"המבצר לא נפל אבל הוחלש משמעותית, כל קריסה של חומה מתחילה בסדק קטן"
"המבצר לא נפל אבל הוחלש משמעותית, כל קריסה של חומה מתחילה בסדק קטן"
המושב הבא של הכנסת יתכנס רק בחודש אוקטובר, אולם המתח לקראת ההכרעה באם להמשיך את הרפורמה המשפטית ובאיזו תצורה ממשיך לרחף מעל מערכת המשפט, תוך שהוא מעלה לא מעט שאלות משפטיות וכלליות. לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי מתייחסים עורכי דין מובילים בתחום למספר סוגיות רלוונטיות המלוות בתקופה האחרונה את עולם המשפט בכלל ואת הענף בפרט
הפגרה בבתי המשפט ובכנסת שינתה את סדר היום הכללי והתקשורתי, תוך שהיא משאירה את כל העניינים הבוערים במדינה לאחרי הקיץ ול'אחרי החגים'. בתקופה האחרונה חזר המיקוד התקשורתי והציבורי לנושאים ביטחוניים, כלכליים ולפשיעה פנים-ארצית. למרות שעננת הרפורמה המשפטית מרחפת כיום מעל לכל נושא משמעותי במדינה, נראה שלפחות לחודשיים המדינה חזרה לעסוק בנושאים מהותיים אחרים החשובים לא פחות לאזרחי ישראל, שגם יכלו לחזור ולהתעסק בנושאי שגרה ולבלות קצת עם המשפחות בתקופת הקיץ החמה. אגב פשיעה פנים ארצית, אחד הנושאים הבוערים בתקופה האחרונה הוא נושא בטחון הפנים שעולה לכותרות בעקבות האלימות הגואה במגזר הערבי וחוסר היכולות של רשויות החוק במדינת ישראל להתמודד מול הגל הרצחני שפוקד את המגזר הערבי. לא מעט שאלות עולות סביב הנושא והזמן יגיד באם ניתן למצוא פתרונות מעשיים כדי למגר את מכת המדינה שהתפתחה למימדים יוצאי דופן בחודשים האחרונים.
אולם, בעוד כחודש וחצי עם פתיחת מושב הכנסת הבא, מדינת ישראל צפויה לחזור לרכבת ההרים שהרפורמה המשפטית מייצרת. רכבת הרים שמשפיעה על הרבדים המרכזיים של חיי אזרחי המדינה כאשר נראה שרק הליכה לרפורמה בהסכמה תייצר רגיעה מסוימת מאחר וביטולה יגרום לתסכול עצום בצד תומכי הרפורמה ועלול לגרום לזעזוע משמעותי בקואליציה, בעוד העברתה ללא הסכמות מצד רוב חברי הכנסת, תגרום לסערה שהשלכותיה, כך נראה, חורגות מהשדה הפוליטי.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי, התייחסו כמה מעורכי הדין המוכרים והמובילים בעולם המשפט הפלילי והצווארון הלבן לסוגיות הנמצאות במרכז השיח המשפטי בישראל ואשר קשורות להיבטים שונים ברפורמה המשפטית.
אם כך, עד כמה ישפיע ביטול מתכונתה הנוכחית של עילת הסבירות והצמצום שלה על עולם המשפט בכלל, ועל זירת ענף הצווארון הלבן והמשפט הפלילי בפרט? כיצד שינוי התמהיל ואופן שיטת בחירת חברי הוועדה למינוי שופטים צפוי לשנות את סדרי העולם בבית המשפט הישראלי, אם בכלל? והאם יש להישמע לקריאות האחרונות העולות דווקא בעת הזאת בהן נטען כי יש לבחון את הרישום הפלילי של האנשים המשתתפים ונעצרים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית? דיון שבמחאות עבר המוניות לא עלה לשיח ציבורי בתצורה שכזאת.
לכתבה התראיינו עו"ד גיא שנער, שותף במשרד אייזנברג שנער ושות' - עורכי דין, העוסק במסים, משפט כלכלי, צווארון לבן ואיסור הלבנת הון, עו"ד אורית חיון, מייסדת ובעלים של משרד אורית חיון, עורכי-דין וניהול משברים, ועו"ד אריאל עטרי, מומחה למשפט פלילי, מנהל ובעלים ב'אריאל עטרי משרד עו"ד'.
