דעההמחירים בישראל גבוהים יותר? לא רק תחושה
דעה
המחירים בישראל גבוהים יותר? לא רק תחושה
מדד יוקר המחיה של ארגון המדינות המפותחות קובע כי יוקר המחיה בישראל נמוך רק מב-2 מדינות - שוויץ ואיסלנד. אז למה בישראל משלמים 20% יותר מבארה"ב על אותם מוצרים?
נושא יוקר המחיה וקצב האינפלציה מעסיק רבות את התקשורת ומהווה סוגיה חברתית ומדינית מהמעלה הראשונה.
אנו עדים לכתבות תקשורתיות רבות המשוות מחירים של מוצרים ושירותים בין הארץ לבין חו"ל, תחת הכותרת "כמה יקר כאן". רק לאחרונה "התהדרה" ת"א בתואר העיר היקרה בעולם לפי אקונומיסט.
אנו הכלכלנים עוקבים אחר התפתחות האינפלציה ויוקר המחיה על פני זמן ובנפרד בוחנים אותם מול מדינות בחו"ל (במקרה שלנו - למדינות OECD).
הקשר בין אינפלציה ליוקר מחיה אינו טריוויאלי, כי האחרון משקף התייקרויות לאורך שנים רבות ולכן שנה-שנתיים של אינפלציה נמוכה לא תשפיע עליו במיוחד; מצד שני – זינוק של האינפלציה בשנה בודדת לא ייקר אותו במיוחד.
כאמור נהוג וכדאי גם להשוות רמות מחירים בין מדינות. ארגון OECD מחשב מדד חודשי כזה, שנקרא Comparative Price Level (CPL), למדינות החברות בו וישראל בתוכן. המדד מראה הבדלי מחירים בין מדינות באמצעות שערי החליפין הצולבים שלהן ורמת ההוצאות לצריכה פרטית בכל מדינה.
כך עובד הסיפור: תחילה מחושב, לכל צמד מדינות, שער חליפין תיאורטי, כזה שגורם להוצאות על סל מוצרים נתון להיות זהות בשתיהן. במדינה ששער החליפין שלה בפועל גבוה יותר, המחירים ייחשבו יקרים יותר. כיום, בעידן האינטרנט והמסחר המקוון, יש להשוואה בינ"ל כזו חשיבות ומשמעות רבה במיוחד.
מטבע הדברים, התמקדתי בטור זה בישראל. לרמת המחירים בארץ ניתן ע"י OECD ציון 100 והתרשים הבא מתאר, עבור כל מדינה, בכמה אחוזים המחירים גבוהים (+), או נמוכים (-) יותר, מאשר בארץ. כך, רמת המחירים בארצות הברית נמוכה ב-18% מאשר אצלנו. ישראלי יצטרך להוציא 82 דולר בארה"ב על סל שרכישתו כאן תעלה 100 דולר. רמת המחירים בשוויץ, מנגד, גבוהה יותר ב-11%.
לפי מדד זה, אכן "יקר" כאן. רק ב-2 מדינות, שוויץ, כאמור (מופתעים?) ואיסלנד (קצת) יקר יותר. מנגד, לא פלא שכולם טסים לטורקיה. המחירים שם בקושי רבע מהמחירים אצלנו וברור שלנפילת הלירה הטורקית חלק גדול בכך. גם ביוון לא רע לקנות.
הגרף גם מאשש את התחושה שבמזרח אירופה "זול" יחסית. בתרשים הבלטתי גם את בריטניה, שישראלים רבים פוקדים בזמנים רגילים (בטח בעונת החגים) ואת קוריאה, שנוטים להשוות אלינו בהקשרים שונים. אחת התוצאות הבולטות של התחזקות השער האפקטיבי של השקל בשנים האחרונות משתקפת כאן היטב. כמו כן, הגרף מראה איך למרות שהאינפלציה כאן השנה נמוכה משמעותית ממקומות אחרים, עדיין המחירים יקרים יותר.
חשוב לציין – מדד בודד אינו מהווה "הוכחה" לכך שבמדינה כלשהי המחייה יקר יותר מאשר במדינות אחרות. צריך לבחון זאת לאורך זמן ולהשתמש במדדים נוספים. כמו כן, שערי חליפין בין מדינות עשויים להשתנות במהירות ובעוצמה ולשנות לחלוטין את מיקומן בדירוג. צריך גם לזכור שלגובה השכר והמשכורות בכל מדינה חשיבות רבה להבחנה עד כמה המחיה יקרה שם.
עדיין, מדובר בכלי השוואתי חשוב שיכול, לדוגמא, לבחון על פני זמן אם הקורונה, למשל, משפיעה על יוקר המחיה היחסי של המדינות השונות וכיצד. אחת ההשלכות של המגפה עלולה להיות העמקת אי השוויון בחלוקת ההכנסות (יש לכך כבר עדויות במדינות OECD) וגם סגירת גבולות גורמת להצטמצמות ההיצע, גידול בביקוש וללחץ על המחירים. או אז להורדת יוקר המחיה יש חשיבות רבה עוד יותר.
וכמובן, המדד יכול לשמש את מקבלי ההחלטות, הבוחנים אם עליית המחירים היא "סיפור מקומי" או חלק מעלייה גלובאלית, ובהתאם לכך לכוון את צעדי המדיניות.
על פניו, במקרה שלנו, יש עוד הרבה מה לעשות.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
