פרשנותתוכנית מימון המלחמה של סמוטריץ' מטילה צל כבד על הכלכלה
פרשנות
תוכנית מימון המלחמה של סמוטריץ' מטילה צל כבד על הכלכלה
את תוכניתו למימון הוצאות המלחמה שלח שר האוצר בחצות הליל, מבלי שהפקידות המקצועית מכירה את הפרטים, וזאת רק ההתחלה של הבעייתיות במסמך הקריטי. גולת הכותרת: 30% מהכספים הקואליציוניים יישמרו לטובת הבייס. הסכנה: פגיעה באמון המשקיעים ובדירוג האשראי
1. לקראת חצות של יום חמישי התרחש עוד אירוע הזוי מבית מדרשו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ': עיתונאים עדכנו את בכירי האוצר על קיום מכתב ששיגר סמוטריץ' והיה מיועד אליהם, ובו הכרעות קריטיות וחיוניות הקשורות למקורות ושימושים תקציביים לצורך התמודדות עם השלכות המלחמה בשנת 2023.
כלומר, לא רק שסמוטריץ' לא טרח לעדכן אותם על כוונותיו, אלא שהם גילו על המכתב דרך התקשורת. זאת, למרות שבמכתבו מתפאר סמוטריץ' כי כל ההחלטות נעשו בתיאום עם הדרג המקצועי, שכאמור אף אחד מהם לא ידע על מה מדובר. אפילו חברי הצוות המקצועי המצומצם שהקים – והתברר בשבוע שעבר כבלתי חוקי, בהתאם לקביעה של היועמ"ש של משרד האוצר אסי מסינג - לא ידעו על מה מדובר. הדבר מעיד על רמת האמינות של שר האוצר בעידן של מלחמה שהיא תוצר של מחדל, עליו מתנוססת גם חתימתו.
מיותר לציין שהסיבה היחידה לשעת שיגור המכתב היתה ניסיונו של סמוטריץ' למזער את הדיון סביב ההחלטות ולהקשות על הביקורת. המסמך הקריטי מעורר כמה שאלות, הראשונה היא מי חיבר את המסמך, שמנוסח בצורה רשלנית ומסורבלת. התשובה לכך מתבררת כישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל משרד האוצר, ומינוי פוליטי של סמוטריץ'. האיש הפך השבוע לאיש החזק במשרד ולמנכ"ל בפועל.
בעבר, כאשר מלאכי היה יועץ פוליטי של השר אורי אריאל התייחס אליו מבקר המדינה בדו"ח שנגע לטיפול בתקציבי מפוני גוש קטיף. "התקיימו דפוסי פעולה פסולים שבהם נושאי משרות אמון ויועצים ללא שכר הובילו את העשייה והחליפו את הגורמים הממשלתיים המוסמכים. את מקום הגורמים הממשלתיים מילא בין היתר ישראל מלאכי", כתב המבקר. במשרד האוצר מעמדו של מלאכי מושלם: הוא בעל הסמכויות אך נטול אחריות.
לגופו של עניין, מדובר במסמך שרב הנסתר בו על הגלוי. הוא קשה להבנה, בעיקר משום שהמספרים לא תמיד מתחברים, מתכנסים ולפעמים הם גם חסרים.
לדוגמה, סמוטריץ' מציע להעניק למערכת הביטחון מסגרת של 22 מיליארד שקל רק ב־2023, כאשר ההצעה של הדרג המקצועי, כפי שעולה ממסמך אגף התקציבים שנחשף השבוע ב"כלכליסט", היתה של 17 מיליארד שקל. מדובר בכל מקרה בתוספת ענקית וחסרת תקדים. תקציב הביטחון נאמד בכ־63 מיליארד שקל בשנה כך שסמוטריץ' מציע תוספת של כ־27%, ללא פירוט. רק בחלק אחר של המסמך, שמוקדש להוצאות האזרחיות בסך 13.5 מיליארד שקל (האוצר הציע 11 מיליארד שקל בגין סעיף זה), מופיע פירוט של שורה שאומרת "תמיכה מלאה בצה"ל ובמערכת הביטחון".
