מחקר של בנק ישראל: ירידה דרמטית בצריכה בעקבות המס על משקאות עתירי סוכר
מחקר של בנק ישראל: ירידה דרמטית בצריכה בעקבות המס על משקאות עתירי סוכר
אחרי חודשים שבהם חברות המשקאות ניסו להטיל ספק בהשפעות החיוביות של המס על צריכה של משקאות עתירי סוכר, מצביע מחקר של בנק ישראל על ירידה של 31% בהיקף הצריכה. בחברה החרדית נרשמה ירידה גם בהיקף הצריכה של משקאות הדיאט
מחקר של בנק ישראל שהתפרסם היום (ה') חושף את ההשפעה האמיתית של מס המשקאות על צריכת המשקאות הממותקים, זאת אחרי תקופה ארוכה בה ניסו גורמים מטעם חברות המשקאות להטיל ספק בממצאים ולטעון כי המס לא השפיע על הצריכה.
בבנק מצאו שהמס אחראי לירידה של 31% בצריכת המשקאות עתירי הסוכר. עם זאת נרשמה עלייה בצריכת משקאות הדיאט, ואצל החרדים נרשמה ירידה גם בצריכת משקאות הדיאט. בבנק אף מצאו כי דווקא בחברה החרדית – אשר נציגיהם הבטיחו לבטל את המס – השפיע המס גם על הקטנת צריכת משקאות הדיאט הממוסים בשיעור נמוך יותר.
חוקרי בנק ישראל ערכו השוואה בין צריכת המשקאות אחרי המס (נובמבר 2021 – אוקטובר 2022) לבין השנה שקדמה לה. בנוסף, בכדי להתמודד עם הטענה כי בשנת 2021 היתה השפעה של הקורונה, ערכו בבנק ישראל השוואה בין הצריכה אחרי המס, לבין הצריכה בשנת 2019 שקדמה לקורונה. הנתונים מראים כי בעקבות המס יש ירידה חדה בצריכה של המשקאות עם המס הגבוה (משקאות עם למעלה מ-5 גרם סוכר לליטר).
הממצאים מלמדים על ירידה חדה של 40% לעומת 2019 ועל ירידה של 34% לעומת 2021 בצריכה לנפש. עם זאת, מכיוון שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בצריכת משקאות ממותקים, הרי שבניכוי המגמה מדובר על ירידה של 31% בצריכת המשקאות עתירי הסוכר שחל עליהם מס של שקל אחד. עם זאת, חלה עלייה בצריכת משקאות הדיאט (עלייה של 14% לעומת 2019, ו-7% לעומת 2021), שכן למרות שגם משקאות הדיאט ממוסים, הרי שהם ממוסים בשיעור נמוך יותר והם הפכו להיות זולים יותר מן המשקאות עתירי הסוכר.
עם זאת, מציינים כי בציבור החרדי הרגיש יותר למחירים, הרי שאפקט ההתייקרות של מוצרי הדיאט השפיע עליו יותר, וחלה גם במשקאות הדיאט הפחתה בצריכה לנפש של 6%. שינוי נוסף בין החרדים לבין שאר האוכולוסיה הוא כי בעוד בשאר האוכלוסיה נרשמה ירידה גם במשקאות הלא-ממוסים (כמו סודה ומים) הרי שאצל החרדים נרשמה עלייה בצריכה במשקאות הלא ממוסים. משמעות הדבר היא, כי השפעת המס על החברה החרדית היתה משמעותית יותר והביאה לשינוי בדפוסי הצריכה, שינוי שהיה מטרת המס ועשוי גם להביא לחיסכון כספי.
כדאי להזכיר כי בחברה החרדית והערבית יש שיעור גבוה של חולי סכרת בהשוואה לשאר האוכלוסיה (בשכבת הגיל 55-64 יש 32% מהערבים עם סכרת, 16% מהחרדים, ורק 12% בקרב יהודים לא חרדים). אך בנוגע למגזר הערבי חסרים נתונים ייחודים. מס הסוכר הוטל בממשלה היוצאת כחלק מהמלחמה בסכרת, שעלותה המשקית מוערכת בכ-10 מיליארד שקל בשנה.
גם אחרי פרסום המחקר ממשיכות חברות המשקאות להתכחש להשפעת המס על הצריכה. לדברי נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, "מס המשקאות נכשל כישלון חרוץ. לצערנו בנק ישראל ממשיך להציג נתונים לא נכונים. נתוני סטורנקסט קובעים כי ישנה ירידה של 3% בממוצע בצריכת המשקאות הקלים בכל שנה ללא כל קשר למס". אלא שהמחקר של בנק ישראל לקח מגמה זו בחשבון, ואף העריך שהירידה הטבעית היא של 5% בשנה, ושאפילו בניכוי המגמה הירידה בשיעורי הצריכה של המשקאות עתירי הסוכר עמדה על כ-30%.
בהמשך התגובה ציין תומר כי "הכנסות המדינה מהמס צפויות להגיע למיליארד שקל ולא ל-380 מיליון כפי שהתחייב משרד האוצר מול ועדת הכספים". אלא ששגיאות בתחזיות הכנסות, ובייחוד של מסים חדשים, היא דבר שכיח ולא ניתן ללמוד משגיאת האוצר על יעילות המס.
עם זאת, תומר התריע כי המס "מעודד הברחות לא חוקיות מהרשות הפלסטינית", כך שייתכן שהנתונים הנגישים לא מלמדים את התמונה המלאה.
