות לתקנים הללו. אך מנגד, משרד הבריאות ניאות להתחייב כי הוא יקדם אימוץ של אסדרה אירופאית לגבי מרבית התקנים הללו.
כלומר תהיה התייחסות ספציפית של משרד הבריאות לכל מוצר ומוצר?
לכל מוצר ברשימה הזו יש סיפור משלו. בנוגע לדבש משרד הבריאות יבחן עד ליוני 2023 את האפשרות לאמץ את התקינה האירופאית. התקינה האירופאית מקלה בנוגע לשיעור הסוכרוז בדבש, אך מחמירה בנוגע לטמפרטורת האחסון של הדבש. בנוגע ל־13 תקני השימורים ושני תקני הקפה, התהליך יכול להתארך עד ל־2026. בנוגע לשמן זית, לא הוצבו לוחות זמנים מוגדרים. בנוגע לחלבה, הוחלט לשמר על התקן הישראלי המקל, לטובת היצרן הישראלי. ובנוגע ללחם המלא, הוחלט להשאיר את התקינה הייחודית, למרות שאין לה מקבילה בעולם.
אז האם יש כאן הישג של ועדת המזון או בעצם רק אחיזת עיניים?
ההישג העיקרי הושג לפני שנה בחקיקת רפורמת היבוא. רפורמת היבוא בנתה את התשתית החוקית שהביאה את משרד הבריאות לבטל כ־90 תקנים. ההישג המשני, התרחש בדיוני הוועדה בשבוע האחרון, כשמשרד הבריאות הוסיף עוד 7 תקנים לתקנים המבוטלים, והסכים ללכת להליך שבסופו יבוטלו חלק ניכר מ־30 התקנים החריגים. אז כשראש הממשלה יאיר לפיד אומר שמדובר ב"החלטה דרמטית" הוא לא טועה, אבל ההחלטה לא התקבלה השבוע, אלא התקבלה בחוק ההסדרים הקודם. הוועדה היתה חייבת להחליט. אם היא לא היתה מחליטה, כל התקנים כולם היו מתבטלים אוטומטית בתחילת 2023.
והכי חשוב, האם ביטול התקנים הללו ישפר לנו את איכות החיים?
תקינה מקומית ייחודית מקשה על יבואנים קטנים לייבא, ולכן ניתן להעריך שתקינה ייחודית מקטינה את המגוון שעל המדפים ומעלה את המחירים. עם זאת, לא בכל התקנים שבוטלו קל להצביע על הרכיב הייחודי שבתקינה, וגם לא ברור שחסם היבוא העיקרי הוא התקינה. ולכן אי אפשר להיות בטוחים כי מחר או מחרתיים נראה ירידת מחירים או עלייה במגוון. אבל כך נראית פתיחה של משקים ליבוא. יש צורך להסיר חסם אחרי חסם ולהפוך את היבוא ליישראל והייצור בישראל לנגיש וסטנדרטי.
מי נאבק על שימור התקנים?
חוץ ממשרד הבריאות שנאבק על שימור התקנים, היו גופים אינטרסנטיים רבים שביקשו לשמר תקינה ייחודית. השפה שלהם כלפי חוץ היתה בריאותית, אך ברור שהמניע העיקרי היה עסקי. כך לדוגמה, חברת ויסוצקי, ביקשה להשאיר את התקנים על התה, השוקולד והפסטה. מועצת החלב ביקשה להשאיר את התקנים על החלב. מועצת הצמחים על שמן הזית. מלח הארץ ביקשה להשאיר את תקן המלח הייחודי. וחברת סוגת ביקשה להשאיר את התקן על הטחינה.
מה עוד נותר לעשות?
ישנו תקן מרכזי שזכה להגנה ייחודית בחוק - 1145. מדובר על תקן שמורה איך לסמן מוצרי מזון המיובאים לישראל. מלבד הדרישה לכתוב הכל בעברית, יש בתקן דרישות ייחודיות לישראל לגבי גודל הסימון, לגבי חישוב רכיבי המזון שם. יבואני המזון מציינים את התקן הזה כחסם יבוא משמעותי כמעט בכל מוצר מזון שהוא. בשלב זה, לא נגעו כלל בתקן הזה, אך דומה שלא יהיה מנוס מלגעת גם בתקן המוגן הזה.
