למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה את הצעת חוק הגיוס של נתניהו
למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה את הצעת חוק הגיוס של נתניהו
ועדת השרים לחקיקה אישרה את החלת דין רציפות על הצעת חוק ההשתמטות שהגיש בקדנציה הקודמת בני גנץ כשר הביטחון. זאת למרות שהיועצת המשפטית, גלי בהרב מיארה, הגישה חוות דעת לשר המשפטים יריב לוין, לפיה יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה של נתניהו לחוק הגיוס: "האילוצים שונים בתכלית"
בניגוד לעמדתה של היועמ"שית אישרה היום (ה') ועדת השרים לחקיקה את החלת דין רציפות על הצעת חוק ההשתמטות שהגיש בקדנציה הקודמת בני גנץ כשר הביטחון. זאת לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הגישה חוות דעת לשר המשפטים יריב לוין, בה נקבע כי "ישנה מניעה משפטית מלקדם את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין חוק הגיוס". עם זאת, השר חילי טרופר הגיש היום בשם שרי המחנה הממלכתי, ערר על החלטת ועדת השרים, ועם קבלתו יעוכב ביצועה עד לקיום דיון בממשלה.
את חוות הדעת כתב המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי עו"ד ד"ר גיל לימון. במכתב שנשלח ללוין לקראת ישיבת ועדת השרים שנקבעה להיום (חמישי), ושעל סדר יומה הונחה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו הצעה להחלת דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון – תיקון מספר 26, המתייחס לשילוב תלמידי ישיבות.
מדובר בהצעת חוק ממשלתית שגובשה על ידי מערכת הביטחון בזמן כהונת הממשלה הקודמת, כאשר בני גנץ שימש כשר הביטחון, וקידם אותה, כולל אישורה בקריאה ראשונה בכנסת. לבסוף הכנסת פוזרה עוד בטרם הובאה לקריאה שנייה ושלישית. אתמול נתניהו הציע כי ועדת השרים תחליט להציע שהכנסת תחיל על הצעת החוק הזו דין רציפות, והליכי החקיקה יימשכו.
בחוות הדעת הובהר, כי בעת האחרונה נעשים ניסיונות לקדם הסדר גיוס במנותק מצה״ל וממערכת הביטחון, ובלי נתונים רלוונטיים ועדכניים.
עוד נכתב בה, כי המציאות עימה מתמודדים המדינה וצה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק הקודמת, שמנסים לקדם כעת, לרבות לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית.
על פי חוות הדעת, הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הביטחון, ממערכת הביטחון מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור.
לימון כותב כי "ההצעה לוקה במספר קשיים מהותיים, אשר בהצטברותם, עמדת היועמ"שית היא כי לא קוים הליך מינהלי תקין ומספק ואין בפני הוועדה תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית, הדרושים על מנת לאפשר צליחת מבחני החוקתיות אותם נדרשת ההצעה לעבור, ואף ההפך מכך".
עוד כותב לימון בחוות הדעת כי התשתית שעמדה בבסיס הצעת החוק הזו מתקופת הממשלה הקודמת לגיוסם של בני הישיבות לשירות צבאי, "עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש ההצעה המקורית, בראש ובראשונה, כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל', שפרצה ב-7 באוקטובר, ואשר הביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על רקע דרישות הביטחון העדכניות הנובעות מהמלחמה שנכפתה על ישראל".
הוא ציין כי הצעת החוק הציגה מתווה "איטי ומדורג", הפרוש על פני 25 שנה, להגדלת יעדי הגיוס, ושההצעה נוסחה כאשר ברקע התקיים מהלך ארוך טווח לקיצור שירות החובה בצה"ל. אולם, האילוצים שמדינת ישראל ומערכת הביטחון מתמודדים עמם כיום, "שונים בתכלית מאלו שעמדו בפניה במועד גיבוש הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח האדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות".
לימון כותב עוד כי מחסור זה "מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים", ומסיבה זו תזכירי חוק שפורסמו מקדמים את הארכת שירות החובה בצה"ל שוב מ-32 חודשים ל-36 חודשים, ואת הכבדת נטל שירות המילואים על המשרתים, ואף קוצרו דחיות שירות שונות, למשל למכינות קדם צבאיות, ישיבות הסדר, שנת שירות ועוד). לימון מציין שלכך יש להוסיף ש"המלחמה הגדילה בצורה משמעותית מאוד את היקף הפגיעה בשיוויון בין מי שמשרת בשירות צבאי לבין מי שאינו... גם בהיבט של מידת הסכנה הממשית לחיים ולשלום הגוף, וגם עובדה זו צריכה להיות מובאת במכלול השיקולים שיש להביאם בחשבון ליצירת הסדר מאוזן שפגיעתו בשוויון מידתית".
לימון כותב כי "הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הביטחון, ממערכת הביטחון, מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור". הוא מציין כי ההצעה שמובאת על ידי נתניהו ולא על ידי שר הביטחון יואב גלנט ומערכת הביטחון, שאינם מעורבים בגיבוש הצעת החוק הנוגעת לבניין הכוח של הצבא, ואינם סומכים ידם על הכוונה לעשות זאת, וכל זאת בעיצומה של מלחמה קשה וממושכת, "מעורר קושי ומורכבות מיוחדים". הוא גם מבקר את "הוצאת האחריות לקידום החקיקה" מידיו של שר הביטחון גלנט, וכותב כי זה אינו דבר של מה בכך. לדבריו בסיכום כתב לימון בחוות הדעת כי "ההצעה לאישור החלת דין הרציפות היא פגומה ביותר" וכי "קיימת מניעה משפטית באישור ההצעה ויש להתנגד לה".
עמדתה של היועמ"שית זכתה לביקורת של שר המשפטים יריב לוין, ששאל מתי הייתה בעבר דרישה כזו (לעדכון הצעת החוק בהתאם לצרכי הצבא המעודכנים) באשר להחלת דין רציפות?, עוד טען לוין שהייעוץ המשפטי מתנגד לחוק לאחר שגנץ עצמו הודיע אתמול על התנגדותו. לימון השיב כי יש כאן שינוי דרמטי וזה חריג.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהציע להחיל רציפות על החוק, אמר ללימון כי "אתה רוצה שבג"ץ יראה מניעה כדי שאתה תסכל זאת מראש". השרה עידית סילמן אמרה שאין סיבה שהיעוץ המשפטי יתמוך בחוק שהדרג המקצועי תומך בו, אלא אם הוא רוצה להפיל את הממשלה. שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית נעדרו מהדיון. מבין הליכוד הגיעו 5 שרים: יריב לוין, שלמה קרעי, עידית סילמן, יואב קיש ועמיחי שיקלי.
במסגרת הערר שהגיש טרופר נטען כי קידום החוק לא תואם את צורכי הביטחון נוכח אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בנוסף, נטען כי על הממשלה לגבש מתווה שירות חדש שיהלום את הצרכים של מערכת הביטחון והחברה הישראלית.
