לאחר הפיאסקו הקואליציוני: חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה
לאחר הפיאסקו הקואליציוני: חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה
הקואליציה לא הצליחה במשך חודשיים להעביר את החוק השואף להסדיר את גיוס בני הישיבות, כשהשיא היה תיקו בעקבות התנגדות הח"כית רינאווי זועבי ממרצ; היום לבסוף הושג רוב של 51 תומכים מול 48 מתנגדים; רה"מ בנט: "הורדת גיל הפטור תאפשר לצעירים חרדים לצאת ללמוד מקצוע בגיל הגיוני"; ליצמן: "אחד החוקים המבזים"
לאחר כישלון של הקואליציה בחודשיים האחרונים, מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') לבסוף בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגיוס להסדרת גיוסם של תלמידי הישיבות. במסגרת החוק יורד גיל הפטור מגיוס לחרדים מ-23 כיום ל-21, וזאת למשך שנתיים כדי לאפשר לתלמידי הישיבות גיוס מוקדם יותר ולפיכך גם השתלבות מהירה יותר בשוק העבודה. אולם כחלק מפשרה פוליטית סוכם כי יועלה שוב בהדרגה ל-23.
בעד הצעת החוק הצביעו 51 ח"כים מול 48 ח"כים שהתנגדו. ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה) שהינו חבר בקואליציה, ויצא לא פעם נגד עמדות הממשלה, לא נכח בהצבעה, ואילו ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) שהתנגדה לפני שבועיים לחוק במחאה על מדיניות הממשלה ביחס לבדואים בנגב, תמכה בו היום. התנגדותה אז הביאה לתיקו 54:54 ולהפלת החוק בקריאה ראשונה, כשח"כ מאזן גנאים (רע"מ) לא השתתף אז בהצבעה.
יש לציין כי בהצבעה הערב הושג רוב בין היתר לנוכח העובדה שכמה מח"כי הליכוד נעדרים מהמשכן בשל מחלת הקורונה. המדובר בח"כים: דוד ביטן, יואב קיש ומאי גולן.
רינאווי זועבי הגיבה בעקבות ההצבעה היום ואמרה כי "לאחר שהגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב, וכמובן לאחר שהקואליציה הממשלתית התחייבה שלא להשתמש בחוק גיוס החרדים לאשרור חוק דומה לבני החברה הערבית, וכל חוק בהקשר זה הנוגע לציבור הערבי, הצבעתי היום בעד חוק הגיוס לחרדים".
ראש הממשלה נפתלי בנט מסר בעקבות העברת החוק כי "הערב העברנו בקריאה ראשונה תיקון חשוב לחוק הגיוס שמוריד את גיל הפטור, תוכנית שלמענה פעלתי במשך שנים. עד היום, צעירים חרדים, גם כאלה שנטייתם ורצונם אינם ללמוד בישיבה או שאינם מתאימים לכך, נשארים בישיבה רק מכיוון שאין להם ברירה אחרת. חלקם פשוט ממתינים בישיבה ללא מימוש עצמי עד שבו רבים מהם כבר עם משפחה וילדים, וצריכים 'להתפשר' על מקצוע. הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים לגיל 21 תאפשר לצעירים חרדים לצאת ללמוד מקצוע בגיל הגיוני, לעבוד בעבודה איכותית לאורך חייהם ולפרנס את משפחותיהם בכבוד".
שר הביטחון בני גנץ מסר בעקבות ההצבעה כי "עברנו כעת במליאה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה - צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה. נמשיך לפעול למען שמירה על ביטחונה של ישראל וחוסנה".
מה כולל החוק?
בחוק הגיוס מוצע לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן הוצע במסגרתו לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי במקום השירות הצבאי.
יצוין כי בספטמבר 2017 פסל בג"ץ את החוק. ב-2018 אישרה מליאת הכנסת נוסח חדש של החוק ובג"ץ האריך לבקשת רה"מ ושר הביטחון דאז בנימין נתניהו את תוקפו עד ינואר 2019. מאז נערכו ארבע מערכות בחירות והממשלה לא הצליחה לחוקק חוק גיוס חדש.
סגן שר הביטחון ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) הסביר כי "הצעת חוק נועדה להחליף את ההסדר הקיים שבוטל על ידי בית המשפט העליון והכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. גיל הפטור יעמוד על 21 לשנתיים. לאחר מכן יעלה ל-22 ובסופו של דבר יעמוד על גיל 23. כמו כן, יונהג שירות סדיר מקוצר לחרדים מגיל 21 בכמה מסלולים".
הח"כים החרדים תקפו את אישור החוק. ח"כ משה גפני יו"ר יהדות התורה אמר כי "זהו אחד החוקים המבזים של העם היהודי. חוק מבוזה ומבזה. העם היהודי לדורותיו החזיק תמיד חיל של לומדי תורה. אצל דוד המלך חצי מהעם למד תורה וחצי שירת בצבא. עכשיו עושים לנו טובות ונותנים מכסות כמה ילמדו תורה. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר? ביזיון".
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, אמר כי "בתוך הכשלונות הענקיים של בנט ולפיד בטיפול בקורונה וביוקר המחיה, ולאחר הכישלון הקודם באישור חוק הגיוס, הם מצאו זמן הערב להביא שוב את חוק הגיוס הפוגעני ולאשר אותו בתמיכת נציגי התנועה האיסלמית. מטרתו היחידה של החוק הוא נסיון לפגוע בבני הישיבות ולהוציא אברכים מלימודם. אבל זה לא יעזור להם. אף תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו לא יעזוב את הגמרא בכפייה".
שר החוץ יאיר לפיד אמר בתגובה לאישור החוק כי "זה לא חוק מושלם, אבל הוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי, והרבה הרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה ויהיו חלק מהכלכלה הישראלית".