2. ברקע הדיונים בנושא בשבוע החול, גולת הכותרת של המסמך נוגעת לעתיד הכספים הקואלציוניים אותם סמוטריץ' מתגאה כי "קיצץ ב־70%". עוד לפני ששואלים מדוע החליט שר האוצר להותיר על כנם כשליש מהכספים המיועדים ל"שוחד השותפים בממשלה" בעידן של מלחמה - נשאלת השאלה איך הגיע סמוטריץ' למספר הזהב הזה.
ובכן שר האוצר מבקש לבצע הפרדה, לגמרי מלאכותית, בין הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו ב־2023 לבין הכספים הקואליציוניים של 2024 (שאף סעיף מהם לא מומש עדיין). לפי המסמך של אגף התקציבים ניתן להסיט 7.9 מיליארד שקל מאותם כספים (רובם משויכים ל־2024), אך סמוטריץ' מתייחס רק ל־2.5 מיליארד שקל של 2023. על 2024 "נדבר אחרי". אלא ש־2024 מעבר לפינה וברגע שהשנה הקלנדרית (התקציבית) מתחילה, הסטטוס של אותם כספים קואליציוניים ישתנה וכבר יהיה הרבה יותר קשה להסיט אותם.
סמוטריץ' רוצה קופסה תקציבית לא שקופה שלא ניתן לראות מה בתוכה, ולהכניס אליה בנוסף לתקציבי מלחמה גם דברים אחרים, חלקם אולי כספים קואליציוניים
תמים יהיה לחשוב שסמוטריץ' "החמיץ את ההזדמנות" להכריע כבר עתה על כלל הכספים הקואליציוניים (הרי התקציב הוא דו־שנתי), והרבה יותר מציאותי לחשוד - על רקע התנהלותו של השר מאז נכנס לתפקיד - שהוא ממתין איתם כי הוא לא באמת מתכוון לגעת בהם - גם לא ב־2024 - כדי לא לעורר ביקורת בבייס שלו ושל שאר השותפות הקואליציוניות, בעיקר החרדים. יתרה מזו, מכתבו של סמורטיץ' חושף עוד סיפור שמוכיח עד כמה הוא נחוש לשלם את שוחד הבחירות שרקם יחד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אגף התקציבים הפציר בשר האוצר - על רקע סירובו העיקש לגעת בכספים הקואליציוניים - לפחות לרשום תוספות תקציביות (שימושים) של 2023 הקשורות למלחמה בתקציב 2024 כנגד כספים קואליציוניים שהיו אמורים להיות משולמים בשנה הבאה (מקורות). פעולה כזו שבכל מקרה אינה רצויה, מיועדת לשקף לציבור אך גם ובעיקר למשקיעים הזרים וחברות הדירוג את הצמצום בגמישות התקציבית לקראת השנה הבאה, ואת התחייבות הממשלה כלפי ביטול אותם כספים.
כלומר, אם באמת סמוטריץ' מתכוון לממן חלק מהתוספות החיוניות ב־2024-2023 עם כספים קואליציוניים, וכעת בגלל תירוצים שונים הוא מסביר שהדבר אינו מתאפשר, אזי, לפחות שייראה כי הוא מתכוון לכך בשנה הבאה. אלא שסמוטריץ'- כמה מפתיע - סירב בתוקף ומסביר במכתבו כי "יש קושי בדחיית תשלומים משנה לשנה", למרות שהדבר כבר נעשה בעבר. הוא מוסיף כי "על רקע דיונים שהתקיימו באוצר והתייעצויות שערכתי עם הכלכלן הראשי, לא נכון להעביר מקורות". כשזה נוגע לכספים קואליציוניים סמוטריץ' הופך קדוש יותר מהאפיפיור.
