ניתוחהצטרף למערכה: בנק ישראל התערב כדי למנוע את קריסת השקל
ניתוח
הצטרף למערכה: בנק ישראל התערב כדי למנוע את קריסת השקל
בנק ישראל גם נכנס למערכה: הפעיל תוכנית מכירת מט"ח אחרי 30 שנה שעצרה את קריסת השקל שאיים במסחר באסיה להגיע ל־4.2 שקלים. בנוסף הכריז הבנק על תוכנית מט"ח בשימוש בנגזרים וגם על תוכנית "ריפו" למוסדיים ישראליים
כפי שהיה צפוי מראש, בנק ישראל הצטרף למערכה בעזה ולא נתן לשקל לקרוס: עוד טרם החל אתמול המסחר במט"ח הודיע הבנק המרכזי, בראשות פרופ' אמיר ירון, על תוכנית מכירת מט"ח (דולרים) בהיקף של עד 30 מיליארד דולר (בשוק "הספוט"). בנוסף, יבוצעו פעולות בשוק הנגזרים (סוואפ) בהיקף של עד 15 מיליארד דולר.
בניגוד לעבר, בנק ישראל לא המתין לתחילת יום המסחר הראשון מאז שפרצה המלחמה והודיע על אותה תוכנית בטרם פתיחתו. לנגיד ירון ולד''ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים של הבנק (מי שאחראי על יתרות המט"ח של הבנק והשקעותיו) היה מספיק זמן לחשוב, לתכנן, לאמוד ולשקול. היה ברור כי השניים, אנשי מקצוע רציניים, לא ימתינו עד ליום שני בבוקר כדי להחליט מה לעשות. זו אינה תוכנית שאותה הגו השניים אתמול בשמונה בבוקר. הם שקלו ורקמו אותה במשך יומיים.
והתוכנית הזו היא כבר בגדר הצלחה: עד כמה שהדבר נשמע לא נתפס, דולר של 3.91 שקלים ביום הראשון של מסחר במטבע חוץ אחרי אירוע ביטחוני שלא ראינו כמותו מאז קום המדינה - הוא לא פחות מהישג כביר לכלכלת ישראל בכלל ולבנק ישראל בפרט. ולראייה, במהלך תדרוך עיתונאים שערך הבנק עם בניטה (הנגיד לא השתתף בו), הוא חשף כי היו שתי אינדיקציות למה שצפוי לקרות לשקל ביום שני: הראשונה התקבלה על ידי שוק האופציות שנפתח קודם והשנייה היתה המסחר בשקל ביבשת אסיה שמתחיל מוקדם יותר בגלל הפרשי השעות.
השערים מטלטלים: בשוק האופציות הדולר הגיע ל־4 שקלים; במסחר באסיה הוא חצה את רף ה־4 שקלים והגיע לרמה של 4.2 שקלים. כדאי להזכיר למי שכבר הספיק לשכוח: הדולר נסחר ברמה של 3.81 עד לפני כמה ימים. כלומר ללא התערבות, השקל היה סופג פגיעה של פיחות בשיעור של יותר מ־10%. בניטה הבהיר היטב מהן המטרות של אותה תוכנית ומדוע, לעומת פיחות היתר בשיעור 10% שגרם "הסיכון הפוליטי" במהלך החודשים האחרונים ולא גרר את בנק ישראל אל תוך שוק המט"ח - "התפרצות הסיכון" הגיאו פוליטי כן הכניסה את בנק ישראל, ועם הכלים הכבדים.
הרי אסור לשכוח: המלחמה הזו היא חסרת תקדים ומכירת דולרים על ידי בנק ישראל היא גם אירוע חסר תקדים שכן בנק ישראל לא מוכר דולרים ולא מתערב באופן הזה בשוק המט"ח מאז עידן רצועת הניוד - יותר מ־30 שנה. "התוכנית הזו חסרת תקדים ותפעל בתקופה הקרובה בשוק על מנת למתן תנודות ולספק את הנזילות", הסביר בניטה.
