בנק ישראל יעלה היום את הריבית, וזו לא תהיה הפעם האחרונה
בנק ישראל יעלה היום את הריבית, וזו לא תהיה הפעם האחרונה
האינפלציה בישראל לא עוצרת, והתייקרות הדלק והסכמי השכר שייחתמו בקרוב עלולים לתדלק אותה. לכל זה יש להוסיף את הצריכה הציבורית שצפויה לזנק בעקבות ההסכמים הקואליציוניים. המשמעות: העלאות הריבית רחוקות מלהסתיים
1. "בנק ישראל ילך על העלאה של 0.5% כאשר צריכים ללכת על 0.75%. לא מובן לי למה להאט עכשיו. אינפלציית הלא סחירים ממשיכה לעלות, שוק העבודה עדיין הדוק ולא נראה שיש פגיעה בצריכה הפרטית. זו היתה טעות להנחות את השוק לכיוון 3.5%. בכל מקרה יצטרכו להגיע לפחות ל־4%". את הדברים האלה אמר ל"כלכליסט" כלכלן בכיר כמה ימים לפני ההחלטה האחרונה של הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית רק ב־0.5% לרמה של 3.25%. באותם ימים, הדברים נשמעו קשים למדי, אך מתברר כי לא רק שהוא צדק אלא גם דייק בהערכותיו.
בדיעבד, האווירה לקראת סוף 2022, שיצרה מקום להרגעת קצב העלאות ריבית, היתה אופטימית מדי. באותם ימים האינפלציה בישראל היתה עדיין פחות ממחצית מהממוצע של המדינות המפותחות שעמד על 10.7%, והתייקרויות בסעיפי מזון ואנרגיה בישראל הן הנמוכות ביותר במערב לפי נתונים רשמיים של ה־OECD (נתוני אוקטובר 2022).
אלא שהיום, חודש וחצי אחרי, נדמה כי החגיגה היתה מוקדמת. לפי סקר של רויטרס, 11 מתוך 13 כלכלנים שנשאלו סבורים כי ההעלאה הקרובה של הריבית בישראל תהיה של 0.5% לרמה של 3.75%. אולם לא תהיה זו הפתעה אם לבסוף תחליט הוועדה על העלאה של 0.75%. מה שברור כעת הוא שהריבית הנומינלית בישראל תתייצב על 4% או יותר והיא צפויה להישאר ברמה הזו לא מעט זמן. המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הבהיר זאת גם אחרי ההחלטה האחרונה וציין כי הריבית בפועל תהיה גבוהה מכפי שחזו כלכלני בנק ישראל שעובדים באותו בניין. בתחילת השנה החדשה, הדברים נראים הרבה פחות טוב מבחינת התפתחות האינפלציה.
2. הבעיה המרכזית היא שהאינפלציה בישראל ממשיכה לצמוח וכבר הגיעה ל־5.3%. יתרה מזו, אינפלציית הליבה של ישראל (ללא אנרגיה ומזון) כמעט זהה לאינפלציה הכללית. כלומר, האינפלציה הישראלית היא רובה ככולה אינפלציית שירותים או אינפלציה של ביקושי יתר ולא של היצע חסר. ולראיה: מה שהוביל בנובמבר את המשך האינפלציה היה גם סעיף הדיור, המהווה רבע מהמדד כולו, שממשיך לעלות בצורה מטרידה: עלייה של 0.6%. בלמ"ס הדגישו כי כאשר מסתכלים על מחירי הדיור בעת חידוש חוזים והחלפת דיירים, נרשמו זינוקים של ממש: 4.2% בחידוש חוזים ויותר מ־8% בעת החלפת דיירים.
אכן, האינפלציה השתרשה במשק הישראלי ועברה לגמרי גם לשירותים, אבל הדגש היא על "גם". כלומר, ישנה עדיין אינפלציית סחורות וגל ההתייקרויות במשק צפוי לתת את אותותיו גם במוצרים.
