סבירות גבוהה שמנכ"ל הפועלים הבא יבוא מבפנים – אלו המועמדים המובילים
סבירות גבוהה שמנכ"ל הפועלים הבא יבוא מבפנים – אלו המועמדים המובילים
ועדת איתור שיקים דירקטוריון הבנק תצטרך לבחור מנכ"ל חדש, שיחליף את דב קוטלר שהודיע במפתיע על פרישתו; הוא משאיר למחליפו, שכנראה יגיע מתוך הבנק, את הטיפול באפליקציית ביט (שממשיכה להפסיד), בשיפור שירות הלקוחות ובהשפעות המלחמה על תיק האשראי
אחת המשרות הבכירות ביותר במשק התפנתה היום (ג'), כאשר מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר הודיע במפתיע כי הוא מתכוון לסיים את תפקידו. קוטלר יסיים קדנציה של חמש שנים כמנכ"ל הבנק, שנחשבת לקדנציה באורך סביר. עם זאת, רק בסוף השנה שעברה ביקש קוטלר להמשיך לקדנציה נוספת, והחוזה שלו הוארך עד ל־2026. כמו כן, לא היו סימנים מקדימים כי בכוונתו לפרוש, ולכן עזיבתו הפתיעה רבים במערכת הבנקאית. במהלך שנותיו כמנכ"ל הבנק צבר קוטלר שכר בעלות מצטברת של 14 מיליון שקל (עד 2023, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו), שהושפעה כמובן ממגבלת חוק שכר הבכירים.
בסביבתו של קוטלר מתעקשים שההחלטה לעזוב נובעת מתחושת מיצוי ורצון לעבור לאתגר הבא, וכי גם את תפקידיו הקודמים הוא מילא לתקופה של 6-3 שנים. נציין כי קוטלר (67) לא מתכוון לפרוש לפנסיה, אך ככל הידוע אין לו עדיין תפקיד חדש מחוץ לבנק.
דירקטוריון הבנק בראשות ראובן קרופיק הקים ועדת איתור לבחירת המנכ"ל הבא. בראש ועדת האיתור יעמוד קרופיק וכן יהיו בה הדירקטורים רונית אברמזון, דוד אבנר ונעם הנגבי. לדברי גורמים המכירים את דירקטוריון הבנק, לאברמזון, הנחשבת לדמות חזקה ומוערכת בדירקטוריון, יהיה משקל משמעותי בבחירת זהות המחליף.
קרופיק בעצמו אמור לפרוש בפברואר בשנה הבאה, לאחר שישלים קדנציה של תשע שנים כדירקטור בבנק — משך הזמן המקסימלי שבו יכול לכהן דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה. למעשה נוצר מצב משונה שבו קרופיק עומד בראש הוועדה שתקבע את זהות המנכ"ל שעמו יעבוד בעיקר היו"ר הבא של הבנק. זו אינה הפעם הראשונה שזה קורה — גם יו"ר בנק דיסקונט הקודם, שאול קוברינסקי, בחר בשנה שעברה במנכ"ל הבנק אבי לוי לתפקיד, וכמה חודשים לאחר מכן סיים בעצמו את הקדנציה שלו כיו"ר, והותיר את איוש המנכ"ל כעובדה מוגמרת ליו"ר הנכנס דני ימין. במערכת הפיננסית מציינים כי אם קוטלר היה מחליט להמתין עם הודעת הפרישה עד למינוי יו"ר חדש, המהלך היה מתפרש כעזיבה בשל זהות המינוי.
עוד מוקדם לומר מי יחליף את קוטלר, אולם מוערך שיהיה זה מועמד פנימי מתוך הבנק. בין חברי ההנהלה בבנק שעשויים להיות מועמדים לתפקיד ניתן למצוא את ראש החטיבה הקמעונאית דלית רביב, ראש חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית ידין ענתבי, וראש החטיבה הפיננסית רם גב.
