רגב במסלול התנגשות עם האוצר, ותקציב המשרד תקוע
רגב במסלול התנגשות עם האוצר, ותקציב המשרד תקוע
שרת התחבורה מירי רגב מידרה מדיוני התקציב את אנשי המקצוע במשרדה וכתוצאה מכך המשרד לא נערך כראוי למשא ומתן מול אגף התקציבים. מי שעלולה לשלם על כך היא רגב עצמה, והתוכניות הגרנדיוזיות שלה שעלולות לא לצאת לפועל
היחסים המתוחים בין שרת התחבורה מירי רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', כמו גם היחס של השרה לאנשי המקצוע במשרדה – עלולים להותיר את משרד התחבורה קירח מכל הכיוונים בנוגע לתקציב המדינה הקרוב, ולהוביל גם למשבר קואליציוני.
תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל־2023־2024 ככל הנראה יאושרו בממשלה ביום חמישי, אולם חוסר ההסכמות בין משרדי התחבורה והאוצר רחוקות מלהיפתר. בתחילת השבוע נערכה בעיכוב ניכר פגישה ראשונה בין בכירי משרד התחבורה לבכירי האוצר שבה אחד ממשתתפי הפגישה, ותיק במגזר הציבורי, נדהם מהפערים העצומים בין הצדדים ואמר ל"כלכליסט" כי "בכל השנים שאני בממשלה לא ראיתי דבר כזה".
רוב השדרה המקצועית של משרד התחבורה מודרה מדיוני ההכנה לתקציב, ומי שהכין את דרישות משרד התחבורה היו מ"מ מנכ"ל המשרד אבנר פלור ומ"מ המשנה למנכ"ל משה בן זקן (שאותו רגב ניסתה למנות למנכ"ל). לפלור ובן זקן אין ניסיון משמעותי בבניית תקציב של עשרות מיליארדי שקלים, כמו שמשרד התחבורה מנהל.
בנוסף, באופן חריג, מי שעזרו לפלור ובן זקן היו בכירי החברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י), מנכ"ל החברה ניסים פרץ ויו"ר החברה יגאל עמדי — איש הליכוד שאותו מינתה רגב לתפקיד בכהונה הקודמת שלה כשרת התחבורה. בעקבות הליך העבודה העקום, הצעת התקציב שהוגשה לאוצר הייתה בוסרית ויצרה פער מול אנשי המקצוע של המשרד, שכאמור מודרו מהכנתה, ולא ידעו כיצד לגבות אותה.
פער נוסף שעלה בישיבה נבע מתוכן ההצעה. גרסת התקציב של משרד התחבורה, תאמה את הצהרותיה של רגב בשבועות האחרונים מאז נכנסה לתפקידה, ביניהן רפורמה נוספת בתעריפי התחבורה הציבורית, הקמה של רכבת לאילת ולקריית שמונה, העלאה של שכר הנהגים, תוכנית חומש לכבישים ותקציב נוסף לרשויות המקומיות (חלק מהתקציב שיועד לרשויות המקומיות נלקח ממשרד התחבורה למשרד הפנים של ש"ס בעקבות ההסכמים הקואליציוניים). הבעיה היא שכל ההצהרות והדרישות של השרה רגב לא תואמו בכלל עם האוצר וכרגע אין להן מקור תקציבי, והפערים שעלו ברגע האחרון כל כך גדולים שלא ברור אם אלו ניתנים בכלל לגישור.
יתרה מכך, משרד התחבורה מתנגד כמעט לכל היוזמות הנוגעות לתחבורה בחוק ההסדרים שהאוצר מקדם, למשל התנגדות להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, מס נסועה, חלק מחוק התשתיות הלאומיות, מניעת נסיעת מוניות בנת"צים ואפילו רפורמה בתחום חלפי הרכב. תוכנית שמשרד התחבורה לאו דווקא מתנגד לה באופן נחרץ היא רפורמת אגרות הגודש, שקודמה כבר בחוק ההסדרים הקודם, וביטולה מופיע בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד למפלגות החרדיות.
ביטול אגרות הגודש משמעו קיצוץ של מאות מיליונים בתקציב משרד התחבורה שמיועד למטרו ותוספות שירות — ולכן במשרד לא אצים לבטלה.
בממשלה וארגוני חברה אזרחית חוששים שהנושאים שרגב לא הציבה בראש מעייניה יוקרבו לטובת נושאים אחרים. בין היתר, עולה חשש כי התוכנית האסטרטגית התחבורתית לחברה הערבית לא תתוקצב, וזאת למרות שזו קודמה והושקה דווקא על ידי השרה רגב עצמה בכהונתה הראשונה במשרד התחבורה לפני כשלוש שנים. גם תוכניות לצמצום מספר ההרוגים בתאונות הדרכים של הרשות לבטיחות בדרכים כרגע לא נמצאות בלב השיח בין האוצר לבין משרד התחבורה, וקיים חשש כי גם אלו יוזנחו ולא יקודמו.
נכון לעכשיו, בממשלה לא יודעים איך האירוע ייגמר וכיצד הפערים בין האוצר לתחבורה ייסגרו אם בכלל. במידה והדרגים המקצועיים לא יצליחו להגיע להסכמות, ייתכן שהדבר יגיע לדיונים בין סמוטריץ' לרגב, וזאת למרות שהיחסים בין השניים נחשבים למתוחים. אפשרות נוספת היא התערבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו או של סביבתו. אפשרות אחרת היא שלא יושג סיכום תקציבי בין האוצר למשרד התחבורה — תסריט אפשרי שיוביל לכך שכל יוזמה שרגב תרצה לקדם תהיה תלויה בהסכמה אקטיבית של שר האוצר סמוטריץ'.
מלבד היחסים העכורים בין רגב וסמוטריץ', וחוסר המקצועיות של הדרג הניהולי במשרד התחבורה, ישנה סברה כי הסיבה לחוסר הדחיפות של האוצר להיענות לדרישות רגב היא פוליטית. ההסבר לכך היא ששרי הליכוד, ובטח שרים שנאמנותם לנתניהו ידועה, אינם יכולים לאיים על שלמות הקואליציה ולכן כוח המיקוח שלהם קטן יותר לעומת שרים ממפלגות אחרות עם דרישות תקציביות מנופחות כמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בליכוד מודעים לכך וכבר החלו בקרב מאסף, ולפני שבועיים הודיע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן כי במידה ולא יימצא מקור תקציבי לרפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית "אז לא יהיה תקציב".
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד ומשרד האוצר עובדים בשיתוף פעולה על מנת לקדם את הסוגיות התחבורתיות בחוק התקציב וחוק ההסדרים. הדיונים על חוק התקציב מרוכזים בידי המנכ"ל בפועל והמשנה למנכ"ל בפועל עם כל גורמי המקצוע במשרד אל מול הגורמים במשרד האוצר. אמנם יש פערים, אך אנו נצליח להתגבר עליהם".
