הצעת החוק להפרדה מגדרית באקדמיה - צביעות וגניבת דעת
הצעת החוק להפרדה מגדרית באקדמיה - צביעות וגניבת דעת
השבוע עלתה לדיון ואושרה בועדת השרים לחקיקה הצעת חוק פרטית שיזמה ח"כ סון הר מלך מעוצמה יהודית שמטרתה להרחיב ולהכשיר הפרדה מגדרית במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, מעבר לכל מה שהותר על ידי בית המשפט העליון וכמובן בסתירה גמורה לערכי השוויון המגדרי. יש סיבות ענייניות רבות להתנגד להצעת החוק, ואלה נדונו בהרחבה בתקשורת ובפסיקת בג"צ. אך ברצוני להצביע על סיבה נוספת לפסילתה של הצעת החוק של הח"כית על הסף, ואף פניתי בענין לועדת השרים: הצעת החוק של הח"כית נגועה בצביעות ובגניבת דעת, והגיע הזמן להציב מחסום בפני הצעות כה פגומות בהיבט המוסרי והערכי.
אמנם התופעה אינה חדשה, אבל היא בולטת במיוחד בהצעת חוק זו. כוונתי לדברי ההסבר להצעת החוק, לפיהם "הצעת החוק מבוססת על ההכרה בחופש הדת והמצפון ... כזכות יסוד רחבת היקף". מלים אלה והעיקרון אותו הן מבטאות ראויות לכל שבח, תמיכה והזדהות. גם בימי שבר ומלחמה כימים אלה, שבהם נשואות עינינו ל"יום שאחרי" ולעיצובה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במלוא מובן המילה. המדובר הוא אכן בערך יסוד שהציבה הכרזת העצמאות המבטיחה "חופש דת ומצפון" ו"שוויון זכויות .. ללא הבדל דת גזע ומין".
אלא שמציעת הצעת החוק, המתיימרת להרים אל על את ערך חופש הדת, וכך אף סיעת עוצמה יהודית ושותפותיה, מתנגדים בכל כוחם לחופש הדת והמצפון המובטחים במגילת העצמאות. הדגשתה של סון הר מלך בדברי ההסבר להצעת החוק לפיהם היא מבוססת על "ההכרה בחופש הדת והמצפון כזכות יסוד רחבת היקף" היא צביעות וגניבת דעת בהתגלמותן המכוערת ביותר בחיים הפוליטיים. היא מזכירה את דבריו האחרונים של אלכסנדר ינאי לאשתו שלומציון המלכה, כפי שמצטט אותם התלמוד הבבלי: ”אל תתייראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס".
חופש הדת בשמו מבקשת ח"כ סון הר מלך לאשר את ההצעה אינו כלל ועיקר עקרון חופש הדת המוכר באומות הנאורות אלא הוא חופש דת לדתיים המבקשים להפריד מסלולי לימוד אוניברסיטאיים בניגוד לערכי שוויון מעמד האישה ופסיקת בית המשפט העליון. זה אינו חופש הדת כ"זכות יסוד רחבת היקף" אלא כמורסה על פני האקדמיה הישראלית וכמדיניות מפלה ומיטיבה עם שותפיה לדת ולדעה, תוך מניעת חופש הדת והחופש מדת משאר האוכלוסייה במדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים, בתחומי חיים מרכזיים של הפרט והמדינה.
בתחומים אחרים אלה מנציחות ח"כ סון הר מלך וסיעתה כפיה דתית, אפליה ופגיעה בחירויות הפרט ובכבוד האדם, ודורסות ברגל גסה את עקרון חופש הדת. הדוגמאות מוכרות ורבות, וכוללות למשל את ההתנגדות לחופש נישואין בישראל, השוללת ממאות אלפי אזרחים את זכות הנישואין מכל וכל, וממאות אלפים נוספים לממש את חופש הדת ואת החופש מדת שלהם בבואם להקים משפחה, תוך כפיית סמכותה של הרבנות הראשית על כלל הציבור היהודי, למרות שרובו, בישראל ובעולם, דוחה את תפיסת עולמה הדתית הקיצונית ואת ההלכה האורתודוכסית שהיא מכתיבה. כך גם, למשל, בנושא התחבורה הציבורית בשבת, אשר סון הר מלך ושותפיה מונעים מכלל הציבור היהודי תוך שלילת חופש הדת של ציבור זה.
מדדי הדת והמדינה השנתיים שמפרסמת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, מצביעים באופן עקבי על רוב של 65-75% הרוצים בחירות הנישואין ובהתרת תחבורה ציבורית בשבת, וכן תומך רוב זה בכל היבט אחר של חופש הדת והמצפון הנדרסים על ידי סון הר מלך, תוך שהיא וחבריה מצפצפים על "זכות היסוד רחבת ההיקף של חופש הדת והמצפון" שעליה היא מבססת כביכול את הצעת החוק והדרישה להרחיב ללא הגבלה כמעט את ההפרדה בין נשים לבין גברים במוסדות ההשכלה הגבוהה. לא בחופש דת אנו עוסקים אלא בהרחבת הדרת נשים ובחתירה תחת ערכי היסוד של חברה דמוקרטית ושוויונית.
אשר על כן, בנוסף לכל התנגדות אחרת ומוצדקת שראוי להעלות להצעת החוק, הגיע הזמן להוסיף חסם מוסרי וחשוב בפני הצעות כאלה עוד לפני שהן מגיעות לדיון ענייני, היינו – חסם המונע אישורן של הצעות הנגועות באופן כה קשה בצביעות ובגניבת הדעת.
הרב עו"ד אורי רגב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש- לחופש דת ושוויון