איזו השפעה ישנה על היכולת של בית המשפט העליון להביא למשפט צדק בהקשר של ביטול/צמצום עילת הסבירות?
עו"ד גיא שנער: "לבג"ץ יש מגוון דרכים להעניק סעד של צדק לאזרח, למניעת פגיעה בזכויות מיעוטים ולשמירה על המנהל התקין, כגון מידתיות, שוויון, שיקולים זרים, שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ועוד. טובי המוחות של העם היהודי פיתחו דוקטרינות הגנה על זכויות אדם - והם יוסיפו לעשות כן. המבצר לא נפל אבל הוחלש משמעותית, וההחלשה מוצגת כצעד ראשון אחד שאחריו נוספים, פן בית המשפט לא "יתיישר". האפקט המצנן, הניסיון להלך אימים על בית המשפט העליון, על מנת לרפות את ידיו ולפגוע במוטיבציה של שופטיו ובעצמאותו המוחלטת באמצעות אווירה עוינת, הם אילו שצריכים להדאיג ולהטריד דווקא את המגזרים החלשים, מן הפריפריה החברתית. כל קריסה של חומה מתחילה בסדק קטן".
עו"ד אורית חיון: "עילת הסבירות לא בוטלה אלא צומצמה, כך שבוטלה סמכות בית-המשפט העליון לבטל החלטה של ממשלה, שר או ראש ממשלה בשל עילת הסבירות, אך לא החלטות של הכנסת. עילת הסבירות עדיין עילה לגיטימית כטענה נגד חקיקה. כן, ניתן לעשות שימוש בטענה של עילת הסבירות על-מנת לבחון ולבקר החלטות מנהליות של רשויות וגופים ציבוריים. צמצום עילת הסבירות הינו צמצום "ארגז הכלים" המשפטי של בית-המשפט העליון כגוף מבקר ומפקח, אך יחד עם זאת בידיו כלים משפטיים נוספים בכדי לבצע את הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה, לדוגמת עילת המידתיות, פגמים בהליך, חוסר סמכות, איסור ניגוד עניינים, איסור פגיעה בשוויון ועוד.
הדרישה לנהוג בסבירות נובעת מעצם קיומה של סמכות שלטונית. סמכות שלטונית משמעותה נאמנות לציבור של הגורם השלטוני. זה לא שונה עקרונית מהחלטה לבטל את האיסור לפעול תוך ניגוד עניינים – גם זה איסור שנובע מעצם קיומה של הסמכות השלטונית, ואין לכנסת סמכות לפטור את השלטון מן החובה לציית לו.
בלי פיקוח שיפוטי, המצב הצפוי הוא הגברה של השימוש לרעה בסמכות שלטונית, בכל ההיבטים, פיטורים שרירותיים של נושאי משרה שלטונית, מינויים לפי זיקה מפלגתית, פיטורי היועצת המשפטית לממשלה ושומרי סף אחרים, החלטות שלטוניות ללא תשתית עובדתית נאותה, פגיעה נרחבת במשק, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי, סמכויות נרחבות לממשלת מעבר, שרירותיות בהקצאת תקציבים ציבוריים על יסוד קרבה פוליטית בלבד, ועוד. חוק כזה הוא בלתי חוקתי, כלומר הוא מבטא חריגה מסמכותה של הכנסת, משום שסמכותה של הכנסת קיימת מכוח עקרונות יסוד בדבר הפרדת רשויות ועצמאות בית-המשפט. הכנסת מתיימרת כאן להעניק לרשות המבצעת חסינות מוחלטת מביקורת שיפוטית אם היא מקיימת את החובה המוטלת עליה, חובה שטבועה בעצם הסמכות השלטונית שהוענקה לה, לפעול לקידום האינטרס הציבורי. לכנסת אין סמכות להעניק פטור כזה מביקורת שיפוטית.
עיקרון המשלימות, כלל מנהגי במשפט הבינלאומי, אשר יקנה לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג סמכות שיפוט כנגד קציני צה"ל בטענה כי בית-המשפט העליון בישראל איבד מעצמאותו".