כלומר, לבנק ישראל אין יעד שער חליפין והוא בסך הכול מבקש למנוע "קפיצות" מצד אחד ומצד שני "יובש" - כלומר, מצב שבו אין נזילות דולרית בשוק כפי שאירע בתקופה הראשונה של הקורונה, אירוע מסוכן שעלול לפגוע ביציבות הפיננסית של ישראל. בניטה לא הסתיר כי בסופו של דבר המטרה היא "למתן את הפיחות".
הוא גם הבהיר כי יש לבנק ישראל מספיק יתרות מט"ח – גם בהשוואה בינלאומית - כדי להתמודד עם המצב וזו בדיוק המטרה המרכזית של אותן יתרות: שימוש במצבי חירום "כמו המצב הנוכחי". הוא הדגיש כי "הרמה הנוכחית של היתרות מאפשרת לתמוך בכלכלה הישראלית". לפי הודעת בנק ישראל, יתרות המט"ח ירדו בספטמבר לרמה של 198.5 מיליארד דולר (שהם מעל 38% במונחי תוצר) על רקע שיערוך של היתרות (ירידה של כמעט 4 מיליארד דולר), עדיין סכום עתק בכל המובנים.
המספר הזה לא כולל את המכירה של אתמול מטבע הדברים - ואיש לא יודע כמה בדיוק מכר אתמול הבנק. אבל הערכות הן כי לא מעט דולרים. "זו הפעם הראשונה שבה בנק ישראל מוכר רזרבות מט"ח, זה אירוע חריג", הדגיש בניטה. הוא הוסיף כי "הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה וידעה להתאושש בתקופות משבר כאלו בעבר".
בניטה ציין כי "אנו נשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי למתן את ההשפעות של המצב הביטחוני על הכלכלה". אלא שהוא חשף על הדרך עוד פרט מעניין - זו בעצם התוכנית השנייה שבנק ישראל הפעיל כי אתמול בבוקר הוא גם הפעיל תוכנית "ריפו" כדי לספק נזילות שקלית. כלומר, בנק ישראל לא רק חשש מחוסר נזילות דולרית כפי שראינו בקורונה כתגובה של הזרים לאירועים בישראל, אלא גם של הישראלים עצמם בנכסים הנקובים במטבע המקומי שהיו עלולים אתמול בבוקר להתנפל על הנכסים השקליים ולנסות למכור אותם בכל מחיר ולשבש את הפעילות הסדירה של השווקים.
מהי עסקת ריפו? מדובר בהלוואות קצרות מועד (שבוע עד חודש ימים) בעיקר לגופים המוסדיים לצורכי נזילות ובהן בנק ישראל מספק שקלים בריבית בנק ישראל ואחרי פרק הזמן שנקבע, אותם גופים מחזירים את ההלוואה. אותו גוף שמקבל שקלים מפקיד את האג"ח או את נייר הערך כבטוחה. התוצאה: נייר הערך לא זורם לשוק ומציף אותו (אין הגדלת היצע שהיתה מפעילה לחץ על המחיר ובמקרה קיצון עלולה להביא לקריסתו). מהשיחה עם בניטה עולה כי לא הורגש מחסור בנזילות שקלית אבל בבנק ישראל לא רצו לקחת סיכון. שם, בניגוד למשרד האוצר והעומד בראשו, כן מבינים שמדובר באירוע חסר תקדים ואחר לגמרי ממה שראינו קודם לכן, ובניטה הבהיר זאת לא פעם ולא פעמיים במהלך השיחה עם העיתונות הכלכלית.
