כאוס הפיצויים במלחמה: איך יפוצו הנפגעים
כאוס הפיצויים במלחמה: איך יפוצו הנפגעים
מתחילת המלחמה זינק מספר נפגעי פעולות האיבה פי 10, והגיע ל־91.5 אלף איש. נפגעים קובלים על כך שהם נאלצים להוכיח נכות או לא לעבוד כדי לקבל פיצוי. חוק שיזמה ח"כ רייטן לפיצוי אוטומטי יכול היה לסייע
מספר נפגעי פעולות האיבה זינק מאז תחילת המלחמה פי עשרה. אם עד 7 באוקטובר היו בישראל 9.02 אלף נפגעים, הרי מאז הוגשו 82.4 אלף בקשות כשהניסיון מראה שכמעט כולן מאושרות. בסך הכל מגיע מספר נפגעי פעולות האיבה כעת ל־91.5 אלף. הנפגעים כוללים, בין היתר, 804 חללים אזרחים ו־214 חטופים שחלקם חזרו בינתיים. היתר הם בעיקר תושבי יישובי העוטף שהותקפו ומשתתפי המסיבות. סביר שתביעות רבות עדיין לא הוגשו מכיוון שהנפגעים אינם מסוגלים להתמודד אפילו עם ההליכים הפשוטים והמהירים שייצר ביטוח לאומי. כך עולה מנתונים שמסר המשנה ליועץ המשפטי של ביטוח לאומי עו"ד שלומי מור בשבוע שעבר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
התשלום לנפגעי פעולות האיבה מאז תחילת המלחמה עמד על 768 מיליון שקל, זאת לעומת 571 מיליון שקל ב־2022 כולה. מדובר בעיקר במענקים אוטומטיים שניתנים לפני הכרה קבועה, למשל המענק של 17 אלף שקל לכל משתתף במסיבות הטבע, ו־5,000 שקל לכל פצוע. כמו כן מדובר בתשלומים שקרויים משום מה תגמול טיפול רפואי (תט"ר) ובעצם הם פיצוי על אובדן הכנסה בגובה 9,000-7,000 שקל בחודש לנפגע באוקטובר ונובמבר.
ההערכה באוצר לעלויות קצבאות נפגעי האיבה של המלחמה ל־2024 היא בין 550 מיליון שקל ל־850 מיליון שקל. כלומר, התקציב השנתי של פעולות האיבה יזנק פי 2.5-2 לעומת 2022. ההערכה הזאת מבוססת על כך שחלק גדול ממי שקיבלו פיצוי אוטומטי הם נפגעי נפש שלא יהיו זקוקים לסיוע קבוע.
מור הכריז בישיבה שוב ושוב ש"החוק הקיים אינו מספיק". זאת כשהוא מתכוון בעיקר לכך שהחל מדצמבר לא ניתן יהיה לפצות את רוב הנפגעים בלי להכיר בהם כנכים. הוא קרא להעביר בכנסת חוק פיצוי אסון שיאפשר להעניק פיצוי אוטומטי. לדבריו, בחוק כזה צריכים להיכלל, בין היתר, נפגעים ממעגל שני, למשל אמא שהיתה בטלפון עם בנה שהיה נצור בבארי כל בוקר ה־7 באוקטובר.
מ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי: "זו מלחמה שבה הותקף העורף. אי אפשר להתייחס אל זה כפעולת איבה. קהילות שלמות נפגעו. נכון היה לקדם חוק אסונות לאומיים, שיאפשר פיצוי לנפגעים"
לבעיה הזו התייחסה לפני שלושה שבועות מ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי ירונה שלום כשכינסה תדרוך עיתונאים כדי להבהיר שמעתה ביטוח לאומי לא יוכל על פי חוק להעניק פיצוי אוטומטי והנפגעים יצטרכו לעבור הליך הכרה מלא. היא הסבירה ש"ביטוח לאומי יכול לפעול רק במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". אבל לדבריה, "פעולות איבה זה אירוע נקודתי. פה מדובר במלחמה שבה הותקף העורף. אי אפשר להתייחס אל זה כפעולת איבה. קהילות שלמות נפגעו. נכון היה לקדם חוק אסונות לאומיים, שיאפשר פיצוי לנפגעים".
היא ציינה ש"אני מבינה את הרצון של אנשים לקבל פיצוי על האסון, שלא רוצים להיחשב כמי שעברו פגיעה נפשית או להוכיח נכות. הם אומרים שזה לא משהו שקרה לנו. זה משהו שהמדינה הביאה עלינו".
יעל פלוס תושבת כפר עזה אמרה בישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום רביעי ש"הייתי מנכ"לית של חברה. איבדתי את העסק, הבית והמשפחה. רוצים שאגיש תביעה כנכה. כמה נמוך אני יכולה לרדת? אני מבקשת שהמדינה תכיר בנו בלי הכרה כנכה. אנחנו לא צריכים להתחנן". מנהלת הרווחה של כפר עזה מעין לפידות דרשה הכרה קולקטיבית. ניצול מסיבת נובה גיא אהרון מזר קרא לאפשר לקבל פיצוי גם למי שעובד, בלי הכרה בנכות. לדבריו, "גם אם אני עובד, זה לא אומר שאני ישן טוב בלילה. למה צריך לא לעבוד כדי לקבל כסף? תעזרו לנו לחזור לחיים".
2 צפייה בגלריה
מימין: ח"כ אפרת רייטן (העבודה) ומ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי ירונה שלום
(צילומים: אולפן כלכליסט, יואב דודקביץ)
מי שביטאה זעם רב על עצם הדיבורים על הצורך בחוק חדש היא ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, מי שהיתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתקופת ממשלת בנט־לפיד. רייטן כעורכת דין היתה פרקליטת משפחות הרוגי אסון נחל צפית. כחברת כנסת יזמה חוק פיצוי אוטומטי לנפגעי אסונות לאומיים שיינתן בשלב ראשון בלי הוכחת נזק. זאת, בין היתר, כדי למנוע קריסת משפחות שהאסון גרם להן לאובדן הכנסות. היא אף הצליחה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה בסוף ימי הכנסת הקודמת מה שמאפשר להחיל עליה רציפות. "זה חוק שכתבתי בדם", היא אומרת.
רייטן הגישה כחודש לפני המלחמה את ההצעה שלה לוועדת השרים לחקיקה אבל משכה אותה כשהבינה שהיא תידחה. בישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום רביעי ייחסו משתתפים את טרפוד החוק של רייטן למשרד האוצר.
באוצר אומרים שהשיח בנושא חוק אסונות לאומיים הוא עם ביטוח לאומי והם לא מודעים ליוזמות חקיקה פרטיות ולכן לא טרפדו אותן. עם זאת, באוצר לא ששים ליישם חוק שיקנה פיצוי אוטומטי. הם מסבירים שבהתחשב בעובדה שיש 83 אלף נפגעים, בעיקר מהעוטף והמסיבות ובכך שיש ערים נוספות שנפגעו, לא ניתן להעניק פיצוי המוני ללא בדיקה.
על פי ההצעה של רייטן שרי הרווחה והאוצר יוכל לפרסם הכרזה על אירוע אסון לאומי אזרחי. לאחר ההכרזה, שר הרווחה ימנה פרויקטור לטיפול בנפגעים וניתן יהיה לקבוע פיצוי אוטומטי לזכאים.