ולגופו של עניין: איזה שליש מאותם כספים קואליציוניים הוא מבקש להשאיר? "באשר לתקציבים המכונים כספים קואליציונים", כותב סמוטריץ' בהיתממות כי החלטתו היא "שכספים שלגביהם קיימת הסתמכות מצד גופים שלישיים בשל כך... או פניות שאושרו בוועדת הכספים או שהם נוגעים לתשלומי שכר - יועברו כסדרם". במילים "מקצועיות" מתאר סמוטריץ' כי התוספות לגרעינים התורניים לבייס שלו (באמצעות השרה אורית סטרוק) ולחינוך החרדי הפרטי שאינו מלמד ליבה של המפלגות החרדיות (באמצעות יו"ר ועדת הכספים משה גפני) לא ייפגעו. אז נכון, הוא קיצץ 250 מיליון שקל לקצבאות האברכים. אבל מדובר על קיצוץ מהתוספת שהיתה חריגה במונחים היסטוריים (30%!) כאשר ב־2024 הם כבר יקבלו הכל.
3. סמוטריץ' גם מדבר על הסטות פנימיות שאינן קשורות לכספים קואליציוניים בסך 1.76 מיליארד שקל ואפשר לקצץ כי "אינן חיוניות". אם מעמיקים בסעיף זה, מגלים שם לדוגמה, קיצוץ של 138 מיליון שקל מיותרים לכאורה מתקציב הבריאות שכידוע סובל ממחסור. במסגרת הקיצוץ גם 10 מיליון שקל לסעיף "טב"ם" -"טיפול בריאותי מתקדם" שהוא שם קוד לתקציב המיועד לילדים אוטיסטים. אבל יש עוד: 30 מיליון שקל ל"קודים" שהם התקציבים המיועדים למימון מוסדות לקשישים סיעודיים (הסעיף הזה כבר בגירעון). יש עוד 20 מיליון שקל מיותרים לכאורה בסעיף "בריאות התלמיד" שהם תקציב לחיסונים לילדי ישראל. וקיצוץ נוסף של 20 מיליון שקל לתוכנית "אפשרי בריא" - תקציבים שמשרד הבריאות מעביר לנציגיו לרשויות המקומיות לצורך מניעת מחלות לרבות בדרום ובצפון שני אזורים שמקבלים פחות שירותים בימים כתיקונם והם מופגזים בימים אלו.
תמונת הגירעון אינה ברורה, דבר שמשרת את סמוטריץ': הסתרה ויצירת בלבול טובים לו פוליטית אך רעים מאוד לכלכלת ישראל
אבל זה לא רק בריאות: גם מהחקלאות נלקחו רבע מיליארד שקל ללא פירוט. מתברר לפי בדיקה של מכון "יסודות" כי מדובר על פיצויים שהובטחו לחקלאים בשל הורדת מכסים. כאילו אין מספיק קשיים לחקלאי מדינת ישראל.
מה שלא מיותר בעיני סמוטריץ' הם 300 מיליון שקל למוסדות חינוך חרדי שלא מלמד ליב"ה וזוכים לפיקוח כמעט אפסי שחלקו גם מגיע לעסקונה פוליטית ואפילו לא למורים. על פי סמוטריץ' זה בהחלט הכרחי בעיקר בעת מלחמה.
4. בסך הכול אסף סמוטריץ' 4.5 מיליארד שקל - כולל כסף מקק"ל שטרם הגיע ועוד 600 מיליון שקל "מסתוריים" - לצורך התמודדות עם ההוצאות האזרחיות. אבל יש בעיה קטנה־גדולה: האומדן של אגף התקציבים מדבר על 11 מיליארד שקל כך שעדיין חסרים כ־6.5 מיליארד שקל לכיסוי. אין זכר לקיצוץ שכר ח"כים ושרים או הטלה מחודשת של מסים על שתיה מתוקה וכלים חד־פעמיים או הפסקת סבסוד הדלק.
