סגור
מימין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שר הביטחון ישראל כץ ישראל כ"ץ ראש הממשלה בנימין נתניהו ב מליאת הכנסת 10.11.24
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חברי הקואליציה בכנסת. תנודות ביציבות הממשלה (צילום: שלו שלום)

פרשנות
המוקשים שמאיימים לערער את פיגומי ממשלתו של נתניהו

בדרך להתנעת פיטורי היועמ"שית ולהמשך קידום חוקי ההפיכה המשטרית על ראש הממשלה לנטרל שלושה מוקשים שמאיימים על קיומה של הקואליציה: מינוי נשיא לעליון, חקיקת חוק השתמטות ואישור תקציב המדינה. על כל אחד מהם יש מחלוקות פנימיות בתוך מפלגות הקואליציה ומעל כולם מרחפת עדיין עינו הפקוחה של בג"ץ   

יריב לוין, שר המשפטים, וראשי מפלגות הקואליציה דוהרים כעת בכיוון אחד: להדיח מתפקידה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, או לפחות לפצל את משרת היועמ"ש והתובע הכללי לשתי משרות. המטרה ברורה: להיפטר מבהרב־מיארה ומהמכשולים שהיא מערימה על הממשלה והקואליציה.
אומנם אתמול בתום ישיבת ראשי מפלגות הקואליציה לא התקבלה החלטה בעניין, ואף היו חילוקי דעות, אבל מסתמן שבקרוב יחלו מהלכי הדחה. אלא שלפני שבממשלה מתחילים להניע את המהלך, שצפוי להיבלם על ידי בג"ץ, על ראש הממשלה בנימין נתניהו - שלא נכח אתמול בעת שדנו בהדחת בהרב־מיארה או בהאצת ההפיכה המשטרית, מחשש ליצירת ניגוד עניינים - לנטרל שלושה מוקשים שמאיימים על קיומה של הקואליציה.

המוקש הראשון: בחירת נשיא לעליון

המוקש הראשון הוא פסיקת בג"ץ מסוף השבוע המורה ללוין להעלות את בחירת נשיא בית המשפט לעליון להצבעה בוועדה לבחירת שופטים עד 16 בינואר 2025. לוין "משחק במחבואים" עם שופטי בג"ץ. מצד אחד, הוא מיישם את החלטתם מספטמבר 2024 לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת לדון בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון. ומצד שני, בישיבות הוועדה לא העלה להצבעה הצעה לבחירת הנשיא הקבוע אלא נדונו ההסתייגויות נגד מינויים של השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון למשרה, כמו גם בהעברת שידוריה של דיוני הוועדה בשידור חי בטלוויזיה.

2 צפייה בגלריה
אינפו מוקשים שהממשלה תצטרך לנטרל כדי לשרוד
אינפו מוקשים שהממשלה תצטרך לנטרל כדי לשרוד
מוקשים שהממשלה תצטרך לנטרל כדי לשרוד

במוצ"ש איים לוין בציוץ ברשת X כי יחזיר את החקיקה של ההפיכה המשטרית בשל החלטתו של בג"ץ מיום חמישי לחייבו בבחירת הנשיא בתוך 5 שבועות."אני עצרתי - הם המשיכו ביתר שאת ולא הותירו לנו ברירה", כתב. זמן קצר לאחר מכן עדכן לוין כי הצעת הפשרה שהציע לשופטים באוגוסט 2024 מונחת על השלחן. לוין בעצם הצמיד אקדח לרקתם של השופטים: היענות להצעת הפשרה שהגיש או חקיקה של ההפיכה המשטרית. החוק המיידי שיעלה על השולחן הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בשלב זה, נראה שאף אחד מהצדדים - לוין מחד, ויצחק עמית מאידך - אינו מוכן להתפשר. אבל, לקראת המועד שקבע בג"ץ באמצע ינואר יגברו הקריאות הציבוריות להגעה לפשרה. אם לא תושג פשרה, ולא ייבחר נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תידרדר ישראל למשבר חוקתי שצפוי לעורר מחאה ציבורית רחבה, שתערער את חוסנה של הקואליציה.
גורמים בליכוד אומרים כי הם חוששים ממשבר חוקתי, אבל אם ייווצר משבר שכזה, הבחירות יוקדמו ובוחרי הימין צפויים לחזק את גוש הימין בבחירות.