בבנק ישראל ניסו להרגיע והדגישו כי ישנם עוד כלים העומדים לרשותם שטרם עלו על השולחן אבל קיימים בארסנל הגדוש: רכישת אג"ח ממשלתיות, רכישת אג"ח קונצרניות וכמובן - הריבית. והנה עוד סממן של הצלחה לתוכנית לפי בניטה: "אנו לא מודדים את ההצלחה של התוכנית אחרי שש שעות בודדות אלא על פני זמן אבל כבר היה ניתן לומר שהאפקט הראשוני של התוכנית הוא חיובי שכן מדובר באירוע חסר תקדים והדולר על 3.92 שקלים עם תנודתיות נמוכה הרבה יותר ממה שציפינו. יתרה מזו, שחקנים מסבירים כי ההשפעה של התוכנית גם באה לידי ביטוי על שאר השווקים כמו שוק איגרות החוב והמניות".
כלומר, התערבות כה מאסיבית של בנק ישראל בשווקים העבירה מסר כי יש "בעל בית" שהרגיע את שאר השווקים. הרי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא יכול להרגיע איש – לא בימים כתיקונם, בוודאי בימים טרופים אלו – ונדמה כי הפקידים שם עדיין לא סיימו את החופשות בחו"ל. ספק אם מדובר ב"אסטרטגיה" הידועה של אגף התקציבים המיועדת למנוע דרישות תקציביות או שבאמת מאמינים שם כי מה שחווה עם ישראל ביומיים האחרונים הוא "יותר מאותו דבר". הכלכלן הראשי וראש אגף תקציבים התבטאו בדיון שנערך שלשום באוצר כי "מדובר בעוד סבב".
ייתכן כי הם מבקשים "לשדר קוליות" כדי לא להוסיף עצבנות או לשדר פאניקה. ההתנהלות הילדותית הזו אפיינה את האוצר גם בשבועות הראשונים של הקורונה ודווקא בזבוז הזמן בתחילת המגפה רק הגדיל את המחיר הסופי. על רקע ההצלחה של בנק ישראל לייצב את המצב, גם ראש הממשלה יכול לתרום את חלקו: להודיע באופן חד ברור כי ירון ימשיך לכהן כנגיד בנק ישראל עד הודעה חדשה ולחדש לו את הקדנציה. במסגרת הבלגן המוחלט ששורר בישראל, כל תוספת שולית של יציבות מסוגלת לתרום משמעותית לטובת המשק ובעיקר – לטובת משקי הבית (האזרחים) והמגזר העסקי (החברות) להם ממתינים ימים קשים מאוד. ייתכן כי זו הסיבה מדוע ירון נמנע מהופעות פומביות שמאוד יכולות להרגיע את הרוחות הלוהטות.
אם היתה חסרה עוד הוכחה לחיוביות של הצעדים בהם נקט בנק ישראל לעומת הניתוק של האוצר, הגיע סיטי - אחד מהבנקים הגדולים בעולם – שהיה הראשון שהרים את הכפפה וכתב את הסקירה הראשונה על ישראל והשקל אחרי האסון שפקד אותה בסוף השבוע. אזהרות לא היו חסרות שם: "גם ההתקפות הנוכחיות וגם ההתגברות האפשרית של צעדי מנע עלולים לשבש את התפקוד הרגיל של החיים הכלכליים בישראל בשבועות הקרובים - וייתכן שאף מעבר לכך", הם כותבים.
בסיטי מדגישים כי המצב יחריף ככל שתימשך המלחמה ותתרחב לגזרות נוספות וזאת על רקע אזהרות של הדרג הפוליטי והצבאי כי הפעם, בניגוד לסבבים הקודמים, המלחמה תהיה ארוכה וכואבת. עוד מוסיפים שם כי קיים גם תרחיש שלילי יותר שלפיו הסכסוך יתפתח לאירוע ממושך או אלים יותר. במקרה כזה, ההשפעה עלולה להיות הרבה יותר חמורה, שכן "הפעילות הכלכלית בחלקים רחבים יותר במדינה תיפסק או תתקיים לסירוגין". בסיטי סבורים כי הפעילות הכלכלית תשובש "בצורה כזו או אחרת".
