פרשנותהורדת מס בלו אינה פתרון קסם
פרשנות
הורדת מס בלו אינה פתרון קסם
הורדת מס בלא קיצוץ בהוצאות הממשלה לא תביא לצמצום אמיתי ביוקר המחיה. צמצום המס יפגע בהכנסות המדינה ודווקא יוביל לזיהום אוויר, יותר פקקים ותאונות בכבישים
עליית המחירים והשיח סביב יוקר המחיה הכניסו את ממשלת ישראל לסחרור. באופן לא אופייני אפילו ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לנושא ואמר כי "בימים הקרובים נציג לציבור שורה של צעדים שייעודם להקל את יוקר המחיה בארץ". אחד מאותם צעדים, שזוכה לתמיכה בקואליציה, הוא הורדת מס הבלו על הדלק, צעד שמקדמים שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרים בכירים דוגמת גדעון סער.
השיח סביב הורדת הבלו, מס עקיף בסכום קבוע עבור כל יחידה, החל עם עליית מחיר הבנזין בשבוע שעבר והגעתו לכמעט 7 שקלים לליטר, כשמס הבלו מהווה כ־50% ממחיר זה. הורדת המס יכולה להיתפס כפתרון קסם זריז שיקל את יוקר המחיה לאזרחים, אך זו תשפיע על הכנסות מדינה מהמס שעמדו ב־2021 על סכום של 21.5 מיליארד שקל. כמו כן, מחיר הנפט תנודתי, וגם אם עכשיו הורדת מחיר הבנזין היקר נתפסת כצעד מתבקש — ייתכן שבעוד חודש או חודשיים מחיר הנפט יירד, ולהעלות את שיעור המס בחזרה יהיה משימה קשה הרבה יותר מלהוריד אותו.
לא כולם תומכים
צריך גם לזכור שבחיים אין פתרונות קסם. לא כל חברי הממשלה תומכים בהורדת המס, ושרות התחבורה והגנת הסביבה מרב מיכאלי ותמר זנדברג, והדרג המקצועי באוצר, מתנגדים לצעד זה. מס הבלו מוטל היום על מוצרים כמו דלק, אלכוהול וסיגריות — מוצרים שהמדינה רואה בהם כבעלי השפעות חיצוניות שליליות. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הוא מתנגד להורדת מס הבלו מפני "שזה אינו משקף במלואו את העלויות החיצוניות הסביבתיות והחברתיות, כגון מזהמי אוויר ופליטות גזי חממה, וכן תאונות דרכים וגודש". עד היום מדיניות הממשלה היתה להעלות מסים על מוצרים הנתפסים כגורמי נזקים, כמו משקאות מסוכרים וכלים חד־פעמיים. כעת, כשיש לחץ ציבורי, המדינה מוכנה לסגת מכל העקרונות שלה ולהקל את מיסוי הבנזין שההשפעות החיצוניות שלו כוללות זיהום אוויר, פליטות פחמן וגודש בכבישים. איך שרת האנרגיה, שהחליטה להפסיק להעניק רישיונות לחיפוש נפט, מקדמת הורדת מס על בנזין?
מלבד היותו של מס הבלו מס "מחנך", זה גם מס פרוגרסיבי שמשפיע יותר על אוכלוסייה חזקה. על אף התפיסה הרווחת, לא לכל משקי הבית בישראל יש רכב פרטי. נכון ל־2018, רק 72% ממשקי הבית בישראל מחזיקים רכב פרטי אחד, ואילו רק ל־26.5% ממשקי הבית יש שני רכבים. כאשר בוחנים זאת לפי עשירוני הכנסה, מגלים כי קיים קשר ישיר וברור בין העשירון הסוציו־אקונומי לבין החזקת רכב. בעשירון העליון ל־94.3% ממשקי הבית יש רכב פרטי, ול־55% מהם יש שני רכבים פרטיים לפחות. לעומת זאת בעשירון השלישי יש רק ל־59% מהמשקים רכב פרטי אחד, ורק 12% מחזיקים בשני רכבים או יותר. לזה יש להוסיף את עמדת שרת התחבורה מיכאלי שסבורה שלא צריך להוריד את מס הבלו מפני שהממשלה צריכה לתמרץ מעבר של נהגים לרכב חשמלי, שלטענתה חוסך אלפי שקלים בחודש על הוצאות דלק. בעקבות זאת, דורש משרד התחבורה להאריך את ההקלות על מיסוי רכב חשמלי עד 2026..
רוצים תוצאות מיידיות
אך בסופו של דבר, מדובר בעיקר בפתרון לא טוב שנובע מעצלנות ומרצון להציג תוצאות מיידיות במינימום עימות עם קבוצות לחץ. פרופ' עומר מואב כתב בעקבות ההצעה כי "הורדת מסים ללא קיצוץ הוצאות לא מורידה את יוקר המחיה". מואב צודק, מדובר בדחיית התשלום למועד אחר.
הורדת מס הבלו היא פתרון טוב רק למי שמעוניין לצמצם מחאה חברתית. מי שמעוניין לפתור את יוקר המחיה בישראל יידרש לפתרונות מורכבים יותר כמו הורדת מכסים, צמצום הריכוזיות, הגברת התחרותיות וצמצום הפקק בנמלים.
לחלופין, ניתן להקשיב לעצות של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית שסבורים שיש להעלות את המס על בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל, ובמקביל לצמצם את נטל המס על בעלי ההכנסות הנמוכות.