המוקש השני: חקיקת חוק ההשתמטות

החרדים נמצאים בלחץ, כיוון שככל שחולף הזמן, האברכים לא מקבלים את הקצבה שהתרגלו אליה, זאת לפי החלטת בג"ץ מהקיץ האחרון. לפי בג"ץ, סבסוד המעונות (גם למשפחות אברכים שבהם רק מפרנס אחד) יימשך עד סוף ינואר 2025. מאחורי הקלעים התגבשה הסכמה בין שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ לבין החרדים שלפיה יעדי הגיוס יהיו 3,000 חרדים בשנה, בנוסף ל־1,800 חרדים המתגייסים במסגרות שונות בכל שנה. מדובר ביעד קל שבו ניתן לעמוד באמצעות גיוס חרדים שנשרו מלימודים. לפי ההצעה, היעד הזה ילך ויגדל בתוך כמה שנים לכ־7,000 מבין 12 אלף החרדים שהם בגיל גיוס בשנה.
אלא שמול הסיכום הזה עומד חוצץ יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שמביע התנגדות ומקפיא את החוק כבר חודשים ארוכים בוועדתו. אדלשטיין נפגש באחרונה כמה פעמים עם כ"ץ ודרש ממנו לקבוע יעדי גיוס שאפתניים יותר, וגם להעלות בקצב מהיר יותר את יעדי הגיוס. ולא רק אדלשטיין אלא גם ח"כים מהליכוד והציונות הדתית מתקשים לקבל את הפשרה הזו. בין המתנגדים הצפויים לה מוזכרים שר הקליטה אופיר סופר וחברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון (הציונות הדתית), ח"כ אלי דלל (הליכוד) ואחרים. ח"כ משה סעדה (הליכוד) שהוזכר אף הוא הודיע כי לא יגרום לנפילת הממשלה בגלל חוק ההשתמטות.
בלי אדלשטיין לא ניתן לקדם את חוק ההשתמטות בוועדת חוץ וביטחון כי הוא לא יציב אותו על סדר יומה של הוועדה. החרדים מייחלים להדחתו של אדלשטיין, לאחר שיואב גלנט פוטר בלחצם ממשרת שר הביטחון. אבל נתניהו לא שש לכך מחשש שהדבר "יבעיר את הרחובות" ויזעזע את הקואליציה.
לחוק ההשתמטות מתלווה עוד מוקש צד: העלאת גיל הפטור ממילואים בשנה. לפני כחצי שנה ביקשה מערכת הביטחון, אז בראשותו של גלנט, להעלות בשנה את גיל הפטור ממילואים. אבל אדלשטיין סירב כל עוד לא מגייסים יותר חרדים. לפיכך, החוק להעלאת גיל הפטור הוארך בחצי שנה והוא יפוג בסוף דצמבר 2024. מערכת הביטחון משוועת לעוד חיילי מילואים ומבקשת לדחות את גיל הפטור וללא הסכמתו של אדלשטיין לא יהיה ניתן לעשות כן.
אדלשטיין אומר בשיחות פנימיות שיש לפעול להקטנת הנטל על חיילי המילואים ועל חיילי הסדיר, ששירותם יוארך ל־36 חודשים. כל זאת ניתן להיעשות, בין היתר, באמצעות הגדלת יעדי הגיוס של החרדים. המאבקים נמשכים ועד כה לא הושגה פשרה בין כל הצדדים.
אבל, החרדים כבר איימו כי לא יתמכו בחוק התקציב לשנת 2025 כמו גם במהלכים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כל עוד לא יחוקק חוק השתמטות.

המוקש השלישי: אישור תקציב ל־2025

הערב צפויה מליאת הכנסת לאשר את חוק התקציב יחד עם חוק ההסדרים במשק בקריאה הראשונה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) הגיש את החוק לכנסת רק לפני 12 ימים, באיחור של למעלה מחודש.

2 צפייה בגלריה
מימין יולי אדלשטיין יצחק גולדקנופף
מימין יולי אדלשטיין יצחק גולדקנופף
י"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין ושר השיכון יצחק גולדקנופף. מאבק על יעדי הגיוס של החרדים
(צילומים: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)

סמוטריץ' לא ממהר לקיים את הדיונים בהצעת חוק התקציב בכנסת ביודעו שהחרדים מאיימים לא לתמוך בו בקריאה השנייה והשלישית וגם כיוון שבוועדת הכספים ממילא דנים כעת בחוקי המיסוי שחייבים להיכנס לתוקף עד 1 בינואר 2025, בהם הקפאת מדרגות המס, מס רכישה, מס יסף, מיסוי רווחים כלואים ועוד.
כפי שנחשף בשבוע שעבר בכלכליסט, חוק התקציב ל־2025 לא הועלה להצבעה בקריאה הראשונה. בקואליציה הושגה הבנה שלפיה חוק התקציב יאושר רק בסוף מרץ 2025. החוק מתיר לממשלה לפעול ללא תקציב מאושר עד 31 במרץ 2025. לפיכך, הממשלה והקואליציה מתכוונות למשוך את הזמן עד למועד זה. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת, עד סוף מרץ 2025 מקווים בקואליציה להגיע להסכמות על חוק ההשתמטות. הסיבה השנייה היא כי בהיעדרו של תקציב מאושר לשנה החדשה - ב־3 החודשים הראשונים של 2025, הממשלה תפעל עם תקציב חודשי המבוסס על תקציב 2024 (תקציב המשכי). בדרך זו הממשלה תוציא פחות הוצאות ברבעון הראשון של 2025, בניסיון לצמצם את הגירעון הגואה.
שלושת המוקשים הללו מאיימים מאוד על חוסנה ויציבותה של הממשלה. אבל, בשונה ממצבים קודמים, הפעם בממשלה ובקואליציה לא מפחדים מהקדמת הבחירות. וזאת בעקבות שינוי פני המפה האזורית במזרח התיכון: קריסתו של שלטון אסד בסוריה, החלשת חזבאללה, קטיעת ציר הרשע - איראן, סוריה, לבנון, חזבאללה — והחלשת חמאס. כל אלה באו לידי ביטוי בעלייה בתמיכה בליכוד בסקרי דעת הקהל, אם כי בהיקף הגושים לא חל שינוי. לפיכך, בליכוד מקווים שאם יוקדמו הבחירות, ליוני 2025, לפחות יהיה ניתן להקפיא את משפט נתניהו עד לספטמבר 2025 ועד אז השמים הם הגבול.