מכונת הכסף של עיריית ת"א: דוחות החנייה והנסיעה בנת"צ בתקופת הקורונה - 595 מיליון שקל
מכונת הכסף של עיריית ת"א: דוחות החנייה והנסיעה בנת"צ בתקופת הקורונה - 595 מיליון שקל
מנתוני עיריית ת"א עולה כי בשנים 2021-2020 היא חילקה כ-2.9 מיליון קנסות בשווי 660.23 מיליון שקל. עוד עולה מהנתונים כי 90% מהדוחות היו דחות על חנייה ונסיעה בנת"צ וכי סך הקנסות לעסקים מעבירות הקשורות לקורונה עמד על 13.6 מיליון שקל
בשנים 2021-2020, עת התפרצות הקורונה בישראל, חילקה עיריית תל אביב כ-2.9 מיליון קנסות בשווי 660.23 מיליון שקל, כך עולה מנתונים שהתקבלו בעקבות בקשה של התנועה לחופש המידע.
מהנתונים עולה כי 90% מכלל הדוחות שניתנו היו דוחות חנייה, ואילו 10% מהדוחות ניתנו על עברות בתחומים שונים כגון פגיעה במרחב הציבורי, אי-פינוי פסולת, גרימת רעש, עישון ועברות הנוגעות לבעלי חיים. בתוך כך, היקף הקנסות שניתנו בתקופת זמן זו בגין עברות הקשורות לקורונה הסתכמו בכ-25.8 מיליון שקלים.
כאמור, ההכנסה העיקרית של עיריית תל אביב מדוחות מגיעה מתחום החנייה - במהלך השנתיים האחרונות ניתנו כ-1.8 מיליון דוחות חנייה ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית בסכום כולל של כ-595 מיליון שקל, שמתחלק לכ-520 מיליון – סכום הקנסות המקורי (87.4%), ולכ-75 מיליון שקל (12.6%) שהוגדרו על ידי עיריית תל אביב כ"תוספת פיגורים" הכוללת ריבית על אי-תשלום הקנסות והוצאות גבייה. לפי עיריית ת"א, הסכום שהיא קיבלה בפועל מדוחות אלו בתקופה זו עמד על כ-365.2 מיליון שקלים (61.4% מסך כל החיובים). כמו כן, במהלך התקופה המדוברת הוגשו כ-317.6 אלף בקשות לביטול הדוחות, מתוכם כ-89 אלף בוטלו בפועל.
הנתונים שהעבירה עריית תל אביב לתנועה לחופש המידע כוללים נתונים בנוגע לדוחות החנייה גם על המחצית השנייה של 2019. נכון למועד כתיבת שורות אלו, העירייה לא נענתה לבקשת כלכליסט להעביר את סכום הדוחות המלא לאותה שנה. במחצית השנייה של 2019 ניתנו כ-608.2 אלף דוחות בסכום כולל של כ-176.8 מיליון שקלים, מתוכם כ-148.4 מיליון שקל ערך הקנסות המקורי וכ-28.4 מיליון שקל תוספת פיגורים.
העובדה כי הנתונים לשנת 2019 חלקיים לא מאפשרת השוואה טובה בין השנים. יחד עם זאת, נתונים שהתקבלו בעבר בתנועה לחופש המידע לשנת 2018 מעלים כי באותה שנה סך הקנסות המקורי (ללא תוספת פיגורים) עמד על 239.5 מיליון שקל, כאשר בסך הכול ניתנו כמיליון דוחות חנייה. בשנת 2020 סך הקנסות המקורי עמד על כ-245.7 מיליון שקלים, עלייה של 3% לעומת 2018, כאשר מספר הדוחות ירד ב-11%. בשנת 2021 סך הקנסות המקורי עמד על 274.3 מיליון שקלים, עלייה של 15% לעומת 2018, כאשר מספר הדוחות ירד ב-5%, ועלייה של 12% לעומת שנת 2020, כאשר מספר הדוחות עלה ב-7%.
העבירה המכניסה ביותר: נסיעה בנת"צ
מספר הדוחות אינו המשתנה היחיד שמשפיע על סכום החיוב הסופי של הקנסות ועל הפער בין השנים, אלא גם ערך הקנס. על פי נתוני עיריית תל אביב, ערך הקנסות יכול לנוע בין 100 ל-2,000 שקל. ניתוח כלכליסט לנתונים מעלה כי הגידול המשמעותי ביותר בקנסות ניתן בקנסות שערכם עומד על 2,000 שקל, אשר ניתנים רק עבור סוג עברה אחד: נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ברכב של תאגיד או חברה. כך על פי הנתונים, היקף ההכנסות המקורי בעברה זו גדל בשנת 2021 ב-82.8% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-37.87 מיליון שקל.