עוד סעיף קריטי שמופיע במסמך של הדרג המקצועי הוא אובדן הכנסות (15 מיליארד שקל). עד כמה שזה נשמע הזוי, חודש אחרי תחילתה של המלחמה, הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון לא מצא לנכון לפרסם תחזית רשמית לכך. אומדן ראשוני נחשף ב"כלכליסט" לפני שבועיים אך הוא מיהר למסור כי הדברים עוד בבדיקה. העובדה שהכלכלן הראשי טרם מצא לנכון למסור תחזית היא שערורייתית. אברמזון גם נמנע מלפרסם סקירת מאקרו אחת על המצב במשק בניגוד לכלל הגופים הממשלתים, המקומיים והבינלאומיים שכבר פרסמו, חלקם אפילו כמה. אברמזון גם הסתיר מסמך חשוב שיזמה קרן המטבע הבינאלומית, שנחשף אף הוא ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, ובו המלצות מדיניות שכוללות גם אזהרות חמורות מההשלכות האפשריות של התנהגות סמוטריץ'. אחת מההמלצות היתה באופן מאוד לא מפתיע, לנהוג בשקיפות.
אנו ממשיכים להמתין למוצא פיו של הכלכלן הראשי כדי להבין מה הגירעון הצפוי כי התמונה אינה ברורה כלל. באגף התקציבים מדברים על גירעון של כ־11.5% תמ"ג (2024-2023 יחד, אחרי שהממשלה הקודמת השאירה עודף של 10 מיליארד שקל) וסמוטריץ' סבור כי הוא סוגר את האירוע עם גירעון של 9% תמ"ג מצטבר - פער של כ־50 מיליארד שקל.
אלו לא המספרים היחידים שאינם מתכנסים, דבר שמאוד משרת את סמוטריץ': הסתרה ויצירת בלבול טובים לו פוליטית אך רעים מאוד לכלכלת ישראל. חוסר בהירות היא קרקע פורה ל"ערבוב".
דבר אחד כן נשמע הגיוני במסמך של סמוטריץ': סעיף פיצויים והמשכיות עסקית. סמוטריץ' אישר בכנסת חבילה של 15 מיליארד שקל וזה בדיוק המספר שמופיע במסמך של אגף התקציבים. אלא שסמוטריץ' הבטיח פיצוי מלא גם לבאר שבע ואשקלון (בינתיים קיבלו רק באוקטובר) כך שמימוש הבטחתו מסבירים באוצר, עלול להגדיל את המספר גם ל־20 מיליארד שקל. הדבר מייצר בעיה נוספת שסמוטריץ' מתעלם ממנה: הפיצויים מגיעים מקרן הפיצויים שלפי רשות המסים תתרוקן החודש או בחודש הבא. מילוי הקרן אינו מגדיל את הגירעון, שכן היא חוץ־תקציבית, אבל נדרש בה גיוס חוב. כלומר מילויה לא יגדיל את הגירעון אבל כן את החוב וזה חשוב, כי את החוב חייבים להחזיר כולל ריבית שכידוע – זינקה בשנה האחרונה.
על רקע זינוק בפרמיית הסיכון של ישראל אג"ח ממשלתיות ישראליות נקובות בדולר נסחרות בתשואות (ריבית על האג"ח) של מדינות מדורגות BBB (למרות שהדירוג שלנו עדיין AA-). סמוטריץ' לא מתייחס לזה והחשב הכללי האחראי לתחום - שותק. האם יש תוכנית למימון גירעון עתק מצטבר שעלול לזנק ליותר מ־230 מיליארד שקל עד 2024?
