פורסם סרטון החטיפה של אור לוי, הירש גולדברג פולין ואליה כהן
פורסם סרטון החטיפה של אור לוי, הירש גולדברג פולין ואליה כהן
בסרטון הקשה, שמחולק ל-3 חלקים, נראית חטיפתם של גולדברג פולין, לוי וכהן. "כשראיתי את זה הבטן שלי התהפכה", אמר אחיו של אור. "הוא היה עדיין עם הדם של אשתו על הידיים, אחרי שנרצחה. מחר הילד שלו בן 3 - ויחגוג בלי אמא ואבא". אמו של אליה: "עסקה חלקית? שנתניהו יסתכל על הפנים שלו"
מטה המשפחות להחזרת החטופים פרסם הערב (יום שני) את סרטון החטיפה של הירש גולדברג פולין, אור לוי ואליה כהן מ"מיגונית המוות" ב-7 באוקטובר. לפי המטה, הסרטון - הקשה לצפייה - הוא "כתב אישום חריף על ההפקרה שנמשכת כבר 262 ימים".
המטה הדגיש כי הסרטון מתפרסם לבקשת שלושת המשפחות, שיקיריהן נחטפו מפסטיבל הנובה ברעים ועדיין נמצאים בשבי חמאס. הסרטון שצולם במצלמות של מחבלי חמאס נמשך 1:37 דקות, ונערך וטושטש בחלקו לבקשת המשפחות. חלקו הראשון של הסרטון - הכולל את שהייתם של השלושה במיגונית - והחלק השני, שבו רואים תפיסתם והעלאתם לטנדר המחבלים, הם חלקים שפורסמו חלקית בעבר וחוברו לחלק האחרון. אותו חלק הותר כעת לפרסום על-ידי דובר צה"ל, ובו נראה המסע של השלושה לעזה לצד המחבלים.
בסרטון ניתן לשמוע את המחבלים אומרים "אלה הכלבים" ו"אל-קסאם השתלט עליהם", וגם רוצים להצטלם סלפי. הם הטיחו באחד מהם "יא כלב עם שיער בלונדיני", ואמרו לאן הם לוקחים אותם.
"מיגונית המוות" הייתה המיגונית שאליה נמלטו צעירים רבים ממסיבת הנובה, שהפכה לאחת מזירות הטבח הידועות לשמצה מ-7 באוקטובר. שניים מהצעירים שהופיעו בתיעוד שהתפרסם כבר אז בכלי התקשורת של חמאס היו אליה כהן והירש גולדברג פולין. השניים נפצעו ככל הנראה מרימון שזרקו מחבלי חמאס לעבר המיגונית, ובסרטון שפורסם ניתן לראות את הירש פצוע קשה בידו - כשהוא מובל בכוח אל טנדר המחבלים. רק כמה חודשים לאחר מכן התוודעה משפחתו של אור לוי שגם הוא נחטף עם השניים, ובתיעוד שהגיע לידי צה"ל בינואר רואים אותו מובל לרצועת עזה לצד הירש ואליה.
"הרגע שבו לקחו לי את הילד"
"החלטנו לפרסם את הסרטון כדי להראות לעולם מה החטופים עברו מיום החטיפה", אמרה סיגי כהן, אמו של אליה. "רצינו להראות את הרוע של המחבלים, ועד כמה הם לא אנושיים. אפשר לראות את הפנים מלאות הפחד של אליה. בהתחלה הוא נמצא במיגונית, מחכה בתמימות שיבואו לחלץ אותו, ופתאום נזרק רימון. רואים את המחבלים שרים וצוהלים, ומובילים את החטופים אל הטנדר. אליה כל כך מבוהל, הוא לא מבין מה קורה סביבו".
לדברי סיגי, "את הסרטון ראיתי אישית לראשונה רק עשרה ימים אחרי החטיפה. לפני כן ראינו רק תמונה של אליה בבית חולים בעזה. ידענו מזיו (זיו עבוד, בת זוגו של אליה שניצלה מהמיגונית) שהוא נפצע ברגל, ואז ראיתי את הסרטון. ראיתי מוחשית את הרגע שבו לקחו לי את הילד".
"אני כועסת על זה שאנחנו צריכים לפרסם את זה", הוסיפה. "זאת חדירה לפרטיות של אליה ושל החטופים האחרים. אבל איכשהו אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להסביר ולהראות כל הזמן למה הם צריכים לחזור הביתה, להוכיח כמה הם מסכנים בסרטון הזה או בסרטון של התצפיתניות לדוגמה. אנחנו צריכים להתרצות ואני אפילו לא יודעת בפני מי".
ג'ון פולין, אביו של הירש, אמר כי "אני צפיתי בסרטון פעם ראשונה לפני שבוע, רייצ'ל (אמו של הירש) לא הייתה מסוגלת. דיברנו עם המשפחות של החטופים האחרים שהופיעו בו ומהר מאוד הסכמנו כקבוצה שאנחנו מוכנים לפרסם את זה. אנחנו חושבים שזה כל כך חשוב, ביום ה-262, להראות מה עובר עליהם - ולהזכיר לכל העולם שמדובר באנשים אמיתיים. זה הבן שלנו! אנחנו מדברים על חטופים כ'רעיון', אבל הם אנשים אמיתיים עם חלומות ומשפחות, עם אנשים שאוהבים אותם ומחכים להם".