אך מעניינת במיוחד האבחנה של כלכלני סיטי: הם לא מדברים על סופה של כלכלת ישראל כמובן, ונמנעים מהפרזות מיותרות אבל הם כן מדגישים את תרחיש הבסיס החדש - "זעזוע סטגפלציוני". המונח סטגפלציה הוא איחוד של שתי תופעות כלכליות שבדרך כלל אינן נפגשות: האטה (STAGNATION) ואינפלציה. התופעה מקבלת מינוח מיוחד כי בדרך כלל, ברגע שיש האטה בפעילות הכלכלית, המחירים יורדים ולא עולים. אך יש סייג לכך: כאשר מדובר בזעזוע בהיצע כפי שראינו בקורונה. לא שהישראלים אינם רוצים לשבת בבתי קפה, אלא שייתכן כי הם לא יוכלו לעשות זאת (כי יש מגיפה כמו אז או מלחמה כמו היום). כלומר, ביקוש יש, אבל אין היצע. כפי שראינו בקורונה, מחסור בהיצע (בדומה לעודף ביקוש) גורם לעליית מחירים. ולכן בסיטי צופים ירידה בפעילות הכלכלית יחד עם האצת האינפלציה.
השימוש במונח "זעזוע" מעצים את ההיקף. כלומר, לא מדובר על כך שהאינפלציה תעלה מעט והתוצר יירד מעט. בסיטי מוסיפים כי אותו זעזוע היצע עלול להתרחש לא רק בשוק המוצרים והשירותים אלא גם בשוק העבודה על רקע גיוס מילואים כללי שיקטין את מספר העובדים במשק, כאשר ממילא שוק העבודה הישראלי הוא "הדוק" ואין עודף עובדים. ההערה הזו איננה מפתיעה: גם במלחמת יום כיפור נצפתה ירידה חריגה בהיצע כוח האדם לרבות של גברים בשוק העבודה על רקע המלחמה.
ישנה עוד אבחנה המיועדת לממשלה ולשר האוצר: סיטי העלו את תחזית הגרעון ל־2.5% – הרחק מהיעד של האוצר – אך הערכות בקרב שוק ההון הישראלי הן כבר על 3% ומעלה. תקציב 2024 נבנה על בסיס יעד גירעון של 0.8% שהוכפל כמעט כבר לתחזית מועדכנת של 1.4% (עם תקרה ל־2.25%) כך שמדובר בהכפלה על הכפלה.
"התמיכה התקציבית תצטרך לעלות - הן לשיקום הנזקים, הן לכסות על אובדן ההכנסה הצפוי והן להגדלת ההוצאה הביטחונית", כתבו בסיטי. כעת מתברר כי לפיזור הכספים לעידוד אי העבודה והבורות ולכלל הכספים הקואליציוניים - שהזניק את הגירעון עוד השנה להיקף כפול מהיעד - יהיה מחיר גבוה ונרגיש זאת כבר בקרוב. כאשר כלכלנים כתבו בספריהם כי להפקרות תקציבית יש עלות חברתית גבוהה - הם ידעו מדוע כתבו זאת ואנחנו גם נבין את המשמעות ממש בקרוב על בשרנו. החשב הכללי מיהר אתמול לפרסם כי הוא הצליח לגייס 2 מיליארד שקלים "בהצלחה" אך הפעם לא טרח לציין בכמה הוא גייס. גיוסי הממשלה צפויים לגדול בקרוב ולכן בסיטי מזהירים מעלייה בתשואות יחד עם פיחות השקל. שני האירועים האלו הם אירועים אינפלציוניים: השקל הוא הדלק הסילוני והעיקרי של האינפלציה (מייקר את כלל התשומות המיובאות) וזינוק התשואות הוא למעשה עליית הריבית ארוכת טווח. כדאי שפקידי האוצר, לרבות שר האוצר, ידברו עם בנק ישראל ויאמצו את האבחנה שלו, יקראו את הסקירה של סיטי, ויתעוררו.