רביב נחשבת למועמדת בולטת לתפקיד. תפקידה הוא אחד משני תפקידי חברי ההנהלה הבכירים ביותר, והיא נחשבת לבנקאית ותיקה. גם יחסיה הטובים עם קוטלר עשויים לסייע לה.
ענתבי, מועמד נוסף, הוא חבר ההנהלה הוותיק ביותר בבנק, עם ותק של 11 שנים בהנהלה. הוא כבר התמודד בעבר על תפקיד מנכ"ל הבנק מול קוטלר, שניצח אותו, וכן שמו הוזכר כמועמד לתפקידים נוספים כגון מנכ"ל מגדל.
המועמד השלישי, גב, נחשב לאחד מחברי ההנהלה המקורבים ביותר לקוטלר, שעבד איתו עוד בתקופה שקוטלר כיהן כמנכ"ל ישראכרט. גב אינו בנקאי ברקע שלו, אולם בשנים האחרונות נראה כי זה לא תנאי הכרחי לתפקיד — גם חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, ומשה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות, מונו לתפקידם, אף שלא כיהנו לפני כן בתפקיד ליבה בנקאי, אלא הגיעו מרקע של משפטים או כספים.
ישנם מועמדים אפשריים גם מבחוץ לבנק. הוזכרו למשל רן עוז, שכיהן בתפקידים בכירים בבנק הפועלים וכיום מכהן כמנכ"ל ישראכרט. אולם ההערכות הן שהסיכוי למינוי חיצוני נמוך. במערכת הבנקאית מונו לאורך השנים לתפקיד המנכ"ל מועמדים פנימיים. המקרים שבהם מובא מועמד מבחוץ (כמו במקרה של קוטלר עצמו) הם כאשר הדירקטוריון חושב שהבנק צריך ניעור או זעזוע, מה שלא נראה כרגע. מה שבטוח הוא שרצוי שוועדת האיתור תפעל באופן יעיל, שכן תקופת ביניים של חילופי מנכ"ל אינה אידיאלית ובריאה לארגון, וגם תיתכן תקופה בלתי יציבה במקרה של מינוי פנימי, שיגרור סבב מינוי בכירים אחרים.
סדרה של צרות
קוטלר סוגר חמש שנים סוערות וקדנציה מלאה באירועים בבנק. הוא פורש בשיא: בנק הפועלים סיים את השנה שעברה עם רווח של 7.4 מיליארד שקל, הגבוה במערכת הבנקאית. הרווחיות הגבוהה הושגה במידה רבה בזכות עליית הריבית, וגלגולה החלקי על הריביות שמשלם הבנק ללקוחותיו על הפיקדונות. השנה, ככל הנראה, התוצאות יהיו פחות טובות בשל השפעות המלחמה והירידה הצפויה בריבית. בנוסף, סיכוי סביר שהשנה בנק לאומי יחזור לעקוף את בנק הפועלים ברווחים.
במהלך כהונתו של קוטלר הניבה מניית הבנק תשואה של 45% (מאז אוקטובר 2019), דומה למדד הבנקים שעלה ב־46%, ולעומת עלייה של 38% במניית בנק לאומי, המתחרה המרכזי שלו.
במהלך הקדנציה שלו התמודד קוטלר עם שני משברים במשק: מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. אלו היו אירועים שאילצו את הבנק לעבור למצב של עבודה מרחוק, גם בסניפי הבנק. בנוסף, הם כללו גל של הלוואות שהוקפאו בשני המקרים בעקבות מתווה בנק ישראל בנושא. במסגרת המתווה הבנק הקפיא אשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. בקורונה האשראי הצליח לחזור ולהיפרע כסדרו, ולא החמיר למשבר של הלוואות בקשיים (וכך גם נראה עד כה במשבר של המלחמה). קוטלר נאלץ להתמודד גם עם ההפיכה המשטרית: הוא התריע מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי חקיקה בנושא שלא בהסכמה רחבה.