עו"ד אריאל עטרי: "פוטנציאל הפגיעה בצדק שטמון בקביעת סבירות ע"י בית משפט לגבי החלטות הרשות - גדול מפוטנציאל התועלת כתוצאה מהתערבות כזו. לבית המשפט אין כל יתרון על פני הרשות בכל הנוגע לנושא זה. להיפך - לגורמים המקצועיים ברשות-המנהלית כלים טובים יותר לקבלת החלטות וגם אם החלטות אלה אינן נכונות בעיני חלק מהציבור או בעיני בית המשפט - אין שום סיבה לחשוב שמבחן הסבירות של בית המשפט - שאינו גורם מקצועי יהיה נכון יותר. בכל מקרה, ככל שהחלטה פגומה בשל שיקולים זרים וכיו"ב - עילת ההתערבות צריכה להיות במישור משפטי אחר".
מהו החשש הגדול, באם יש כזה, מהשינוי בוועדה לבחירת שופטים, ואיזו הזדמנות גדולה, באם יש כזו, ניתן לייצר משינוי הרכב הוועדה?
עו"ד אורית נבון: "השינוי המוצע: הוועדה לבחירת שופטים היא למעשה לב- לבה של המחלוקת. התיקון המוצע שאינו בהכרח השינוי שיתקבל, אם בכלל יתקבל שינוי כלשהו, הוא שינויה של הוועדה למינוי שופטים במספר רבדים:
הרחבת הרכב הוועדה מתשעה לאחד-עשר, בהם שבעה שימונו על- ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים; ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה; שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית -המשפט העליון לרוב רגיל; עריכת שימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית-המשפט העליון; ביטול שיטת ה"סניוריטי"; וקציבת כהונת נשיא בית-המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים.
החשש הגדול העולה מהשינוי הוא למעשה פוליטיזציה של מערכת המשפט וטשטוש הגבולות בין הרשות המבצעת והרשות השופטת. מצד שני, עולה הזדמנות לייצר שוויון בהרכב השופטים, בחירה של שופטים הקרובים יותר לעם ואשר באו מקרבו, על כל רבדיה החברתיים של החברה בישראל, והדבר יכול להוביל להגברת אמון הציבור במערכת המשפט. הנגשת "האולימפוס" לעם. העמדת המועמדים לשיפוט בבית-המשפט העליון לשימוע פומבי תוך הבנת עמדותיהם והכרתם, תגביר את שקיפות המערכת ותחזק את אמון הציבור במערכת כולה ואת המשילות ותחושת הביטחון של האזרח במערכת".
עו"ד אריאל עטרי: "העובדה שהוועדה אישרה, במשך שנים רבות מאד, שופטים שעשויים בתבנית אחת שרחוקה משיקוף העושר של החברה הישראלית, על כל גווניה - מלמדת שההרכב ההיסטורי של הוועדה מחייב שינוי מהותי. בהקשר זה יש לציין את העובדה שהכוח שניתן ללשכת עורכי הדין בוועדה - התגלה ככח שנזקו מרובה על תועלתו, בלשון המעטה".
עו"ד גיא שנער: "מינוי שופטים חייב להיות על בסיס מקצועי, ואסור בשום אופן להפוך את הוועדה לבזאר שהמטבע בו הוא בקשיש פוליטי, והתמורה היא במינוי שופטים בעסקאות שנרקמות במחשכים, סביב כספים, תקציבים, ג'ובים ותמיכה בהצעות חוק. החלוקה לנציגי אופוזיציה וקואליציה היא אחיזת עיניים - בסוף כולם פוליטיקאים. החלוקה הזו לא מבטיחה כלום חוץ מיחסי קח ותן, בלשון המעטה. השיטה הנוכחית לבחירת שופטים בישראל אינה מושלמת, אבל האלטרנטיבה המוצעת גרועה הרבה יותר. חשובה מאוד בעיניי שמירה על שיטת הסניוריטי שמבטיחה מינוי נשיא או נשיאה על פי ותק ולא מינוי נשיא שיקבע את ההרכבים המצופים מהפוליטיקאי שקידם אותו".
בעקבות מעצרם של מאות מפגינים במחאה הנוכחית ובהפגנות במחאות עבר, וכתוצאה מזו נרשם להם רישום פלילי, האם קיים צורך לבצע תיקון כלשהו באופן שבו מבצעים ומפעילים היום את הרישום הפלילי לגבי מעצר בהפגנות?
