דעהבין חוק הגיוס לעסקת חטופים: האתגר הגדול של נתניהו הוא מול שותפיו בקואליציה
דעה
בין חוק הגיוס לעסקת חטופים: האתגר הגדול של נתניהו הוא מול שותפיו בקואליציה
ראש הממשלה מתמודד בשתי חזיתות בקואליציה שלו - מול החרדים ומול בן גביר וסמוטריץ' - המשיקות למתח הקיים בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית"
שני אתגרים גדולים מאיימים כרגע על ממשלת ישראל אל מול שני שותפיה הטבעיים בקואליציה – החרדים והכהניסטים. החזית מול החרדים היא חוק הגיוס שהדיון בבג"ץ נקבע בו ל-26 בחודש וספק אם יתקיים לנוכח אינספור הדחיות שהמדינה מבקשת. החזית מול סמוטריץ' ובן גביר היא עסקת החטופים. כרגע, לא מונחת על השולחן עסקה שמאיימת לרסק את הממשלה. אבל ייתכן שיגיע בקרוב יום הדין ותתגבש עסקה שתחייב את נתניהו להכריע בין גנץ ואיזנקוט שייטו לקבלה לבין סמוטריץ' ובן גביר שייטו לדחותה. החזית החרדית היא שונה, אבל דומה - גם בה צריך יהיה לבחור האם הממד ההלכתי שמכתיב את שחרור בחורי הישיבות יגבר על הערכים הדמוקרטיים של השוויון. השוויון בין דם המתגייסים לדם המשתמטים. דילמה זו מלווה אותנו מקום המדינה אבל מתחדדת במלוא עוצמתה במציאות הנוראה שהתהפכה עלינו.
שתי החזיתות האלה, שחרור החטופים וגיוס בני ישיבות, משיקות למתח המתגבר בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית" - שני רכיבי זהותה החוקתית של ישראל. בשתיהן, היהדות מבקשת לגבור על הדמוקרטיה בגלל ששותפי הקואליציה, החרדים והכהניסטים, אוחזים בעמדות הקיצון האנטי דמוקרטיות ואנטי ליברליות. חשוב להעיר שניתן למצוא יהדות אחרת של חמלה וסובלנות, של 'כל אדם נברא בצלם', של מוסר ומשפט הנביאים, של שותפות גורל ונשיאה בנטל. אבל, לדת היהודית הזו אין כעת ייצוג בכנסת, והמפתחות הפוליטיים של היהדות מסורים כרגע בלעדית בידי שני שותפי הקיצון האלה:
רבנים חרדים שמתעקשים לבדל ולהרחיק את צאן מרעיתם מייסוריה וצרכיה של המדינה. ולצידם, רבנים ופוליטיקאים משיחיים שמתעקשים על טובת הכלל שקודמת לטובת הפרט. וטובת הכלל מבחינתם היא לנצל את ההזדמנות ולהבעיר כל חזית אפשרית מול הערבים, כולל בהר הבית ובגדה. כדי לטרנספר אותם, כדי לקדם את ההתיישבות בעזה ובהמשך את חזון הקמת המקדש וארץ ישראל השלמה.
שתי החזיתות האלה הן כשתי רכבות שדוהרות מול נתניהו ומולנו. אילו הייתה כאן ממשלה ממלכתית ואחראית שאינה תלוייה במגזרי קיצון סקטוריאליים, ניתן היה לסמוך עליה בשאלות המורכבות והמחירים הגבוהים שצפויים בכל הכרעה שתתקבל. אבל, הבעיה היא בהרכב הנוכחי של הממשלה והקואליציה. והבעיה היא כפולה: ראשית, חוסר אמון בטוהר שיקוליו וכוונותיו של ראש הממשלה, ושנית, הקיצוניות הדתית של שני השותפים - גם אלה שמבקשים להיבדל ולהימנע מהמדינה וגם אלה שמבקשים בדיוק את ההיפך – לכפות עליה טוטליות משיחית, מחיקת הדמוקרטיה, התגרות בארה"ב ובעולם וכמובן טרפוד של כל חתירה לדו קיום.
המדינה נקלעה לאסון הזה בגלל המשפט הפלילי שהוגש נגד נתניהו. אף אחד לא תיאר שזו תהיה תגובתו – הכרזת מלחמה על מערכת המשפט ומוסדות המדינה. אחד מכלי המלחמה המרכזיים במלחמתו זו היא הברית חסרת תקדים בפוליטיקה הישראלית – עם הכהניסטים הגזענים והמשיחיים. עם החבורה שתמיד היתה מוקצית מחמת מיאוס בשוליים המסוכנים, ולפתע קיבלה שני מפתחות נכספים – גם לניהולה של המדינה וגם לגורלו האישי של נתניהו. עד לפני כמה שנים החברים האלה היו עסוקים בלהציק לפלסטינים ולתחמן את השב"כ, ועכשיו הם מנהלים את המשטרה, את האוצר ואת ה"מורשת" היהודית. המשפט הרחיק מנתניהו את הפוליטיקאים ההגונים והותיר אותו עם הכת הביביסטית שנקראת הליכוד, עם סמוטריץ' ובן גביר ועם החרדים.
מהשותפים האלה גנץ ואינזקוט נחלצו לסייע – את נתניהו ואת המדינה. שתי חזיתות הדת המתקרבות – הגיוס והחטופים – יקרבו הכרעה דו-שלבית: קודם נתניהו יצטרך להכריע בין שותפיו לבין המדינה, ובהתאם ייאלצו גנץ ואייזנקוט לבחור בין נתניהו לבין המדינה.