"אנחנו חושבים עליו ועל יתר החטופים 24/7", הוסיף. "אבל לא כל העולם יושב וחושב על החטופים כל היום. אז אם הסרטון יכול לעור למקבלי ההחלטות בארץ ובחו"ל, אנחנו בעד". לדברי ג'ון, ההורים לא יודעים כלום על מצבם של בנם החל מהסרטון שפורסם ביום ה-201 לחטיפתו. "הוא במנהרה איפשהו, ורואים שיש לו חוסר בחלבון", אמר. "רואים שהיד שלו קטועה. יש מה לדאוג".
מיכאל לוי, אחיו של אור, מסכים עם סיגי. כמו בני משפחות אחרים, הוא מרגיש שיש צורך להזכיר לציבור בישראל ולמקבלי ההחלטות שנותרו עדיין חטופים בשבי. "משום מה דעת הקהל הולכת למקומות אחרים", הוא אומר. "מדברים על פוליטיקה ועל הכול חוץ מלהחזיר את כולם עכשיו. הסרטון הזה הוא עוד הצצה לאכזריות, לכמה הם סבלו באותו היום וכמה הם סובלים בכל יום מאז".
"הייתי צריך לעבור חישוקים בוערים, לשכנע את המודיעין, את הפרקליטות הצבאית, מי לא", אמר. "עכשיו סוף סוף הסרטון יצא תחת תנאים מגבילים כדי להזכיר לכולם מה חשוב באמת. אנחנו צריכים להחזיר את השיח לאנשים".
מיכאל סיפר כי מחר הבן של אור, אלמוג, חוגג יום הולדת 3. "הוא יחגוג יום הולדת בלי אמא עינב שנרצחה, ובלי אבא אור שבשבי", אמר. "אין דבר יותר חשוב מלהחזיר לו את אבא שלו. אני מצפה שהסרטון דבר ראשון יגיע לממשלה, שהם יבינו שאין זמן. אין זמן לעסקאות חלקיות ואין זמן לדיונים חלקיים. מחכים לראות איך חמאס יגיב בעוד חודש או שנה, בזמן שמספר החטופים החיים מתמעט כי הם נרצחים בשבי. אור הוא היחיד מהחטופים שמתפקד עכשיו כאבא וכאמא. אם הוא לא יחזור - אלמוג יהיה עוד ילד יתום".
"בפעם הראשונה שראיתי את הסרטון הבטן שלי התהפכה", הוסיף מיכאל. "לראות את הפנים של אור ברגע הכי קשה שהיה לו בחיים, עדיין עם הדם של אשתו עינב על הידיים שלו אחרי שהיא נרצחה. אני האח הגדול, אני מגן עליו כל החיים ומטפל בו - ופתאום לראות אותו כל כך מפוחד? אני לא מאחל לאף אחד את תחושת חוסר האונים שאני מרגיש. המבט שלו בסרטון הפך לי את הבטן וזעזע אותי, כיווץ לי את הלב ולא יוצא לי מהראש מאז. אמא שלי לדוגמה לא מסוגלת לראות את הסרטון והיא לא תראה אותו גם".
הסרטון הוא ההוכחה והתיעוד היחיד שיש למשפחתו של אור על כך שהוא נחטף בחיים, וכך גם למשפחה של אליה כהן. החטופים ששבו לא ראו אותם, ולמעשה אין להם כמעט שום מידע על מצבם. לעומתם, משפחתו של הירש קיבלה לא מזמן אות חיים בדמות סרטון שלו שהפיץ החמאס לפני חודשיים בדיוק. משפחתו הייתה הראשונה שבחרה לפרסם ברבים את הסרטון שיצא, מסיבות דומות להחלטתם לפרסם אותו היום.
אמש דיבר ראש הממשלה נתניהו על "עסקה חלקית", שבה יחזרו "חלק מהחטופים". שלושת החטופים המוצגים בסרטון הערב ככל הנראה לא ייכללו באחת שכזאת - שכן הם לא נמנים עם הקטגוריה של החטופים שמשתחררים בשלב א' - ומשפחותיהם מבהירות כי חייבים להחזיר את כולם.
סיגי כהן: "אחרי 9 חודשים כולם כבר במצב הומניטרי קשה, ונפשי בוודאי. לפי הסרטון אפשר לראות גם שהם פצועים. נתניהו לא חידש לי אתמול כלום, הוא אמר שיש עסקה חלקית-הומניטרית וידובר על ההמשך. אני מלכתחילה לא אהבתי את זה. עסקה צריכה לכלול את כולם כעניין סגור. שלא יקרה שבאמצע יגידו 'טוב, נדבר על ההמשך'. נתניהו צריך להסתכל על הפנים של הבן שלי בסרטון הזה ולהבין שהוא צריך להחזיר את כולם - עכשיו".
ג'ון פולין אמר: "שמעתי את זה היום, ואני לא יודע מה הכוונה של 'חלקית' - אבל אומר כך, יש 120 חטופים וכולם צריכים לחזור הביתה היום. מי שלא בחיים שיובא לקבורה מכובדת, ומי שכן בחיים - שיובא לתחילת השיקום הנפשי והפיזי שלו".
ממטה משפחות החטופים נמסר: "הירש, אליה ואור נחטפו בחיים וכך הם צריכים לחזור, עוד היום. כל יום שעובר מסכן את החטופים ועלול לטרפד את היכולת להשיבם הביתה. אחרי כמעט תשעה חודשי לחימה ונוכח ההצלחות המבצעיות האחרונות, ברור לכולם שהשבתם של כל 120 החטופים אפשרית רק בעסקה. חייבים לאשר וליישם את העסקה שתחזיר את כל החטופים הביתה - החיים לשיקום והחללים והנרצחים לקבורה".
