בשל מחלוקות בין האוצר לבנק ישראל: פוזרה הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי
בשל מחלוקות בין האוצר לבנק ישראל: פוזרה הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי
"הוועדה בראשותי שמונתה לשם שיפור הפיקוח והגברת התחרות, לא הצליחה לגבש המלצות", כתב מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב, לשר האוצר. הוועדה פוזרה לאחר ויכוח מתמשך בין בנק ישראל לאוצר בשאלת הפיקוח על הפנסיה. "הצטרפותו של בנק ישראל לוועדה הכשילה את הדרך להגעה להמלצות", כתב בלינקוב
מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב שלח מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן ובו הודיע על פיזור הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית שהוקמה באוגוסט ונתלו בה תקוות רבות. "אין לי אלא לעדכנך כי הוועדה בראשותי שמונתה לבחינת המבנה הפיקוח הפיננסי, לשם שיפור הפיקוח והגברת התחרות, לא הצליחה לגבש המלצות", כתב בלינקוב.
הוועדה התכנסה בשבועות האחרונים לקראת המלצות דרמטיות לשינוי מבנה הפיקוח הפיננסי, כך שבמקום שיהיה רגולטור לכל גוף פיננסי (רשות שוק ההון על חברות הביטוח, המפקח על הבנקים לבנקים, וכו') יהיו שני רגולטרים, האחד יעסוק ביציבות כל המערכת הפיננסית, והאחר יעסוק בהיבטים צרכניים ותחרותיים של כל המערכת. מבנה זה מכונה "דו פסגתי", אך לקראת הסוף התגלעו מחלוקות עמוקות בין האוצר לבין בנק ישראל שהביאו את בלינקוב להכריז על פיזור הועדה.
הויכוח בין בנק ישראל לבין האוצר התגלע בשאלת הפיקוח על הפנסיה, האם הפנסיה תעבור לבנק ישראל במבנה החדש או לא? בבנק ישראל התעקשו ש-2 טריליון שקל חייבים להיות תחת הרגולטור שיעסוק ביציבות המערכת ואילו באוצר התעקשו כי הפיקוח על הפנסיה צריך להישאר בידי הממשלה בשל המעורבות הגבוהה של הממשלה בפנסיה, זאת לאור מה שכתב בלינקוב באחד ממכתביו, "מערכת הפנסיה בישראל מדורגת כאחת הטובות בעולם, יש תחרות גבוהה ואף אחד לא הצליח להראות שיש בעיית יציבות בפנסיה".
הויכוח המקצועי הפך ליצרי וטעון. בלינקוב הביע צער על כך שבנק ישראל לא השתתף בדיוני הוועדה הזו "בהחלטת הממשלה המקורית, באופן טבעי לא היו בין חברי הוועדה חברים מטעם המפקחים הפיננסיים, וזאת בכדי למנוע שיקולים פנימיים בגיבוש ההסכמות. עם זאת, החלטת הממשלה נקטה בחריג אחד, והוא בנק ישראל. לצערי, עקב לחצים כבדים שהופעלו ערב החלטת הממשלה, בנק ישראל נכנס כחבר בוועדה, וזאת על אף ניגוד העניינים והאינטרסים שיש לו בעניינה".
לטענת בלינקוב, בתחילת הדיונים הוא חשב שיש ערך להשתתפות בנק ישראל בדיונים, אך נוכח לראות כי הם אינטרנסטיים "על אף שבתחילת דיוני הוועדה חשבתי כי יש בהצטרפות בנק ישראל לוועדה בכדי להעשיר את דיוניה ולבסס את מעמדה, הרי שבדיעבד עלי לומר בצער כי הצטרפותו של בנק ישראל לוועדה הכשילה את הדרך להגעה להמלצות, ואני מסופק אם בנק ישראל היה כלל מעוניין בהצלחתה. התפתחויות אלו מובילות אותי למסקנה הבלתי נמנעת כי מינוי רגולטור פיננסי לוועדה העוסקת במבנה הפיקוח הפיננסי אישש את החששות המקוריים שהביאו אותנו במקור להמליץ למנות ועדה נטולת אינטרסים".
בבנק טוענים כי ההשתתפות של בנק ישראל נעשתה בכובעם כיועצים כלכליים לממשלה ואחראים על היציבות הפיננסית, והנציגים הם אנשי הבנק ולא אנשי הפיקוח על הבנקים.
גם במכתב לחברי הועדה תוקף בלינקוב בחריפות את התנהלות הבנק ומאשים אותם כי הם העלו את הנושא רק בשביל לטרפד את הועדה. "התנהלותו של בנק ישראל, הינו הצפת נושא ליבה עבור משרד האוצר ברגע האחרון אף שהוא נדון בעבר וללא שעלתה בעיה בנושא, נועדה ליצור עימות חזיתי בין בנק ישראל לבין משרד האוצר. לתפיסתי, התנהלות זו מעידה שכוונתם של נציגי בנק ישראל היא למנוע פרסום דו"ח התומך במודל הדו-פסגתי כדי לשמר את כוחו של בנק ישראל במבנה הפיקוח הקיים".
בסוף מכתבו אומר בלינקוב, כי בימים הקרובים הוא יעביר המלצות לשינויים במבנה הפיקוח הפיננסי בישראל הנמצאים בתחום סמכותו של משרד האוצר.
במכתב שנשלח לחברי הוועדה כותב בלינקוב כי הדרישה של בנק ישראל לקבל את הפנסיה לידיה שקולה לכך שמשרד האוצר יבקש להוציא את הפיקוח היציבותי מבנק ישראל. בלינקוב אומר שזו גם היתה עמדתו המקורית, כלומר בלינקוב חושף כי בכוונתו היה להפריד לגמרי את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל, אך הוא נמנע מכך בכדי שהוועדה לא תתפרק כבר בתחילתה.