גידול נוסף של 25.8% חל בהיקף הקנסות בסכום של 1,000 שקל, שהסתכם ב-3.18 מיליון שקל, וגידול של 27.1% בהיקף הקנסות בסכום של 250 שקל, שהסתכמו בשנת 2021 ב-92.95 מיליון שקל. בהיקף הקנסות בסכום של 500 שקל נרשמה ירידה של 7% בשנת 2021 לעומת השנה הקודמת, והם הסתכמו ב-103.134 מיליון שקל. כמו כן, בהיקף קנסות בסכום של 100 שקל נרשמה ירידה של כ-3%, והם הסתכמו ב-37.2 מיליון שקל.
מבט מעמיק בנתונים חושף כי העבירה "המכניסה" ביותר לעיריית תל אביב היא "שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה שסומן כנתיב תחבורה ציבורית". בסך הכול, בין השנים 2020-2021 היקף הקנסות בעבירה זו, כולל תשלום הפיגורים, הסתכם ב-272.02 מיליון שקל, המהווים כ-46% מסך קנסות החנייה בעיר בתקופה זו. ללא חישוב הפיגורים, ערך הקנסות בעברה זו עומד על 224.8 מיליון שקל. עבירות "מכניסות" נוספות הן העמדה או חנייה של רכב במקום אסור על פי תמרור אין עצירה, עבורה היקף הקנסות כולל הפיגורים עמד על 97.33 מיליון שקל, והעמדת רכב על המדרכה, עבורה היקף הקנסות הכולל עמד על 54.1 מיליון שקל.
הפגיעה בעסקים מקנסות קורונה: 13.6 מיליון שקל
בנוסף לחנייה, בין השנים 2020-2021 עיריית תל אביב חילקה דוחות בשווי של 65.15 מיליון שקל בנושאים שונים תחת פיקוחה. יש לציין בהקשר זה כי הנתונים אודות דוחות הפיקוח הכלליים, בניגוד לדוחות החנייה, אינם כוללים "תוספת פיגורים" ולכן ערך הקנסות צפוי לעלות. כמו כן, בניגוד לדוחות החנייה, המידע הנוגע לדוחות הכלליים מתייחס לכל שנת 2019 ומאפשר השוואה בין השנים.
מהנתונים עולה כי 44% מהסכום, שהם 25.86 מיליון שקל, ניתנו בגין עבירות הקשורות להתפרצות הקורונה, מתוכן כ-12.2 מיליון שקל בגין אי עטיית מסכה במקומות ציבוריים. שאר הקנסות, בסכום של 13.6 מיליון שקל, ניתנו לבעלי עסקים בתקופת הקורונה בגין אי עמידה בתנאי התו הסגול. סכום זה מצטרף לעוד 3.39 מיליון שקלים שניתנו לעסקים בתקופה זו על עבירות אחרות שאינן קשורות לקורונה.
כמו כן, קנסות בהיקף של 19.6 מיליון שקלים ניתנו בגין עבירות הקשורות למרחב הציבורי כגון השלכת פסולת, גרימת סכנה והפרת הסדר הציבורי וגרימת רעש. בתוך כך, פקחי העירייה חילקו דוחות בשווי של 5.3 מיליון שקל בגין עבירות עישון במקומות ציבוריים.
תחום נוסף שבו ניתנו קנסות בהיקפים גדולים הוא תחום האופניים והקורקינטים. בסך הכול, במהלך השנתיים האחרונות ניתנו דוחות בסך של 15.7 מיליון שקלים, מתוכם 9.2 מיליון שקלים בגין נסיעה בקורקינט חשמלי על המדרכה ו-2.5 מיליון שקלים בגין נסיעה באופניים חשמליים על המדרכה.
עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל מסר כי "הכנסות העירייה מקנסות שניתנים על עבירות עירוניות שונות הן מקור הכנסה משמעותי עבור העיריות, כפי שניתן לראות מהמספרים שנמסרו. הכנסה מעין זו, שמגיעה בין היתר נוכח עלויות פיגורים המושתות על הנקנסים, צריכה להיות שקופה לציבור על מנת שהוא יוכל ללמוד ממנה. כל זאת במיוחד כשמדובר בקנסות הנוגעים לדוחות חנייה, בשנים שבהן התחבורה הציבורית עוד לא במיטבה. שנה אחר שנה אנו מבקשים ללמוד על הנתונים הללו ומבקשים אותם באמצעות חוק חופש המידע, וראוי שהעירייה תפרסמם באופן יזום".