1 צפייה בגלריה
מימין: הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון והמשנה למנכ"ל האוצר ישראל מלאכי. מינויים פוליטים לצד השר
(צילום: דוברות משרד האוצר)
5. סוגיה קריטית נוספת אמורה להדיר שינה אצל שומרי הסף וגורמי הביצוע. איך בדיוק מתכוון סמוטריץ' להעביר את השינוי חסר התקדים הזה מבחינה משפטית: פתיחת תקציב מאושר במיליארדי שקלים באמצע שנה תקציבית, לרבות תוספת הוצאה בסך 13.5 מיליארד שקל, הגדלת מגבלת ההוצאה והגירעון, לרבות ביצוע הסטות תקציביות לכל עבר במיליארדי שקלים, כאשר כל זה באמצע חודש נובמבר, חודש וחצי לפני תום השנה התקציבית.
למרות שגם היועמ"ש של האוצר לא היה בסוד העניינים ושמע על התוכניות של סמוטריץ' מכלי התקשורת כמו כל השאר הפקידים, שינויים כאלו מחייבים ייעוץ משפטי כדי להפוך את כל התוכניות של סמוטריץ' לתקנות. הרי לא בכדי, תקציב הוא חוק, ומתישהו, מישהו חייב להסביר לשר האוצר שעדיין יש חוק במדינת ישראל והוא חייב ייעוץ משפטי, גם אחרי שהוא הסביר השבוע לעם ישראל כי מה שאסי מסינג, היועמ"ש של האוצר חושב או ממליץ "מעניין לו את קצה הפופיק".
כאשר מתבוננים על האירוע, מבינים מיד כי יש רק דרך אחת לבצע שינוי בסדר גודל כזה: הגשת תקציב 2023 חדש (וכמובן לשנת 2024) - שמצריך הן החלטת ממשלה והן תיקון חקיקה.
אלא שסמוטריץ' רוצה "קופסה". מדובר בתרגיל חשבונאי שמאפשר להוסיף "חבילה" תקציבית שלא נספרת לחישוב מגבלת ההוצאה (אבל כן נספרת לצורך חישוב הגירעון). אין תקדים לקופסה בנסיבות הקיימות. בקורונה לא היה תקציב (היה תקציב המשכי) ובהתנתקות, המהלך תוכנן מראש והקופסה התייחסה רק לתקנות ספציפיות.
כעת, סמוטריץ' רוצה להפוך את כל התקציב לכזה. קופסה לא מתאימה למצב הנוכחי כי אין מדובר רק בהגדלת ההוצאה בתחום ספציפי. פקידי האוצר כבר הסבירו לו את זה אבל הוא מתעקש וכעת ברור למה: הוא רוצה "לערבב" בתוך הקופסה הכל מכל וכל. במילים אחרות סמוטריץ' רוצה "קופסה שחורה", שלא ניתן לראות מה יש בתוכה, ולהכניס לתוכה סעיפים שלא קשורים בהכרח רק למלחמה אלא כל מיני "דברים אחרים". אולי גם כספים קואליציוניים.
כאן החשש הגדול והסכנה העצומה: אם המשקיעים הזרים וחברות הדירוג יבינו שהוא מתחיל לעשות "שירקעס" עם התקציב כמיטב המסורת של ארדואן, צ'אבס ושאר המנהיגים הפופוליסטיים, הורדת דירוג תהיה עובדה מוגמרת והדבר עלול להצית משבר פיננסי־פיסקאלי, שלא רק שיפגע בכלכלת ישראל, אלא גם עלול לעכב באופן משמעותי את ההתאוששות מהמשבר הזה ואף לפגוע במאמץ המלחמתי.
כשישראל כץ, שר האוצר לשעבר, ניסה לערבב בתוך קופסת קורונה גם הוצאות שאינן קשורות לקורונה (כספים פוליטיים) שאול מרידור, אז הממונה על התקציבים, התפטר. סמוטריץ' לא רק שמחרים את הפקידים ומתעלם מהם. הוא גם אמר בתקשורת כי מי שלא מתאים לו מה שהוא עושה "מוזמן להניח את המפתחות". אחרי המחדל הביטחוני, גם המחדל הכלכלי יהיה חתום על שמו של סמוטריץ'. אלא שגם הפעם מי שישלם את המחיר שלו יהיו האזרחים.