את הסנונית הראשונה קיבלנו כבר במדד נובמבר כאשר 23 תת־סעיפים בתחום המזון עלו בין 1% ל־3%. עליות המחירים לא נעצרו בדצמבר ולקראת מדד ינואר שיתפרסם ב־15 בפברואר כבר נראה את התייקרויות החשמל, המים והארנונה – שלוש תשומות משמעותיות ביותר עבור התעשייה.
לצד זה חשוב לזכור כי המלחמה באוקראינה טרם הסתיימה ובנוסף מצב התחלואה בסין הידרדר מאוד בשבועות האחרונים. התוצאה היא שתעשיינים ישראלים כבר מתלוננים על שובם של השיבושים בשרשרת האספקה.
כמו כן, אסור לשכוח כי ישנן עדיין עליות במחירי הדלק שמתדלקות את המדורה האינפלציונית, כמו בנובמבר האחרון. כלומר, אף שהאינפלציה מוזנת בעיקר על ידי שירותים – סעיפי האנרגיה והמזון עדיין תורמים לעליות. המצב כעת הוא של אינפלציה מהירה מאוד של שירותים, ואינפלציה פחות מהירה (אבל עדיין מהירה) של מוצרים.
3. בהמשך עוד יגיעו חתימות על כמה הסכמי שכר, והחשש כי בעוד כמה חודשים תיווצר "ספירלה אינפלציונית" נהיה רלבנטי מאי פעם. כלומר העלאות שכר גורמות לעליות מחירים שגורמות לעוד עליות שכר וחוזר חלילה. הסיכוי לספירלה אינפלציונית כזו תלוי מאוד במדיניות של שר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ'. בשיחות סגורות סמוטריץ' כבר הבטיח כי לא תהיה שום העלאת שכר במגזר הציבורי ללא התייעלות ושיפור מוכח ומוחשי בשירות לאזרח. גם מעמדם של הפקידים יהיה קריטי בתהליך הזה כמו גם זהותו של משי שיכהן בתפקיד הממונה על השכר.
הדרישות להעלאת שכר פוגשות שוק עבודה הדוק והתחזיות הקודרות ביותר מדברות על אבטלה של כ־4%. זה אכן שיעור האבטלה המעודכן נכון לנובמבר האחרון, שירד שוב לעומת 4.3% באוקטובר, כאשר חייבים להביא בחשבון שבאותו חודש נובמבר נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות. כלומר, יותר ישראלים הצטרפו לשוק העבודה ולמרות זאת האבטלה ירדה.
אלו מספרים מרשימים במונחים היסטוריים שמבטיחים ביקושים ערים מאוד שכן העלאות השכר לא ייעצרו על ידי עודף היצע בשוק עבודה (יותר מדי עובדים). לכל זה צריכים להוסיף את הצריכה הציבורית שצפויה לזנק כבר בחודשים הקרובים, לרבות תוספות משמעויות בקצבאות ובתמיכות. הכסף שיגיע לשכבות החלשות יתורגם במהירות לצריכה פרטית, כלומר עוד כוח אינפלציוני שלא היה קודם.
4. מה שבטוח כעת הוא שתהליך ההידוק המוניטרי במשק טרם הסתיים והסוף לא ממש נראה באופק. גם אם בנק ישראל יחליט להמשיך את ההתמתנות בקצב העלאות הריבית, ההעלאות עצמן לא הסתיימו ושיעור הריבית הניטרלי – אותו שיעור ריבית שהופך את המדיניות המוניטרית ללא מרחיבה ולא מצמצמת – גבוה יותר מכפי שחשבנו לפני כמה שבועות.
יתרה מזו, נראה כעת כי הריבית תישאר גבוהה למשך זמן רב יותר מכפי שחשבו קודם. בדומה לאמריקאים, גם הישראלים החלו כעת לחוות על בשרם את הקושי והכאב הנובעים מההידוק המוניטרי המאוחר. האינפלציה שוחקת עוד ועוד את ההכנסה הפנויה ומהצד השני הריבית עולה ועולה תוך שהיא מייקרת את המשכנתא החונקת. ייתכן כי הנגיד וחבריו בבנק ישראל יצטרכו להדק עוד כדי לקרר את המשק הישראלי שמאט אך לא עוצר. המשמעות היא שישנו עוד כאב בדרך.