עו"ד אריאל עטרי: "רישום פלילי לא נעשה בשל השתתפות בהפגנה או הבעת דעה אלא בשל הפרה של החוק. החוק מגן על המפגינים ומאפשר להם להפגין תוך הקפדה על הוראותיו והפרת החוק, במובן זה, הינה עבירה לכל דבר. העלאת שאלה בקשר לרישום הפלילי של מפגינים רק כאשר מדובר המפגינים המגיעים מצד מסוים של המפה הפוליטית, בעיתוי הנוכחי, מצביעה על הטיה בניסוח השאלה וחבל. איש לא תהה אם יש מקום להימנע מרישום פלילי כשדובר בהפגנות של ערבים, אתיופים, חרדים, מתנחלים או קהלים אחרים בציבור הישראלי - יהא תוכן ההפגנות אשר יהא. עם זאת, ובלי קשר להפגנות בגל-הנוכחי, ברמה העקרונית יש מקום לשנות את המצב החוקי הקיים בו ברירת המחדל היא רישום פלילי בעבירות פליליות רבות, ללא כל הצדקה".
עו"ד גיא שנער: "דין אחד לעצורי הפגנות בדיוק כמו לכל עצור בעניין אחר. אין צורך בתיקון של דיני הרישום הפלילי, למעט הצורך בייעול ההליכים ומהירות הטיפול בפניות בנושאים אלה. אם נדרשת "רפורמה", או תיקון במערכת המשפט כולה, הלא היא קיצור משך ההליכים והמלחמה בעינויי הדין. מדובר ברעה חולה של ממש, שאף הפכה לעילה עצמאית ושגורה. "התמשכות ההליכים" היא כבר לא טענה, היא עילה של ממש, שבתי המשפט מכירים בה. מי שיצר אותה למרבה האירוניה, הן רשויות התביעה בעצמן. לגבי ייעול הליכי מחיקת הרישום הפלילי, הרי שהפתרון הוא הענקת משאבים כפתרון מידי, כאשר בטווח הארוך יש לבחון מתן כלים נוספים אשר יסייעו בידי הרשות לקבלת החלטות, כגון, גידור שיקולים וחזקות חלוטות".
עו"ד אורית חיון: "לטעמי יש צורך חיוני בשינוי החקיקה והאכיפה כלפי מפגינים לצורך חיזוק ושמירה על ערכי הדמוקרטיה במדינה, ולאור ההתפתחויות, השינוי צריך להביא לכך כי האכיפה תשתנה מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית, תוך שאכיפה פלילית תתבצע רק במקרים חמורים במיוחד ונדירים.
תרומה ליעילות המערכת, חיסכון בזמן שיפוטי וחיסכון במשאבים ופינוי זמן שיפוטי לקידום עניינים מהותיים. שימוש יתר בהליכים פליליים יביא להתארכות ההליך, הן בשלבי החקירה בשלבי ניהול המשפט, דבר שיביא לעיוות בתוצאות ההליך הפלילי, פגיעה בכוח ההרתעה ובאמון הציבור במערכת האכיפה הפלילית.
המשפט והחברה שמעצבת אותו הינם דינמיים והחקיקה חייבת לשקף את רוח הציבור ורוח העם. זכות ההפגנה והמחאה הינה זכות יסוד בעידן זה, והמפגינים אשר ברובם הינם אנשים נורמטיביים, גם אם באופן חריג להתנהלותם היומיומית, פעלו בניגוד לחוק, שהרי הליך מנהלי יכול להביא להרתעתם ולמנוע הפללתם ותיוגם כעבריינים. המעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית הינו מעבר שנעשה ברוח התקופה בעבירות שונות כגון: שימוש בסמים קלים, עבירות מיסוי ועוד. המעבר מתרחש במערכת המשפטית בישראל ובעולם כולו, ומהווה דרך מצוינת להתמודד עם עולם מורכב ומשתנה העמוס בחידושים שלא היו קיימים בעת חקיקת החוקים הקלסית, ומביא עמו פתרונות רבים. הגידול בהיקפי הפעילות בחברה בתחום זה, הביא להרחבת השימוש באכיפה פלילית כאמצעי להסדרת התופעה, והשימוש המוגבר באכיפה פלילית מסיבית עלול לסתור את עקרונות היסוד של המשפט הפלילי, עיקרון השיוריות ועיקרון האשמה, ולגרום לפיחות במעמד הסנקציה הפלילית".
d&b – לדעת להחליט