בנוסף לאירועים הדרמטיים שעברו על ישראל בזמן כהונתו, לקוטלר חיכתה לא מעט עבודה בבנק. חלקה הראשון של הקדנציה שלו נועד לטפל בבעיות שהכבידו על הבנק. הוא טיפל וסגר את פרשת החקירה של הרשויות האמריקאיות שנגררה בבנק זמן רב והסתיימה בקנס של כ־900 מיליון דולר. הוא מכר את פעילות הבנק בטורקיה אחרי שנים רבות של ניסיון להיפטר מהפעילות הזו. הידרדרות היחסים עם טורקיה כיום מצדיקה בדיעבד את המכירה אף יותר. קוטלר גם חתם על הסכם שכר עם ועד העובדים, אחרי תקופה ארוכה של יחסים מתוחים בין ההנהלה לוועד.
נושא אחד שקוטלר השאיר פתוח הוא ניהול אפליקציית התשלומים ביט. ביט היא מותג מצליח וחזק, אולם היא מסבה לבנק הפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים מאז החלה לפעול, שכן הבנק מסבסד ללקוחותיו את העברות הכספים המתבצעות ביישומון. קוטלר ניסה למצוא דרכים להרחיב את הפעילות של ביט, כמו להפוך אותו לארנק דיגיטלי, מה שלא ממש התרומם לאור השתלטות גוגל ואפל על התחום בישראל. ביט אומנם יצרה שיתופי פעולה כמו המועדון המשותף עם קרפור, אך עדיין לא פוצחה הדרך לרווחיות.
קוטלר נחשב למנכ"ל דומיננטי וריכוזי. הוא הוביל בתחילת הקדנציה שלו תהליך של גידול חד באשראי העסקי בבנק, בעיקר בתחום הנדל"ן. הגידול היה כה חד, שהבנק נאלץ לעצור את חלוקת הדיבידנד כדי לא לחרוג מיחסי ההון. לאחר אותו אירוע הבנק עבר לצמיחה מתונה יותר, וגם שב לחלק דיבידנד, וכיום מדיניות האשראי שלו נחשבת לשמרנית יותר, ומתבטאת בשיעורי צמיחה מתונים.
למחליפו של קוטלר מצפים לא מעט אתגרים. ראשית, הוא ייכנס לתפקיד בתקופה לא פשוטה של מלחמה במשק, שהשלכותיה הכלכליות עדיין לא ידועות בוודאות. רק בתחילת השבוע ספגו בנק הפועלים ובנק לאומי ירידה בדירוג האשראי שלהם מסוכנות S&P, על רקע הורדת הדירוג לישראל והחשש מהשלכות המלחמה. הטיפול בתיק האשראי יצטרך להיות הדוק בכלל ובפרט בענף הנדל"ן, שהוא פלח פעילות משמעותי של הבנק, הנמצא בתקופה מאתגרת בעקבות עליית הריבית, הירידה במכירות וכמובן משבר העובדים, בעקבות האיסור על כניסת פלסטינים לישראל מתחילת המלחמה.
בנוסף, קוטלר שם דגש בקדנציה שלו על פרמטרים פיננסיים כמו רווחיות, מצב המניה וחלוקת הדיבידנד. לפתחו של המנכ"ל הבא מונח שיפור השירות, שלאומי ומזרחי טפחות שמים עליו דגש רב. בנושא אחר, פעילות הבנק בתחום המשכנתאות דעכה במהלך כהונת קוטלר. התגברות התחרות בין מזרחי טפחות ולאומי בתחום זה שחקה את מעמדו של בנק הפועלים, שהוא השחקן השלישי בלבד בגודלו. כמובן, הטיפול ביישומון ביט יהיה גם אחד הנושאים המרכזיים שהמנכ"ל החדש יצטרך לטפל בו, כאשר מצד אחד מדובר באחד המותגים החזקים בענף הפיננסים עם מיליוני משתמשים, אך מצד שני מסב לבנק הפסדים לא מבוטלים, כאמור.
