חוק ההסדרים: המבחן יהיה ביישום
חוק ההסדרים: המבחן יהיה ביישום
היעדר יישום של חוק ההסדרים או יישום חלקי ומחורר שלו יעבירו מסר קטלני: בכלכלת ישראל מה שהיה הוא שיהיה
חוק ההסדרים לשנים 2022-2021 חשוב מעצם קיומו. מבט על הרפורמות המבניות שמשרד האוצר בחר לפרסם לציבור בסוף השבוע מזכיר ומחדד את העובדה שחוק ההסדרים הנלווה לתקציב ומגלם בתוכו רפורמות מבניות כה חיוניות נעדר מחיינו, בדומה לתקציב, בשלוש השנים האחרונות. אבל רפורמות מהסוג המדובר לא נראו באופק אפילו יותר מכך – כמעט שש שנים – מאז 2015 אז כונן יו״ר הליכוד (וכיום יו״ר האופוזיציה) בנימין נתניהו את ממשלתו הרביעית והחליט לתעדף את האינטרס הפוליטי שלו על פני האינטרס הציבורי.
הפועל היוצא הוא שבישראל 2021 חוק הסדרים והמשתמע ממנו – אינם אירוע מובן מאליו כפי שהיה בעבר. כאשר מחברים לכך את הקונצנזוס המקומי והעולמי – המקובל במשרד האוצר, בבנק ישראל, ב־OECD וב־IMF – שלפיו המשק בישראל הוא אחד המשקים הנדרשים ביותר לשינויי עומק במערב ואחד מאלה שירוויחו הכי הרבה משינויים כאלה (בדמות עלייה ממשית בתמ"ג לנפש), קיומו של חוק הסדרים שמחזיר עשייה כזו לפסים הוא מבורך.
גם עיצובו של החוק מביא עמו בשורה. בניגוד לשנים קודמות שבהן אגף התקציבים היה מזהה עיוות ותוקף אותו נקודתית, הפעם ניכר מבט על התמונה הגדולה, והחוק נדמה פחות כאסופה אקלקטית של רפורמות. בתור התחלה, נפתחה המצגת ששוחררה לציבור בסוף השבוע בחזון של אגף התקציבים: העלאת רמת החיים של האזרח הישראלי. זו תושג באמצעות התקדמות בשלושה מסלולים: יצירת תנאים תומכי צמיחה (ייעול הממשלה והפחתת הרגולציה); פיתוח תשתיות (תחבורה, דיור וחיסכון באנרגיה); וקידום שוק תעסוקה (השקעה בהון אנושי ושילוב אוכלוסיות). אלה שלוש אבני היסוד ומהן ייגזרו הרפורמות והמהלכים. ככה בדיוק בונים אסטרטגיה מאקרו־כלכלית ארוכת טווח.
אחרי כל אלה המבחן האמיתי יהיה שלב יישומו של החוק על ידי הממשלה. ממשלות רבות נכשלו בו וסכנה זו רובצת גם לפתחה של ממשלת השינוי החדשה. היעדר יישום או יישום חלקי ומחורר לא רק שימחקו את היתרונות המגולמים בתוצאה דוגמת עלייה באיכות החיים (היא אפילו תידרדר במשך הזמן), אלא יעבירו מסר קטלני: בכלכלת ישראל מה שהיה הוא שיהיה, אין היתכנות לשינויים וגם לא להתגברות על קבוצות לחץ. זה מסר הרסני שהתקבע בחמש השנים האחרונות ובעיקר אותו חובה לשנות בהקדם.
